מה זה הנפילים בתורה?

הפסוק

״הנפלים היו בארץ בימים ההם, וגם אחרי כן, אשר יבאו בני האלוהים אל בנות האדם וילדו להם, המה הגברים אשר מעולם אנשי השם״ (בראשית ו, ד). הפסוק בא מיד לפני ״וירא ה׳ כי רבה רעת האדם בארץ״ – כלומר, הנפילים הם חלק מהקלקול שהביא למבול.

מי הם

״בני האלוהים״ הם לפי אונקלוס ורש״י ״בני השרים והשופטים״ – בעלי כוח שלקחו נשים בכוח. רש״י מפרש ״נפילים – שנפלו והפילו את העולם״. יש מדרשים שמזהים את ״בני האלוהים״ עם מלאכים שירדו לעולם והשחיתו, וכך גם בכמה מפרשים. הרמב״ן הציע שהם בני אדם בעלי גבורה מיוחדת, צאצאי הדורות הראשונים.

אחרי המבול

בפרשת שלח, המרגלים אומרים ״ושם ראינו את הנפילים, בני ענק מן הנפילים, ונהי בעינינו כחגבים״. לפי רש״י, אלה צאצאי שמחזאי ועזאל, ו״ענק״ – שענקו את החמה בקומתם. כלומר, השם הפך לכינוי לענקים.

הלקח

התורה מציגה את הנפילים כ״אנשי השם״ – מפורסמים וחזקים, אבל בלי מוסר. הכוח בלי צדק הביא את המבול. לעומתם, נח ״מצא חן בעיני ה׳״ – לא בזכות כוחו אלא בזכות צדקתו.