תהילים פרק קמ״ט

תהילים פרק קמ״ט עם פירוש

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם ומצודת ציון.

1. (א)הַלְלוּ יָהּ שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים:

   מצודת דוד:תהלתו. שבחו יסופר בקהל חסידים:

   עוד פירושים על פסוק א: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   אבן עזרא

   הללויה בעבור זאת התפארת שנתן לכם השם לבדכם, שירו לו שיר חדש.

   רד"ק

   הללויה. אמר כנגד ישראל:

   שירו לה' שיר חדש. כלומר לא יהיה להם די בשירים האלה הכתובים אלא הם יחדשו לו שיר:

   תהלתו. תהיה נאמרת בקהל חסידים והם ישראל:

   מלבי"ם

   שירו לה' שיר חדש, אחר שהזכיר תהלת החסידים על שהם קרובים לה' והוא מתהלך בתוכם, אומר שישירו לה' שיר חדש על תהלתו אשר הוא בקהל חסידים שישיר השיר על מה שהם עם קרובו שזה תהלת החסידים שהם קרובים אל ה':

2. (ב)יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי־צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם:

   מצודת דוד:בעושיו. בעזר מי שהגדיל אותו:

   עוד פירושים על פסוק ב: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   אבן עזרא

   ישמח ישראל בעושיו לשון רבים, כדרך: כי בועליך עושיך, כמלת אלהים, וכבר פירשתיה בפרשת בראשית.

   רד"ק

   ישמח, בעושיו. בלשון תפארת, וכן איה אלוה עושי:

   מלבי"ם

   ישמח, ואז בעת שישמח ישראל בעושיו, ר"ל שישמח בה' מצד שעשהו לו לעם כמ"ש הוא עשנו ולו אנחנו, אז בני ציון שהם החסידים והקרובים אל ה' יגילו במלכם, ומבואר אצלי שיש הבדל בין גיל ובין שמחה, שגיל מורה השמחה על דבר חדש, ובני ציון יגילו תמיד גילה חדשה, כי מלכם יתהלך בקרבם, וישיגו אותו בכל פעם מדרגה אחר מדרגה, ילכו מחיל אל חיל יראו אל אלהים בציון:

   מצודת ציון

   בעושיו. בהמגדל ומרומם אותנו כמו הוא עשנו (לעיל ק):

   יגילו. ישמחו:

3. (ג)יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ־לוֹ:

   עוד פירושים על פסוק ג: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   אבן עזרא

   יהללו שאין לו רצון בכל הארץ, רק בעמו לבדו.

   רד"ק

   יהללו שמו. בפה ובכלי שיר יהללוהו שמו:

   מלבי"ם

   יהללו שמו במחול ובעת שיעשו מחול וינגנו לפני המחול בתף וכנור (שבו רגילים לזמר בעת שמחת המחול, כמ"ש ותצאנה כל הנשים בתפים ובמחולות), אז יהללו שמו בעת המחול, (כי המחול רומז על מ"ש שעתיד הקב"ה להיות ראש חולה לצדיקים שהוא יהיה ראש המחול והם יסבבו את המחולה עד יגיעו לפניו להיות עם קרובו):

   מצודת ציון

   במחול בתוף וכנור. שמות כלי נגון:

4. (ד)כִּי־רוֹצֶה יְהוָה בְּעַמּוֹ יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה:

   מצודת דוד:כי רוצה. עתה נראה לכל כי רוצה ה׳ בעמו ואת הענוים יפאר בישועה:

   עוד פירושים על פסוק ד: רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רד"ק

   כי. להם נאוה להלל יותר מכל עם בישועה שהושיעם כי בהם רצה מכל עם מפני שהם ענוים מכל עם:

   מלבי"ם

   כי רוצה ה' בעמו, שירצה בכלל העם, ואת הענוים שהם הצדיקים יפאר בישועה, עד שהוא יהיה להם לפאר ולכבוד, כמ"ש ולכבוד אהיה בתוכה:

   מצודת ציון

   יפאר. מלשון פאר ויופי:

5. (ה)יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם:

   מצודת דוד:בכבוד. בעבור כבוד הבא לה׳: על משכבותם. על מנוחתם כי על המשכב ינוח האדם ור״ל ירננו לה׳ כשיהיו בארצם במנוחה:

   עוד פירושים על פסוק ה: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   אבן עזרא

   יעלוזו בכבוד הזה שיעמדו לנצח. והטעם: על נשמותם או לעתיד לבא.

   וטעם ירננו על משכבותם בהתבודדם בלילה.

