במדבר יח, לב

ולא תשאו עליו חטא וגו'. הא אם לא תרימו תשאו חטא:

ולא תמותו. הא אם תחללו תמותו:

וְלָא תְקַבְּלוּן עֲלוֹהִי חוֹבָא בְּאַפְרָשׁוּתְכוֹן יָת שׁוּפְרֵיהּ מִנֵיהּ וְיָת קוּדְשַׁיָא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לָא תְחַלְלוּן וְלָא תְמוּתוּן

וְלָא תְקַבְּלוּן עֲלוֹי חוֹבָא בִּזְמַן אַפְרָשׁוּתְכוֹן יַת שְׁפַר טוּבֵיהּ מִינֵיהּ וּבֵיהּ לְאוֹכְלֵי מִינֵיהּ לִדְסָאִיב וְיַת קוּדְשַּׁיָא דִבְנֵי יִשְ¦רָאֵל לָא תִפְסוּן וְלָא תְמוּתוּן

ולא תשאו עליו חטא. טעמו כאשר תרימו לא תשאו עליו חטא ובתתכם מקדשו ממנו יהיו קדשי בני ישראל שמורים ואם לא תעשו כן תשאו חטא שעברתם על המצוה וחללתם קדשי בני ישראל בעבור שאכלתם אתם מקדשו:

לא תחללו - לאוכלם בטומאה.

ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו מאחר שתעשו כך אין כאן חלול קדשים שהרי חולין גמורים הם עשרים וארבע מתנות כהונה נתנו לכהנים י״ב בירושלים וי״ב בגבולים ומה אלו י״ב שבירושלים חטאת, אשם, זבחי שלמי צבור, עורות קדשים, לחם הפנים, שתי הלחם, עומר, שירי מנחות, מותר לוג שמן של מצורע, תרומת תודה, תרומת שלמים, ותרומת איל נזיר. ומה אלו י״ב שבגבולים תרומה גדולה, תרומת מעשר, חלה, בכורים, ראשית הגז, זרוע, לחיים, קיבה, בכור אדם, בכור בהמה טהורה, פטר חמור, חרמים, שדה אחוזה, גזל הגר אלו כ״ד מתנות כהונה. שלימא סדרא דפרשת קרח

ולא תשאו עליו חטא בהרימכם וגו׳. דלפני הרימם תרומת מעשר הרי מוזהרים הלוים שלא לטמא וגם לא יהי׳ נמכר בטבלם. כי כבר נתחייבו לתר״מ. אבל בהרימכם את חלבו ממנו. שוב לא תשאו עליו חטא:

ואת קדשי ב״י. היינו עד שלא נתרם:

לא תחללו. לא יקלו בלבם לחשוב שגם המה קדושים:

ולא תמותו. בהקלת כבוד במילי דקדושה. וכתיב אזהרה זו בלוים אע״ג שכמ״כ הדין בישראל בטבל. מכ״מ הלוים מוזהרים יותר ע״ז:

ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו מבואר שאם לא ירימו את החלב והמיטב הם בנשיאת עון וממ"ש בהרימכם מבואר שהמרים בנשיאת עון אף ישראל שהרים של לוי ע"י נטילת רשות, וממ"ש ואת קדשי ב"י לא תחללו שקאי על תרומה טמאה מבואר שבא הצווי גם על תרומה טמאה שירים המיטב כי על שלא יחללו כבר אמר בפ' אמור ומתו בו כי יחללוהו. ור' יאשיה אומר שהוא אזהרה לכהנים כי מ"ש בפ' אמור ומתו בו כי יחללוהו הוא עונש ופה בא האזהרה שלא יאכלו קדש בטומאה, והגי' כמו שהוא בספרים אין לה באור והגר"א גרס ומנין אתה אומר שאם הפריש שלא מן המובחר שהוא בנשיאת עון ת"ל ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו אין לי אלא ת"מ ת"ג מנין ת"ל ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו והשאר נמחק:

ת פירוש האי קרא לא לפטור המרימים אתי דמהיכי תיתי לחייב אלא לחייב אתא ומכלל לאו אתה שומע הן ומזה הטעם עצמו פירש גבי ולא תמותו הא אם תחללו תמותו דמכלל לאו אתה שומע הן דאם לא כן למה לי ולא תמותו מהי תיתי לחייב דאצטריך קרא לפטור. הרא"ם: חסלת פרשת קרח