מסכת סנהדרין דף צ״ט ע״א
תלמוד בבלי, סדר נזיקין · מתחת לכל קטע: רש״י · מסכת סנהדרין בדף היומי · משנה מסכת סנהדרין
והיינו דא"ל ההוא מינא לרבי אבהו אימתי אתי משיח א"ל לכי חפי להו חשוכא להנהו אינשי א"ל מילט קא לייטת לי א"ל קרא כתיב (ישעיהו ס, ב) כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה
רש״י (1)
רש״י
ה"ג היינו דאמר ליה ההוא מינא לרבי אבהו וכו':
תניא ר' אליעזר אומר ימות המשיח ארבעים שנה שנאמר (תהלים צה, י) ארבעים שנה אקוט בדור רבי אלעזר בן עזריה אומר שבעים שנה שנאמר והיה ביום ההוא ונשכחת צור שבעים שנה כימי מלך אחד איזהו מלך מיוחד הוי אומר זה משיח
רש״י (2)
רש״י
אקוט בדור – אקח ישראל ואמלוך עליהם כמו נקטיה ארבעים שנה אקוט בדור בדור קטן של ארבעים שנה שהוא משונה מדורות שלפניו ומסתמא היינו משיח ששינוין גדולים יהיו בדורו ופשטיה דקרא מיהא גבי מתי מדבר אבל מדכתיב אקוט משמע אף להבא היה מתנבא:
מיוחד – חשוב:
רבי אומר שלשה דורות שנאמר (תהלים עב, ה) ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים ר' הילל אומר אין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה
רש״י (2)
רש״י
ה"ג רבי אומר ג' דורות שנאמר ייראוך עם שמש – כלומר בהדי משיח שכתב בו (תהילים ע״ב:ה׳) לפני שמש ינון שמו ייראוך ישראל ולפני ירח לפני מלכות בית דוד שנמשל כירח כדכתיב (שם פט) כירח יכון עולם וגו' כמו כן ייראוך דור דורים דור אחד דורים ב' הרי ג':
אין להם משיח לישראל – אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו:
אמר רב יוסף שרא ליה מריה לרבי הילל חזקיה אימת הוה בבית ראשון ואילו זכריה קא מתנבי בבית שני ואמר (זכריה ט, ט) גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות
רש״י (2)
רש״י
שרי ליה מריה – ימחול לו הקב"ה שאמר דברים אשר לא כן:
ואלו זכריה מיהא מתנבא על משיח בבית שני – דכתיב בתרי עשר הנה מלכך יבא לך וגו' ולאו היינו זכריה בן יהוידע הכהן שניבא בבית ראשון אלא זכריה בן ברכיה שהיה במלכות דריוש:
תניא אידך ר' אליעזר אומר ימות המשיח ארבעים שנה כתיב הכא (דברים ח, ג) ויענך וירעיבך ויאכילך וכתיב התם (תהלים צ, טו) שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה
רבי דוסא אומר ד' מאות שנה כתיב הכא (בראשית טו, יג) ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וכתיב התם שמחנו כימות עניתנו
רבי אומר ג' מאות וששים וחמש שנה כמנין ימות החמה שנאמר (ישעיהו סג, ד) כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה
רש״י (1)
רש״י
רבי אומר שס"ה כמנין ימות החמה דכתיב כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה – [ליום נקם של מרגלים ארבעים יום מה יום נקם של מרגלים] שנה אחת בכל יום כדכתיב (במדבר י״ד:ל״ד) יום לשנה יום לשנה וגו' כך שנת גאולה באה שנה ליום שנה ליום שלכל יום ויום של שנה זו הכתובה שנת גאולי במקרא זה נותנים שנה אחת ואית דגרסי רבי אומר שס"ה אלפים שנה דכתיב שנת גאולי באה ושנה של הקב"ה הכי הוי דכתיב (תהילים צ׳:ד׳) כי אלף שנים בעיניך כיום:
מאי יום נקם בלבי א"ר יוחנן ללבי גליתי לאבריי לא גליתי ר"ש בן לקיש אמר ללבי גליתי למלאכי השרת לא גליתי
רש״י (1)
רש״י
לאיברי לא גליתי – שלא הוצאתי דבר מפי שהיו איברי יכולין לשמוע אבל בלבי היה טמון הדבר:
תני אבימי בריה דרבי אבהו ימות המשיח לישראל שבעת אלפים שנה שנאמר (ישעיהו סב, ה) ומשוש חתן על כלה (כן) ישיש עליך (ה') אלהיך
רש״י (1)
רש״י
כמשוש חתן – שבעת ימי המשתה כן ישיש עליך שבעת ימים ויומו של הקב"ה אלף שנה:
אמר רב יהודה אמר שמואל ימות המשיח כמיום שנברא העולם ועד עכשיו שנאמר (דברים יא, כא) כימי השמים על הארץ
רש״י (2)
רש״י
ועד עכשיו – ימות המשיח:
למען ירבו ימיכם כימי השמים על הארץ – ולא עמדו בארצם כל כך. אבל עתידין לעמוד כשיבא משיח:
רב נחמן בר יצחק אמר כימי נח עד עכשיו שנאמר (ישעיהו נד, ט) כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי
רש״י (1)
רש״י
כי מי נח – כמו כימי נח כחשבון השנים שנמצא בידו לאותו זמן שנשבע ה' מעבור מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי כפי אותו חשבון נשבעתי מקצף עליך ומגער בך שלא אחריב את עולמי לאחר שיבא משיח עד שיכלה זה הזמן:
אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא (ישעיהו סד, ג) עין לא ראתה אלהים זולתך (אלהים) יעשה למחכה לו ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד
ואמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנביאים לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך ופליגא דרבי אבהו דא"ר אבהו (א"ר) מקום שבעלי תשובה עומדין שם צדיקים אינן עומדין שם שנאמר (ישעיהו נז, יט) שלום שלום לרחוק ולקרוב ברישא רחוק והדר קרוב מאי רחוק רחוק דמעיקרא ומאי קרוב קרוב דמעיקרא ודהשתא
רש״י (4)
רש״י
לא נתנבאו – טובה לישראל:
עין לא ראתה – דאין קץ לדבר:
צדיקים אינן עומדין – דגדול כחן של בעלי תשובה שאין בריה יכולה לעמוד (לפניהם) [במחיצתם]:
ברישא לרחוק – שנתרחק מן הקב"ה ואח"כ שב אליו בתשובה והדר שלום לקרוב מעיקרא צדיק גמור דגדול כחן של בעלי תשובה:
ורבי יוחנן אמר לרחוק שהוא רחוק מעבירה קרוב שהוא קרוב מעבירה ונתרחק ממנה
וא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ולעושה פרקמטיא לתלמיד חכם ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו אבל תלמידי חכמים עצמן עין לא ראתה אלהים זולתך
רש״י (1)
רש״י
שהיה רחוק מן העבירה – כל ימיו דהיינו צדיק גמור:
מאי עין לא ראתה אמר רבי יהושע בן לוי זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית ר"ל אמר זה עדן לא ראתה עין מעולם וא"ת אדם היכן דר בגן ואם תאמר גן הוא עדן תלמוד לומר (בראשית ב, י) ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן:
והאומר אין תורה מן השמים וכו': תנו רבנן (במדבר טו, לא) כי דבר ה' בזה ומצותו הפר הכרת תכרת זה האומר אין תורה מן השמים ד"א כי דבר ה' בזה זה אפיקורוס
רש״י (1)
רש״י
אפיקורוס ומגלה פנים – מפורש לקמן:
ד"א כי דבר ה' בזה זה המגלה פנים בתורה ואת מצותו הפר זה המפר ברית בשר הכרת תכרת הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא מכאן אמר רבי אליעזר המודעי המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות והמפר בריתו של אברהם אבינו והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה והמלבין פני חבירו ברבים אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא
רש״י (3)
רש״י
ברית בשר – מילה:
מכאן – מן הפסוק הזה שכתוב כי דבר ה' בזה (אמר ריא וכו' מחלל את הקדשים דמחלל קדשים ומבזה מועדות ומגלה פנים כו' היינו דבר ה' בזה) דבזיון הוא:
מפר ברית – היינו את בריתי הפר:
תניא אידך כי דבר ה' בזה זה האומר אין תורה מן השמים ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקדוש ברוך הוא אלא משה מפי עצמו זהו כי דבר ה' בזה ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מדקדוק זה מקל וחומר זה מגזרה שוה זו זה הוא כי דבר ה' בזה
רש״י (2)
רש״י
מועדות – חולו של מועד:
דקדוק זה – חסרות ויתרות:
תניא היה רבי מאיר אומר הלומד תורה ואינו מלמדה זה הוא דבר ה' בזה רבי נתן אומר כל מי שאינו משגיח על המשנה ר' נהוראי אומר כל שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק
רש״י (2)
רש״י
מק"ו ומגזירה שוה – [ושא"ל רבו גזירה שוה] לא גמר מרבו:
המשנה – זה שעושה כמו שאינה עיקר:
רבי ישמעאל אומר זה העובד עבודת כוכבים מאי משמעה דתנא דבי ר' ישמעאל כי דבר ה' בזה זה המבזה דבור שנאמר לו למשה מסיני (שמות כ, ב) אנכי ה' אלהיך לא יהיה לך אלהים אחרים וגו'
רש״י (1)
רש״י
זה העובד ע"ז – היינו דבר ה' דבור שדבר הקב"ה בעצמו לישראל דאנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום:
רבי יהושע בן קרחה אומר כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה דומה לאדם שזורע ואינו קוצר רבי יהושע אומר כל הלומד תורה ומשכחה דומה לאשה שיולדת וקוברת
רש״י (1)
רש״י
חוזר – לשנותה:
רבי עקיבא אומר
מקורות הנוסח
- נוסח הגמרא – מסכת סנהדרין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sanhedrin – תלמוד בבלי (ויקיטקסט) (מקור) · רישיון: CC-BY-SA (ייחוס – שיתוף זהה)
- רש״י על מסכת סנהדרין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Sanhedrin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: CC-BY-SA (ייחוס – שיתוף זהה)
חלוקת רש״י לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.