מה זה ״אקדמות״?

המחבר

הפיוט חובר בידי רבי מאיר בר יצחק, שליח ציבור בוורמייזא שבגרמניה, בתקופת רש״י. ראשי החרוזים יוצרים את שמו: ״מאיר ברבי יצחק יגדל בתורה ובמעשים טובים״. הפיוט כתוב בארמית, כמו התרגום שהיה נקרא בעבר בבית הכנסת אחרי כל פסוק.

התוכן

הפיוט מתחיל ב״אקדמות מילין ושריותא שותא״ – ״בפתח דבריי, ובתחילת שיחי, אבקש רשות״. הוא משבח את הבורא, את המלאכים שמקדשים אותו, ואת ישראל שאוהבים את התורה. בחלקו האחרון הוא מתאר את הגאולה, את סעודת הלווייתן ואת שכר הצדיקים.

מתי אומרים

נוהגים לומר ״אקדמות״ ביום הראשון של שבועות, אחרי שהכהן עלה לתורה ולפני שהתחיל הקורא – או לפני שהוא מברך, לפי המנהג. הקריאה עצמה היא ״בחודש השלישי״, ובה עשרת הדברות.

אזהרות

בקהילות הספרדים ועדות המזרח נוהגים לומר ״אזהרות״ – פיוט שמונה את תרי״ג המצוות, בעיקר של רבי שלמה אבן גבירול. אומרים אותן בליל החג או בתפילת מנחה.

ראו מגילת רות ותיקון ליל שבועות.