   רד"ק

   יעלזו. ישראל שהם חסידים לאל על כבודם ומנוחתם שיעמדו לעולם:

   משכבותם. מנוחתם:

   מלבי"ם

   יעלזו, וחסידים יעלזו בכבוד הזה הגדול ובכבוד ה' החופף עליהם, עד שירננו על משכבותם, שגם אחר המחול שישכבו לנוח ירננו עוד מרוב השמחה, ורומז שגם בעת הגויה והשכיבה בקבר ירננו, כי מי שדבקה נפשו בה' בחיים ימות מיתת נשיקה ודבק בו ברננה ושמחה והלולא רבה כנודע:

   מצודת ציון

   יעלזו. ישמחו:

6. (ו)רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם:

   מצודת דוד:רוממות אל בגרונם. בגרונם יספרו רוממות האל וזה תהיה לחרב פיפיות בידם ר״ל עי״ז תגברו על האויב כאלו אחזו בידם חרב בעלת שתי פיות חדודה משתי הצדדים:

   עוד פירושים על פסוק ו: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם. וְהֵם לְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם:

   אבן עזרא

   רוממות אמר רבי משה: כי ישבחו השם בבואם למלחמה. ור' ישועה אמר: רוממות אל בגרונם, כמו: חרב פיפיות בידם.

   רד"ק

   רוממות אל. כשיבואו למלחמה עם גוג מגוג כך ירוממו האל כי שהוציאם מן הגלות, והתפלה תהיה בפיהם וחרב בידם: ופי' פיפיות. חרב בעלת שתי פיות שממיתה משני צדדים: ואמר בגרונם. לפי שיצעקו בתפילתם:

   מלבי"ם

   (ו-ז) רוממות, בגרונם יהיה רוממות אל, ובידם יהיה חרב פיפיות, ומפרש שחרב פיפיות יהיה בידם לעשות נקמה בגוים, ורוממות אל בגרונם תוכחות בלאומים שע"י רוממות אל יתוכחו עם הלאומים ויבררו להם אמתת האמונה בהראותם להם רוממות אל וגבורותיו, ומבואר אצלנו תמיד שלאומים מציין אומות בעלי הדת והם יבואו להתוכח על האמונה, והגוים יבואו להלחם ויעשו בם נקמה בחרב פיפיות:

   מצודת ציון

   בגרונם. בצוארם:

   פיפיות. חדוד החרב נקרא פה כמו ולה שתי פיות (שופטים ג):

7. (ז)לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם תּוֹכֵחֹת בַּל־אֻמִּים:

   עוד פירושים על פסוק ז: אבן עזרא, רד"ק, מצודת ציון

   אבן עזרא

   לעשות הטעם להשיבם לעבוד השם שכם אחד וזה בימי המשיח.

   רד"ק

   תוכחות שיתוכחו עם מלכיהם למה בא עליהם:

   מצודת ציון

   תוכחות. ענין משפט יסורים כמו והוכח במכאוב (איוב לג):

8. (ח)לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל:

   מצודת דוד:ונכבדיהם. המכובדים שבהם:

   עוד פירושים על פסוק ח: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   בַּזִּקִּים. שַׁרְשְׁרָאוֹת:

   אבן עזרא

   לאסור אחר שהזכיר לעשות נקמה בגוים - הזכיר גם מלכיהם, על דרך: ומלכיהם נהוגים.

   רד"ק

   לאסור. ויתפשו מלכיהם ונכבדיהם חיים ויאסרום בזיקים ובכבלי ברזל:

   מלבי"ם

   (ח-ט) לאסור, שיאסרו מלכי ז' אומות כנען בזקים, לעשות בהם משפט הכתוב בתורה, ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם, ולא יתראה זה כאכזריות, כי הדר הוא לכל חסידיו שקיימו כפי מצות ה' ולא הלכו אחרי חקירת השכל האנושי ומשפטיו, כשאול שחמל על אגג ועל מיטב הצאן והבקר:

   מצודת ציון

   לאסור. ענין קשירת המאסר:

   בזקים. מין כבלים ושלשלאות כמו והוא אסור בזקים (ירמיהו מ׳:א׳):

   בכבלי. כעין שלשלאות:

9. (ט)לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא לְכָל־חֲסִידָיו הַלְלוּ־יָהּ:

   מצודת דוד:משפט כתוב. המשפט הכתוב ואף שבימי דוד עדיין לא היה כתוב מ״מ אמר כתוב שבימי הגאולה כבר יהיה כתוב: הדר הוא. המשפט הזה יהיה להדר לכל חסידיו: הללויה. לכן הללו את יה:

   עוד פירושים על פסוק ט: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מצודת ציון

   רש"י

   מִשְׁפָּט כָּתוּב. ״וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם וְגוֹמֵר״ (יחזקאל כה:יד), וְאִם תֹּאמַר עֲדַיִן לֹא נוֹלַד יְחֶזְקֵאל כְּשֶׁאָמַר דָּוִד זֹאת? נִתְנַבֵּא דָּוִד עַל קֵץ הַגְּאֻלָּה, וּכְשֶׁיָּבֹא הַקֵּץ, כְּבָר כָּתוּב הוּא הַמִּשְׁפָּט זֶה יָמִים רַבִּים:

   אבן עזרא

   לעשות יעשו בהם משפט שהיה כתוב לדור אחר להיות הדר הוא לכל חסידיו.

   רד"ק

   הדר. הוא המשפט הנגזר עליהם, או הכתוב בתורה ובנבואות הדר הוא אותו היום, יהי הדר לכל ישראל ועליו הללו יה:

   מצודת ציון

   הדר. ענין יופי: