מה זה שמחה במצוות?

עבודה גדולה

הרמב״ם (שופר סוכה ולולב ח, טו) כותב: ״השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שצוה בהן – עבודה גדולה היא. וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו, שנאמר ׳תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלוקיך בשמחה ובטוב לבב׳״. הוא מוסיף שדוד המלך רקד לפני ארון ה׳, ו״אין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה׳״.

למה שמחה

מי שמקיים מצווה כחובה כבדה – עושה את המעשה, אבל לבו רחוק. מי ששמח – מבטא שהוא רואה במצווה זכות ומתנה. חז״ל אמרו ״אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצווה״. השמחה גם נותנת כוח להתמיד: מה שעושים בשמחה – חוזרים אליו.

איך מגיעים

השמחה באה מהבנה: ללמוד את טעם המצווה, לחשוב שהקב״ה בחר בנו לעשות אותה, ולהתבונן במה שהיא מוסיפה לחיים. גם הכנה עוזרת – לקנות בגד יפה לשבת, להדר בחפצי מצווה, לשיר. ומי שקשה לו – יעשה את המצווה גם בלי שמחה, ויתפלל שיזכה לה; ״מתוך שלא לשמה בא לשמה״.

לא הוללות

הרמב״ם מבחין בין שמחה לפני ה׳ לבין ״שכרות והוללות״. שמחה של מצווה היא שמחה עם כובד ראש פנימי – שמחה שמקרבת ולא מרחיקה.