דלג לתוכן הראשי
כוונות

מסכת תענית דף ז׳ ע״ב

תלמוד בבלי, סדר מועד · מתחת לכל קטע: רש״י ותוספות · מסכת תענית בדף היומי · משנה מסכת תענית

  1. אי הוו סנו טפי הוו גמירי דבר אחר מה שלשה משקין הללו אין נפסלין אלא בהיסח הדעת אף דברי תורה אין משתכחין אלא בהיסח הדעת

    רש״י (4) · תוספות (1)

    רש״י

    אי הוו סנו – אותם נאים שהם חכמים:

    טפי הוו גמירי – שאי אפשר לנאה להשפיל דעתו ובא לידי שכחה:

    בהיסח הדעת – שאם לא ישמרם יפה יהו נשפכין או נופל לתוכן דבר מאוס ונפסלים מלשתות בדבר קל יותר משמן ודבש שמתוך שהן עבים צפה הפסולת למעלה ואפשר אדם נוטל העליון וזורקו לחוץ והתחתון בר ונקי מה שאין כן במשקה צלול שאינו עב קליי"ר בלע"ז:

    בהיסח הדעת – אם אינו מחזירם תמיד:

    תוספות

    אי הוו סנו הוו חכימי. פ' אם היו שונאים היופי הוו תלמידי חכמים ביותר:

  2. אמר רבי חמא בר' חנינא גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ שנאמר (ישעיהו מה, ח) הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו בראתים לא נאמר אלא בראתיו

    רש״י (1) · תוספות (1)

    רש״י

    שנאמר הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו בראתים לא נאמר – דמשמע אשחקים יזלו קאי אלא אני ה' בראתיו לטל ומטר שמע מינה שמשתבח ומתפאר הקב"ה במטר השמים:

    תוספות

    בראתים לא נאמר אלא בראתיו. פי' דמשמע דמהדר אגשם ואם כן משום דגדול יום הגשמים כיום שנברא בו שמים וארץ משתבח ביה הקב"ה אי הוה כתיב בראתים הוה משמע דאהדר אשמים וארץ:

  3. אמר רב אושעיא גדול יום הגשמים שאפי' ישועה פרה ורבה בו שנאמר תפתח ארץ ויפרו ישע אמר רבי תנחום בר חנילאי אין הגשמים יורדים אלא א"כ נמחלו עונותיהן של ישראל שנאמר (תהלים פה, ב) רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה

    רש״י (3)

    רש״י

    ישועה פרה ורבה בו – מליצי זכות נכנסין לפניו ביום הגשמים שנזכר לישועה מתוך שעת רצון הוא לישנא דקרא ויפרו ישע ואימתי בזמן שהשחקים יזלו צדק:

    רצית ה' ארצך – במים:

    נשאת עון עמך – מיד:

  4. א"ל זעירי מדיהבת לרבינא אתון מהכא מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה (מלכים א ח, לד) ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת וגו'

    רש״י (2)

    רש״י

    ה"ג א"ל מר זעירי מדיהבת לרבינא כו' – זעירי סתם היה מן הראשונים ורבינא סוף הוראה לא ראו זה את זה:

    ואתה תשמע השמים וגו' – ואומר ונתת מטר על ארצם בתפלה דשלמה:

  5. אמר ר' תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו אין הגשמים נעצרין אא"כ נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה שנאמר (איוב כד, יט) ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו א"ל זעירי מדיהבת לרבינא אתון מהכא מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה (דברים יא, יז) ועצר את השמים ואבדתם מהרה

    רש״י (2)

    רש״י

    ציה גם חום יגזלו מימי שלג – כשציה גם חום גוזלין מימות השלג שאינן יורדין מטר כמשפטם בידוע ששאול חטאו:

    ולא יהיה מטר – וסמיך ליה ואבדתם:

  6. אמר רב חסדא אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות שנאמר ציה גם חום יגזלו מימי שלג מאי משמע תנא דבי רבי ישמעאל בשביל דברים שצויתי אתכם בימות החמה ולא עשיתם יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים

    רש״י (1)

    רש״י

    ציה – דריש לשון צווי דברים שצויתי אתכם בימות החמה תרומות ומעשרות גזלו מימי שלג את המטר:

  7. אמר רבי שמעון בן פזי אין הגשמים נעצרין אלא בשביל מספרי לשון הרע שנאמר (משלי כה, כג) רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר

    רש״י (1) · תוספות (1)

    רש״י

    רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון שקר – תחולל תבטל כמו לא יחל דברו (במדבר ל׳:ג׳) כדאמרי' ביבמות (דף עב.) דרוח צפון ברור הוא ומביא אורה לעולם מה שגשמים נעצרין ופנים נזעמין שמראה הקב"ה שאינו מביא מטר לעולם מפני לשון שקר רכילות ופשט המקרא כשם שרוח צפון תחולל גשם כך פנים נזעמים מפני לשון שקר:

    תוספות

    פנים נזעמים לשון סתר. פירוש בשביל לשון שקר שאומר לשון הרע הרוח צפון תבטל הגשם והיינו פנים נזעמים:

