תהילים פרק קמ״ב

תהילים פרק קמ״ב עם פירוש

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם ומצודת ציון.

1. (א)מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה:

   מצודת דוד:בהיותו במערה. כשכרת כנף שאול ואז התפלל התפלה ההיא:

   עוד פירושים על פסוק א: רש"י, אבן עזרא, רד"ק

   רש"י

   בַּמְּעָרָה. שֶׁכָּרַת בָּהּ כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל (שמואל א כד:ד):

   אבן עזרא

   משכיל לדוד על נועם פיוט תחלתו משכיל.

   רד"ק

   תפלה. כשהלך שאול לבקשו על פני צור היעלים ונחבא דוד במערה מפניו, כמו שכתוב ודוד ואנשיו בירכתי המערה יושבים ושם במערה חבר זאת התפילה:

2. (ב)קוֹלִי אֶל־יְהוָה אֶזְעָק קוֹלִי אֶל־יְהוָה אֶתְחַנָּן:

   מצודת דוד:קולי. בקולי אזעק לה׳:

   עוד פירושים על פסוק ב: אבן עזרא, מלבי"ם

   אבן עזרא

   קולי זה הוא קולי שאצעק אל השם.

   מלבי"ם

   קולי אל ה' אזעק, בהיותו במערה היה ירא לזעוק בקול שלא ישמעו האויבים, אבל אל ה' אוכל לזעוק בקולי ואיני מתירא, ב. לא אוכן לחנן באורך אף שלא בקול, כי ע"י העתרת דברים יודע שיש איש במערה, אבל אל ה' אתחנן וגם בקול ולא אירא:

3. (ג)אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד:

   מצודת דוד:אשפוך. ר״ל ארבה לספר התלאות הבאות עלי:

   עוד פירושים על פסוק ג: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   אבן עזרא

   אשפוך בעבור היות הקול בגלוי, יהיה שיחי בסתר.

   רד"ק

   ואמר אשפך, שיחי תפלתי:

   צרתי אגיד. אע"פ שידועה לו אגידנה לפניו בתפילתי:

   מלבי"ם

   אשפך, במערה לא אוכל לשפוך שיח, שהשיח הוא ע"י סימנים ורושמים שע"י יוכר חולשתו וצרתו, וזה א"א במערה בחשך, אבל לפניו אשפך שיחי, צרתי, במערה לא נמצא מי שאגיד לפניו צרתי החיצונית כי אין איש מושיע, אבל לפניו אגיד צרתי:

   מצודת ציון

   שיחי. ענין ספור התלאות:

4. (ד)בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי בְּאֹרַח־זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי:

   מצודת דוד:בהתעטף. בעת תתעטף רוחי בעבור רוב הצרות ואתה הלא ידעת נתיבתי אשר אלך בעת ההיא כי לא אלך לעשות למי מהם מאומה רע ועכ״ז באורח זו אשר אהלך כפוף ומעונה טמנו עלי פח ללכדני עם כי לא הלכתי להרע להם:

   עוד פירושים על פסוק ד: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי. כַּמָּה מוֹקְשִׁים יֵשׁ בָּהּ:

   אבן עזרא

   בהתעטף כמו: תפלה לעני כי יעטוף.

   בהתעטף קצתי על קצתי ואתה ידעת הנתיב שחפצי ללכת בו. ורבי משה הכהן אמר: נתיבתי שהיא ישרה לנגדך ולא הזכיר הטומנים, כמו: אשר ילדה אותה.

