למה מתנגדים לחגיגת סילבסטר?

מקור השם

31 בדצמבר הוא יום הזיכרון של סילבסטר הראשון, אפיפיור ברומא במאה הרביעית. בתקופתו הפכה הנצרות לדת האימפריה, ובמסורת היהודית נזכר כמי שעודד חקיקה נגד יהודים. ה־1 בינואר עצמו הוא במסורת הנוצרית גם יום ״ברית המילה״ של אותו האיש. לכן החג אינו ״אזרחי״ לגמרי בשורשיו.

ובחקותיהם לא תלכו

הרמב״ם (עבודה זרה יא, א) פוסק: ״אין הולכין בחקות העובדי כוכבים ולא מדמין להן״, וכן השולחן ערוך (יו״ד קעח). כשמדובר במנהג שמקורו דתי־נוכרי – כמו עץ אשוח או טקסים מיוחדים – יש בו איסור ממש. מסיבת לילה עם שתייה ופריצות – בעייתית גם ללא קשר לתאריך.

מה לא

רוב הפוסקים אינם רואים בעיה בשימוש בתאריך הלועזי, בסגירת שנת מס, או בברכה ״שנה טובה״ לעמית לעבודה שאינו יהודי. ההבדל הוא בין התנהלות בעולם שבו הלוח הלועזי משמש לצרכים מעשיים – לבין אימוץ החג כחג.

השנה שלנו

ליהודי יש ראש השנה משלו – בתשרי – שבו עומדים לדין, עושים חשבון נפש ומקבלים מלכות שמיים. הוא ״השנה החדשה״ האמיתית, ובו ראוי להשקיע את השמחה והתקווה.