מה זה מודים דרבנן?

המקור

הגמרא (סוטה מ ע״א) אומרת: ״בזמן ששליח ציבור אומר מודים, העם מה הם אומרים?״ – ומביאה נוסחים של רב, שמואל, רבי סימאי, ורבנן דנהרדעי ורב אחא בר יעקב. ומסיקה: ״הלכך נימרינהו לכולהו״ – נאמר את כולם. מכאן השם ״מודים דרבנן״ – מודים של החכמים.

למה

בכל ברכות החזרה הציבור שומע ועונה אמן ויוצא. אבל הודיה היא דבר אישי, ואי אפשר שאדם אחר יודה במקומך – כמו שעבד לא יאמר לרבו ״חברי מודה לך״. לכן כל אחד אומר את ההודיה בעצמו.

איך

השולחן ערוך (או״ח קכז, א): ״כשיגיע שליח ציבור למודים, שוחין עמו הציבור, ולא ישחו יותר מדאי, ואומרים מודים אנחנו לך... וחותם ברוך אל ההודאות – בלא הזכרת השם״. הקיצור (כ, ה) כותב שאומרים ״כולו בהשתחוויה״.

מי שעומד בשמונה עשרה

הקיצור שם כותב: מי שעומד בתפילת שמונה עשרה ושומע שהחזן הגיע למודים – אם הוא באמצע ברכה, משתחווה גם כן (בלי לומר את הנוסח). אבל אם הוא בתחילת ברכה או בסופה – לא ישתחווה, כי אסור להוסיף השתחוויות בתחילת ברכה ובסופה.

הנוסח

״מודים אנחנו לך, שאתה הוא ה׳ אלוקינו ואלוקי אבותינו, אלוקי כל בשר, יוצרנו יוצר בראשית. ברכות והודאות לשמך הגדול והקדוש על שהחייתנו וקיימתנו...״. הנוסח מודפס בסידור לצד ברכת מודים של החזרה.

ראו חזרת הש״ץ במדריך ומה עונים בקדיש.