   רד"ק

   בהתעטף עלי רוחי. כמו נפשם בהם תתעטף, וזה לרוב הצרה ידכא ישוח כאילו תתעטף קצתו בקצתו והרוח בגוף:

   ואתה ידעת נתיבתי. כי אינני הולך בדרך רע כמו שהם הולכים כי אני אין בי עון ולא חטאתי להם והם רודפים אחרי:

   באורח זו אהלך. באיזה דרך שאלך הם מרגלים אחרי וטמנו לי פח בכל מקום שאלך:

   מלבי"ם

   בהתעטף והגם כי רוחי נתעטף עלי כמי שהגיע לתכלית החולשה שרוחו מעוטף תוך הגויה, והכחות מתאספים פנימה אל הלב, וכן אין מי שיוציאני מכאן, כי אין מי יודע הנתיב שבו אוכל להתעלם מרודפי בל יכירו בי, אבל אתה ידעת נתיבתי, ובאר כי האויבים הקיפוהו מכל הצדדים, באורח זו אהלך שהיה רוצה ללכת לצד מזרח, אבל בארח זו טמנו פח לי:

   מצודת ציון

   בהתעטף. כשהאדם בצרה הוא מעונה וכפוף וכאילו מעוטף קצת הגוף בקצתו ורוחו בקרבו גם היא כאילו מתעטף:

   נתיבתי. ענין שביל ומסילה:

5. (ה)הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין־לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי:

   מצודת דוד:הבט. כשאביט ימין ושמאל ורואה אנכי אם יש לי מכיר אבל אין לי מכיר לחשוב עלי לדבר טוב בפני שאול: אבד מנוס. אין לי למי לנוס לעזרה:

   עוד פירושים על פסוק ה: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   וְאֵין לִי מַכִּיר. אֵין בְּכָל מְשָׁרְתֵי שָׁאוּל שֶׁיִּמְחֶה בְיָדוֹ:

   אבן עזרא

   הבט אמר רבי משה: כי הם על לשון צווי. ולפי דעתי: כי הבט - שם הפועל כמו והצל תציל וראה כמו ראות גם הוא שם הפועל, על משקל למען היה לה ברק.

   רד"ק

   הבט ימין וראה. שניהם מקור הבט וראה ואינם ציווי, רוצה לומר כשאביט ימין ושמאל אין מי שיכירנו ויחוס עלי ועל טילטולי:

   אבד מנוס ממני. כי כשאחשוב בזה המקום אלך ושם לא ידעני שאול ולא ירדוף אחרי אין לי מקום שאנוס שם כי בכל מקום שאלך מבקש אותי: וזכר ימין. ולא זכר שמואל דרך קצרה כמנהג המקרא כי מהאחד יובן האחר:

   אין דורש לנפשי. מכל גואלי וקרובי אין מי שידרוש לנפשי שמבקש שאול להמיתני כי מיד מלך לא אמצא גואל אם אתה לא תגאלני לפיכך:

   מלבי"ם

   הביט ימין, ואם אלך לצד דרום, אבל שם אין לי מכיר, ואם אנוס לאחור לצד מערב, אבל מנוס אבד ממני, כי האויבים הם אחריו (וצייר שבצד אחד בצפון שם ההר שבו המערה הסוכך בעדו מלכת, ויתר הג' צדדים מוקפים מאויבים), וכן לא אוכל לקוות איזה עזר מחוץ מאוהב ומושיע, כי אין דורש לנפשי:

   מצודת ציון

   הבט ימין. כמו הבט ימין ושמאל כי מהאחד יובן האחר ואחז דרך קצרה:

6. (ו)זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְהוָה אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים:

   מצודת דוד:בארץ החיים. ר״ל לא אמות בידי שאול ותהיה חלקי מיושבי בארץ החיים בזה העולם:

   עוד פירושים על פסוק ו: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   אבן עזרא

   זעקתי כאשר החל יזעק וטעם חלקי בארץ החיים - כי לא אקוה שירפאני אדם מארץ החיים, רק אתה חלקי.

