מה זה שעה זמנית?

המקור

הרמ״א (או״ח רלג, א) כותב: ״ומשערינן שעות אלו לפי ענין היום, ואף אם היום ארוך – משערינן לשתים עשרה שעות, והם נקראים שעות זמניות, וכן כל מקום ששיערו חכמים בשעות – משערינן בשעות אלו״, על פי פירוש הרמב״ם למשנה.

איך מחשבים

לוקחים את אורך היום – מתחילתו ועד סופו – ומחלקים לשתים עשרה. למשל, אם היום נמשך ארבע עשרה שעות רגילות, כל שעה זמנית היא שבעים דקות. סוף זמן קריאת שמע הוא שלוש שעות זמניות מתחילת היום; סוף זמן תפילה – ארבע שעות; מנחה גדולה – שש ומחצה.

המחלוקת

שתי שיטות עיקריות: לפי הגר״א ובעל התניא, היום נמדד מהזריחה עד השקיעה. לפי המגן אברהם, היום נמדד מעלות השחר עד צאת הכוכבים. לכן בכל לוח יש שני זמנים לסוף זמן קריאת שמע: ״מג״א״ – מוקדם יותר, ו״גר״א״ – מאוחר יותר. רבים מחמירים בקריאת שמע כמג״א, ובתפילה נוהגים כגר״א.

בימינו

את החישוב עושים לוחות זמנים ואפליקציות לפי המיקום המדויק. אין צורך לחשב לבד, אבל כדאי לדעת שהזמנים משתנים מיום ליום ומעיר לעיר, ובחורף סוף זמן קריאת שמע מוקדם יחסית.

משמעות

השיטה מלמדת שחז״ל מדדו את הזמן לפי האור הטבעי של היום, לא לפי השעון. היום ההלכתי ״נמתח״ ומתכווץ עם השמש.

ראו סוף זמן קריאת שמע, מנחה גדולה ומנחה קטנה ולוח הזמנים.