במדבר יג, ד

וְאִלֵין שְׁמָהַתְהוֹן לְשִׁבְטָא דִרְאוּבֵן שַׁמוּעַ בַּר זַכּוּר

וְאִלֵין שְׁמָהָתָא דִתְרֵיסַר גוּבְרַיָא מְאַלְלַיָא לְשִׁבְטָא דִרְאוּבֵן עַזְגָד שַׁמוּעַ בַּר זַכּוּר

לְמַטֵּה רְאוּבֵן וְגוֹ' מָנָה הַכָּתוּב הַשְּׁבָטִים לֹא לְדִגְלֵיהֶם וְלֹא לְצִבְאוֹתָם וְלֹא כְּתוֹלְדוֹתָם, וְנִרְאֶה שֶׁרָאָה לִמְנוֹתָם הֵנָּה לְפִי מַעֲלַת הַשְּׁלוּחִים, כִּי הָיוּ רָאשִׁים וּנְשִׂיאִים בָּעָם כַּאֲשֶׁר סִפֵּר, וְאֵין מַעֲלָתָם שָׁוָה, אֲבָל יֵשׁ בָּהֶם גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ בְּחָכְמָה וּבְכָבוֹד, וְהִקְדִּים הַנִּכְבָּד הַקּוֹדֵם בְּמַעֲלָה, כִּי מִמַּעֲלַת עַצְמָם מְנָאָם לֹא לְמַעֲלַת הַשֵּׁבֶט. וְכֵן בַּנְּשִׂיאִים הַחוֹלְקִים לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן (להלן לד יז-כט) הִזְכִּירָם כְּפִי הַמַּעֲלָה לֹא לְתוֹלְדוֹתָם:

ואלה שמותם. כלם חשובים איש על שמו מצד מעלתם. והזכירם לפי זקנתם מפני שהיו אז שוים במעלה בפרט בענין השליחות לא כסדר השבטים ולא כסדר הדגלים:

למטה ראובן וגו׳. מונה והולך לא לפי סדר התולדה ולא לפי הדגלים. אלא לפי חשיבות השלוחים. וכ״כ הרמב״ן. וכיב״ז אי׳ בדה״י א׳ ט״ו שמנה דוד המלך ראשי הלוים מכל משפחה והקדים מררי לגרשום. וע״כ משום דערכי ראשי מררי היה אז גדול מראשי גרשום. כך הוא סדר פרשה זו. אמנם חשיבות בזה הענין לא היה תלוי בתורה ויראת ה׳ ובמעלה כמש״כ הרמב״ן אלא בהכשר ויתרון דעת השליחות לדעת הדרך והערים שראוי להחל בהם המלחמה: