מה זה ביטול בשישים?

טעם

העיקרון הוא ״טעם כעיקר״: איסור אוסר את התערובת כשטעמו ניכר בה. השולחן ערוך (יו״ד צח, א) מביא שבזמן חז״ל היו נותנים לגוי לטעום; ובזמננו, כשאין סומכים על טעימה כזו, משערים בשישים – כמות ההיתר שבה בוודאי אין טעם האיסור מורגש.

שישים כנגד מה

משערים את כל התבשיל – המים, הירקות, הבשר – כנגד כמות האיסור שנפל. למשל: טיפת חלב שנפלה לסיר מרק בשרי גדול – בדרך כלל יש שישים, והתבשיל מותר. במקרים שבהם גם הכלי בולע, משערים גם כנגד מה שנבלע בכלי.

אין מבטלים לכתחילה

אסור להוסיף היתר בכוונה כדי לבטל איסור. הביטול הוא דין בדיעבד, לתערובת שנעשתה בטעות.

יוצאים מן הכלל

יש דברים שאינם בטלים אפילו באלף: ״דבר שיש לו מתירין״, ״בריה״ (כמו חרק שלם), ״חתיכה הראויה להתכבד״, ו״מין במינו״ במקרים מסוימים. וכן איסור שנותן טעם ניכר – אינו בטל גם בשישים.

בפועל

שאלות של תערובת תלויות בפרטים רבים – חום, כלי, כמות. לכן מתארים לרב את המקרה במדויק.