מסכת יבמות דף י״ט ע״א

מבית אחד – ורחמנא אמר את בית אחיו (דברים כ״ה:ט׳) בית אחד הוא בונה ואינו בונה שני בתים:

ולמיפטרה אידך – דזיקה ככנוסה דמיא וכ"ש זיקה ומאמר:

גזירה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות משני בתים – ונפלו בבת אחת בצמצום דליכא למימר שהראשונה הוזקקה לבעל השניה ואתי למימר נמי תתייבם חדא ותיפטר אידך:

שמא יאמרו שתי יבמות כו' – פירש בקונט' שנפלו בבת אחת כר' יוסי הגלילי דאמר אפשר לצמצם ועי"ל כגון שהראשונה היא ערוה לאחיו השני שמת שלא היתה זקוקה לו כלל:

משום מאמר ולא מאמר – ספק מאמר קונה ספק אינו קונה:

והא טעמא דר"ש משום מאמר ולאו מאמר הוא דתניא וכו' – הו"מ לשנויי דלדבריהם דרבנן קא"ל:

דתניא אמר להם ר"ש כו' – והא דאמר בפ' ר"ג (לקמן יבמות נא:) דר"ש סבר דמאמר קונה קנין גמור היינו לענין שאין ביאה ומאמר אחריו אבל לא עביד לה ככנוסה:

ביבם אחד – כגון מתני' דהוו שני אחין וכי מיית חד זקוקה להאי לחודיה ורמיא עליה הלכך אע"פ שלא כנסה עד שנולד השלישי הוה ליה כייבם ולבסוף נולד:

אבל בשני יבמים – כגון הך דשלשה אחין דפשו להו תרי לא:

ומי שני ליה – ושרי ליה בנולד ולבסוף ייבם:

והתניא – כל שהלידה של שלישי קודמת לנישואין של שני לא חולצת אלמא מודה ר"ש בהא:

מאי לאו ביבם אחד – שכשמת ראשון לא נשאר אלא אח אחד ואח"כ נולד זה:

לא בשני יבמין – שהיו שלשה אחים ומת אחד מהן ונפלה לפני השנים ונולד להם אח ההיא ודאי אסירא עליו דהאי בתרא אפילו לאחר שייבמוה שנים הראשונים ומתו דהא ודאי נולד ולבסוף ייבם הוא דההיא זיקה דהויא לה גבי הני קודם לידתו של זה לא אלימא לשוויה ככנוסה למהוי כייבם ולבסוף נולד:

כולה בשני יבמין קמיירי – בשני יבמין בעי לאשמועינן איסורא והיתרא:

אלא מאי כללא – הואיל וביבם אחד אפילו לידה קודמת לנישואין שרי היכי מצי למיתני כל שהלידה קודמת לנשואין לא חולצת ולא מתייבמת וקתני כלל א"ר שמעון הא זמנין דלא הוי הכי:

חולצות – אם מתו הנשואין את הקרובות ונפלו לפני השלישי הרי אלו חולצות:

ולא מתייבמות – הואיל ותרווייהו זקיקן ליה קא פגע בקרובת זקוקתו:

רבי שמעון פוטר – אף מן החליצה כדקתני לקמן בשמעתין מלצרור:

ועוד מתיב רב אושעיא – כאן מוכיח כפר"ת דרבי אושעיא לאו היינו רב אושעיא דההיא דפ' הדר בעירובין (ד' סח. ושם) דקסבר התם ר' אושעיא דאין ברירה ובפרק בתרא דביצה (ד' לז: ושם) אית ליה לר' אושעיא ברירה:

לייבמה לקמייתא – ההיא דנפלה ברישא ואפי' לא הספיק לכונסה עד שנפלה אחותה מאי איכפת לן להוי זיקה קמייתא ככנוסה ותיפטר בתרייתא משום אחות אשה וקמייתא תתייבם דכיבם אחד דומה (דהא כי נפלה מעיקרא לא נפלה אלא קמי חד דלגבי אידך ערוה היא משום אחות אשה ולא רמיא קמיה כלל):

בשניה – שנפלה אחרונה:

שניה שבזוג זה – אם היו שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות ואשה ובתה ומתו שניהם ונפלו לפני השלישי אחת מן הראשונות מתייבמת ושתים האחרונות פטורות דחדא מן הראשונות חשובה ככנוסה ומתייבמת והשניות פטורות אחת משום ערוה דהי מינייהו מן הראשונות דחשבת ככנוסה אית לה חדא קרובה בשתים השניות נמצאת האחת יוצאת משום ערוה ושניה משום צרתה:

וקטעי רבא בהנך ארבעה זוגי – דמתני' דס"ד דרבא דמיירי כשנפלו כולן לפני יבם אחד מדמתרץ שניה שבזוג זה ושניה שבזוג זה וטעות הוא בידיה חדא דאו או קתני או אשה ובתה כו' אלמא לאו כולהו בחד ביתא עסקינן:

ועוד – א"כ דכולהו בחד ביתא עסקינן שהיו ג' אחים שנים מהם נשואין שתי אחיות ואשה ובתה ואשה ובת בתה ואשה ובת בנה כל אחד נשוי ארבע נשים ומתו ונפלו לפני השלישי וקא"ר שמעון דאחת מן הראשונות מתייבמת והשניות פטורות ארבעתן מיבעי ליה דהא ד' שניות איכא:

בשעה שנעשו אחיות צרות זו לזו – כגון הכא שנפלו לפני יבם אחד:

אפי' באחת מהן – אלמא תרווייהו פטורי:

אי דנפול בזו אחר זו ה"נ – דזיקה ככנוסה דמיא וקמייתא דנפלה מתייבמת אפילו לאחר נפילת שניה:

כרבי יוסי הגלילי – בבכורות (יז.) רחל שלא בכרה וילדה שני זכרים ויצאו שני ראשים כאחד ר' יוסי אומר שניהן לכהן וחכ"א אחד לו ואחד לכהן דאי אפשר לצמצם ולצאת שניהם כאחד אלא אחד יוצא ראשון ופוטר את הרחם והשני חולין ומשום דלא ידיע הי מינייהו הוו תרווייהו ספק בכורות ונותן אחד לכהן והשני ירעה עד שיסתאב ויאכל במומו לבעל הבית. והכא נמי סבר ר"ש אפשר לצמצם מיתת שני אחים כאחד וליכא חדא דתיהוי ראשונה ושתיהן פטורות כדיליף טעם מלצרור דאי לאו כר' יוסי הגלילי הויא לה חדא ראשונה ולא ידיע הי מינייהו ותרווייהו ליבעו חליצה:

רב פפא – לעיל מהדר ופליג אדרבי אושעיא ותרווייהו בבי דמתני' לרבנן איצטריכו לאשמועי' דרבנן בתרווייהו פטרי. ודקא קשיא לך בבא דרישא למה לי פשיטא דבנולד ולבסוף ייבם פטרי:

לא זו אף זו קתני – כלומר אשמועינן ברישא נולד ולבסוף ייבם והדר תנא ייבם ולבסוף נולד לומר לך דלא זו בלבד דנולד ולבסוף ייבם פטורה אלא אף דייבם ולבסוף נולד נמי פטורה:

כוותיה דרב פפא – דמודי ר"ש בנולד ולבסוף ייבם:

ועמד השני כו' – לקמן פריך למה לי למיתני עמד ולא הספיק:

ושניה – אשתו של שני:

עשה בה מאמר כו' – חולצת דלא אלים מאמר לשווייה צרת ערוה למיפק בולא כלום: