מסכת תענית דף ל״א ע״א
תלמוד בבלי, סדר מועד · מתחת לכל קטע: רש״י ותוספות · מסכת תענית בדף היומי · משנה מסכת תענית
לאיזה שירצו יעלו
רש״י (1)
רש״י
לאיזה שירצה יעלו – הושע בן אלה רשע היה דכתיב (מלכים ב י״ז:ב׳) ויעש הרע בעיני ה' רק לא כמלכי ישראל והיינו דקאמר רק שבטל את הפרוסדאות ואמר לאיזה שירצו יעלו:
רב מתנה אמר יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה ואמר רב מתנה אותו יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה
רש״י (1) · תוספות (1)
רש״י
הרוגי ביתר – בפרק הניזקין (גיטין דף נז.):
תוספות
תיקנו ביבנה הטוב והמטיב. פירוש בברכת המזון ומש"ה תקנו יותר על היין הטוב והמטיב טפי מבשאר דברים לפי שהיו [כמו] גדר בכרם ולא נסרחו:
רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו יום שפסקו מלכרות עצים למערכה (תניא) רבי אליעזר הגדול אומר מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה לפי שאינן יבשין
רש״י (1)
רש״י
מלכרות – לפי שהן לחין ומאותו הזמן אין כח בחמה לייבשן וחיישינן מפני התולעת לפי שעץ שיש בו תולעת פסול למערכה כדאמרינן (מדות פרק ב' משנה ה'):
אמר רב מנשיא וקרו ליה יום תבר מגל מכאן ואילך דמוסיף יוסיף ודלא מוסיף (יאסף) (תני רב יוסף) מאי יאסף אמר רב יוסף תקבריה אימיה:
רש״י (4) · תוספות (3)
רש״י
יום תבר מגל – שבירת הגרזן שפסק החוטב מלחטוב עצים:
מכאן ואילך – מחמשה עשר באב ואילך דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו:
דלא יוסיף – לעסוק בתורה בלילות:
תקבריה אימיה – כלומר ימות בלא עתו:
תוספות
יום תבר מגל. פירוש שמונעין מלכרות עצים למערכה פירוש משום שחלש כחה של חמה ומגדלין התולעים באילנות ועצים מתולעים פסולים למערכה כדאמר [במדות] (פ"ב מ"ה) שהכהנים בעלי מומין הם מנקרים העצים ומסירין העצים מתולעים שפסולות למערכה:
דלא מוסיף יאסף. פי' אותו שאינו מוסיף מן הלילות על הימים יאסף:
מאי יאסף תקבריה אימיה. תימה וכי היה מסופק מאי יאסף אלא נראה לומר דלא מוסיף יסיף ומיהא קבעי גמרא מאי יסיף אבל לעולם הוה ידע דיאסף הוא לשון מיתה כדכתיב (בראשית מ״ט:ל״ג) ויגוע ויאסף אל עמיו:
שבהן בנות ירושלים כו': ת"ר בת מלך שואלת מבת כהן גדול בת כהן גדול מבת סגן ובת סגן מבת משוח מלחמה ובת משוח מלחמה מבת כהן הדיוט וכל ישראל שואלין זה מזה כדי שלא יתבייש את מי שאין לו:
רש״י (4)
רש״י
בת מלך – אף על פי שהיה לה שואלת מבת כהן גדול כו' שלא לבייש את השואלת מתוך שאין לה:
מבת כהן גדול – שהוא קרוב וסמוך למלכות:
סגן – כהן חשוב ממונה תחת כהן גדול להיות תחתיו ביום הכפורים אם יארע פסול בכהן גדול ביום הכפורים ישמש זה הסגן תחתיו:
משוח מלחמה – הוא הכהן המכריז במלחמה מי האיש הירא ורך הלבב וגו' (דברים כ׳:ח׳):
כל הכלים טעונין טבילה אמר רבי אלעזר אפילו מקופלין ומונחין בקופסא:
רש״י (2)
רש״י
צריכין טבילה – כולן שלא לבייש את שצריכה טבילה:
אפילו מקופלין ומונחין בקופס' – אישקוריי"ן:
בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים תנא מי שאין לו אשה נפנה לשם:
מיוחסות שבהן היו אומרות בחור וכו': תנו רבנן יפיפיות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם ליופי שאין האשה אלא ליופי מיוחסות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם למשפחה לפי שאין האשה אלא לבנים מכוערות שבהם מה היו אומרות קחו מקחכם לשום שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים
רש״י (1)
רש״י
שאין אשה אלא לבנים – אם בניך יהיו מיוחסין הכל קופצין עליהם בין זכרים בין נקבות:
אמר עולא ביראה אמר רבי אלעזר עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן וכל אחד ואחד מראה באצבעו שנאמ' (ישעיהו כה, ט) ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו:
רש״י (3) · תוספות (1)
רש״י
על מנת שתעטרונו בזהובים – שאחרי הנישואין תתנו לנו תכשיטין ומילתא בעלמא הוא דאמרי כלומר ובלבד שתתנו לנו מלבושים נאים:
מחול – סביב לשון מחול הכרם (כלאים פרק רביעי משנה א'):
מראה באצבעו – ואומר זה ה' קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו:
תוספות
כל אחד ואחד מראה הקדוש ברוך הוא באצבעו שנאמר הנה אלהינו זה קוינו לו וגו' נגילה ונשמחה בישועתו:
הדרן עלך בשלשה פרקים וסליקא לה מסכת תענית
מקורות הנוסח
- נוסח הגמרא – מסכת תענית: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Taanit – תלמוד בבלי (ויקיטקסט) (מקור) · רישיון: CC-BY-SA (ייחוס – שיתוף זהה)
- רש״י על מסכת תענית: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Taanit – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות על מסכת תענית: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot on Taanit – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
חלוקת רש״י ותוספות לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.