  8. אמר רב סלא אמר רב המנונא אין הגשמים נעצרין אלא בשביל עזי פנים שנאמר (ירמיהו ג, ג) וימנעו רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה היה לך וגו' ואמר רב סלא אמר רב המנונא כל אדם שיש לו עזות פנים סוף נכשל בעבירה שנאמר ומצח אשה זונה היה לך רב נחמן אמר בידוע שנכשל בעבירה שנאמר היה לך ולא נאמר יהיה לך

    רש״י (2)

    רש״י

    וימנעו רביבים – משום דמאנת הכלם שהיה בך עזות:

    היה – משמע כבר נכשל:

  9. אמר רבה בר רב הונא כל אדם שיש לו עזות פנים מותר לקרותו רשע שנאמר (משלי כא, כט) העז איש רשע בפניו רב נחמן בר יצחק אמר מותר לשנאותו שנאמר (קהלת ח, א) ועז פניו ישונא אל תקרי ישונא אלא ישנא

    רש״י (3) · תוספות (1)

    רש״י

    העז איש – שיש בו עזות פנים אמור לו רשע בפניו ואין בו משום מלקות כדאמרי' במסכת קדושין (דף כח.) ומשום דבר זה בלבד מותר לקרותו רשע:

    מותר לשנאותו – אע"ג דכתיב ואהבת לרעך כמוך:

    ועז פניו ישונא – ועז כתיב חסר ו' מי שהוא עז פנים ישנא בשו"א:

    תוספות

    מותר לקרותו רשע. אף על גב דאמרי' בקדושין (דף כח.) הקורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו לזה מותר דודאי נכשל בעבירה ועומד במורדו דהכרת פניו ענתה בו:

  10. אמר רב קטינא אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תורה שנאמר (קהלת י, יח) בעצלתים ימך המקרה בשביל עצלות שהיה בישראל שלא עסקו בתורה נעשה שונאו של הקב"ה מך ואין מך אלא עני שנאמר (ויקרא כז, ח) ואם מך הוא מערכך ואין מקרה אלא הקב"ה שנאמר (תהלים קד, ג) המקרה במים עליותיו

    רש״י (1)

    רש״י

    ימך – כמי שאין בו כח להוריד טל ומטר:

  11. רב יוסף אמר מהכא (איוב לז, כא) ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם ואין אור אלא תורה שנאמר (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור בהיר הוא בשחקים תנא דבי ר' ישמעאל אפילו בשעה שרקיע נעשה בהורין בהורין להוריד טל ומטר רוח עברה ותטהרם

    רש״י (2) · תוספות (1)

    רש״י

    ועתה לא ראו אור – מפני שלא ראו אור של תורה:

    אפילו כשהשמים בהורין – כמו בהרת מנומר בעבים ורוצה להוריד גשמים רוח עברה ותטהרם מפזרת העבים:

    תוספות

    בהורין לשון בהרות טרוק"ש בלע"ז:

  12. אמר ר' אמי אין הגשמים נעצרין אלא בעון גזל שנאמר (איוב לו, לב) על כפים כסה אור בעון כפים כסה אור ואין כפים אלא חמס שנאמר (יונה ג, ח) ומן החמס אשר בכפיהם ואין אור אלא מטר שנאמר (איוב לז, יא) יפיץ ענן אורו

    רש״י (1)

    רש״י

    המלאך אף ברי שמו יפיץ ענן אורו גשם שלו:

  13. מאי תקנתיה ירבה בתפלה שנאמר (איוב לו, לב) ויצו עליה במפגיע ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז, טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה [וגו'] ואל תפגע בי

    רש״י (3)

    רש״י

    ויצו – הקדוש ברוך הוא:

    עליה – על הגשם שתרד:

    במפגיע – כשיתפלל עליה כמו ואל תפגע בי:

  14. וא"ר אמי מאי דכתיב (קהלת י, י) אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל אם ראית רקיע שקיהה כברזל מלהוריד טל ומטר בשביל מעשה הדור שהן מקולקלין שנא' והוא לא פנים קלקל

    רש״י (2)

    רש״י

    קהה הברזל – כמו הקהה את שיניו ושיני בנים תקהינה (ירמיהו ל״א:כ״ט):

    והוא לא פנים קלקל – שקלקלו הדור:

  15. מה תקנתן יתגברו ברחמים שנא' (קהלת י, י) וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה כל שכן אם הוכשרו מעשיהן מעיקרא

    רש״י (1)

    רש״י

    וכ"ש אם הוכשרו מעשיהן – קודם לכן והכי משמע ויתרון הכשיר ויתרון שהכשיר לחכמה אם הכשירו מעשיהן מתחילה שיבואו הגשמים יותר מבחיילים יגבר שהן מגבירין חיילים ועומדין בתפלה בזמן שקלקלו:

  16. ריש לקיש אמר אם ראית תלמיד

מקורות הנוסח

  • נוסח הגמרא – מסכת תענית: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Taanit – תלמוד בבלי (ויקיטקסט) (מקור) · רישיון: CC-BY-SA (ייחוס – שיתוף זהה)
  • רש״י על מסכת תענית: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Taanit – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות על מסכת תענית: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot on Taanit – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

חלוקת רש״י ותוספות לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.