   רד"ק

   זעקתי אליך ה'. בארץ החיים. עוד חלקי בארץ ישראל שאני בורח ממנה: ופירש חלקי. כמו ה' מנת חלקי וכוסי, ובפסוק בארצות החיים פירשנו הטעם למה נקראת ארץ ישראל ארץ החיים:

   מלבי"ם

   זעקתי, לכן זעקתי אליך ה' וזה נגד מ"ש קולי אל ה' אזעק, ונגד מ"ש קולי אל ה' אתחנן, באר התחנונים שאמרתי אתה מחסי כי התחנונים הוא בקשת מתנת חנם שלא מצד הזכות, ובא בטענות, א. יען אתה מחסי תמיד, וראוי שתעזרני גם עתה כי לא תשתנה, ב. מצד שאתה חלקי בארץ החיים, אחר שנתת חלקי בחיים ראוי שתשמור חיי, ונגד מה שאמר אשפך לפניו שיחי אמר.

7. (ז)הַקְשִׁיבָה אֶל־רִנָּתִי כִּי־דַלּוֹתִי מְאֹד הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי:

   מצודת דוד:כי דלותי. נעשיתי דל ומוכנע: כי אמצו ממני. ואין בי כח לעמוד נגדם אם לא תצילני אתה:

   עוד פירושים על פסוק ז: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   אבן עזרא

   הקשיבה כנגד קולי אל ה', כי דלותי מאד. בפנים בסתר כנגד רנתי.

   רד"ק

   הקשיבה אל רנתי. אל צעקתי כמו ויעבור הרינה במחנה:

   כי אמצו ממני. ואיני יכול למלך ולעמו שרודפים אחרי:

   מלבי"ם

   הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד, שזה ספור העינוי והדיכוי של עצם האיש עצמו, ונגד צרתי לפניו אגיד שהיא הצרה מבחוץ, אומר הצילני מרודפי כי אמצו ממני:

   מצודת ציון

   אמצו. חזקו:

8. (ח)הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת־שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי:

   מצודת דוד:הוציאה ממסגר. ממקום מחבואי שאני טמון ונסגר בה: להודות. למען אודה שמך בי יכתירו וגו׳. כאשר תגמול עלי טוב אז הצדיקים יתפארו בי וישימו אותי עטרה לראשם אבל עתה עודי מעונה ונרדף מי יפנה אלי ומי יחשב אותי:

   עוד פירושים על פסוק ח: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   בִּי יַכְתִּירוּ צַדִּיקִים. בִּשְׁבִילִי יַכְתִּירוּךָ צַדִּיקִים וְיוֹדוּ לִשְׁמֶךָ שֶׁאַתָּה סוֹמֵךְ אֶת יְרֵאֶיךָ:

   אבן עזרא

   הוציאה טעם ממסגר, בעבור היותו במערה וכבר הזכרתי כי כח השמות בפעלים אם כן הוא בי יכתירו צדיקים כתר. הטעם: שיתפארו כאילו כתר מלכות בראשם.

   רד"ק

   הוציאה ממסגר. לפי שהיה נסגר במערה:

   להודות את שמך. כי אתה לבדך הצלתני:

   בי יכתרו צדיקים כי תגמול עלי. ותצילני יתפארו בי הצדיקים ויעשוני כתר לראשם כי יאמרו הלא דוד לפי שבטח באל ית' לבדו הצילהו והוא יחיה אז במעט עם מהמלך ועמו:

   מלבי"ם

   הוציאה, ואחר שספר צרת הגוף בקש על מה שנוגע אל הנפש, שהיא סגורה במסגר במערה ואין ביכלתה לעבוד את ה', ועז"א הוציאה ממסגר נפשי למען אוכל להודות את שמך, ואמר שעי"כ תרויח נפשי האלהית בשתים, א. להודות בעצמי, ב. מה שעל ידי יודו גם אחרים, כי בי ועל ידי יכתירו צדיקים, יתנו אל ה' כתר ההודאה והשבח, ע"י שתגמול עלי, שהגמול הוא עפ"י האהבה:

   מצודת ציון

   יכתירו. מלשון כתר: