דלג לתוכן הראשי
כוונות

מסכת סנהדרין דף צ״ח ע״א

תלמוד בבלי, סדר נזיקין · מתחת לכל קטע: רש״י · מסכת סנהדרין בדף היומי · משנה מסכת סנהדרין

  1. מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו

  2. אמר לו רבי אליעזר והלא כבר נאמר (ירמיהו ד, א) אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב אמר לו רבי יהושע והלא כבר נאמר (דניאל יב, ז) ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאור וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה וגו' ושתק רבי אליעזר

    רש״י (3)

    רש״י

    כי למועד מועדים – אלמא יש קץ בדבר:

    וככלות נפץ יד עם קדש – כשתכלה תקומתם וחוזק ידיהם שהיתה נפוצה אילך ואילך גבורה ותועלת לפשוט אנה ואנה ואחר שתכלה גבורתם שיהיו שפלים למאד:

    תכלינה – אלו הצרות ויבא משיח כדאמרינן כי אזלת יד:

  3. ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר (יחזקאל לו, ח) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו' רבי (אליעזר) אומר אף מזה שנאמר (זכריה ח, י) כי לפני הימים (האלה) [ההם] שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר

    רש״י (4)

    רש״י

    מגולה מזה – כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר:

    ר' אליעזר אומר מזה – הפסוק כשתראה דאין שום אדם משתכר ואף שכר הבהמה לא נהיה והיינו כדאמרן עד שתכלה פרוטה מן הכיס אין מעות מצויות בכיס:

    שכר בהמה – עבודת האדמה שהיא על ידי בהמה איננה:

    וליוצא ולבא אין שלום – אז יבא משיח:

  4. מאי ליוצא ולבא אין שלום מן הצר רב אמר אף תלמידי חכמים שכתוב בהם שלום דכתיב (תהלים קיט, קסה) שלום רב לאהבי תורתך אין שלום מפני צר ושמואל אמר עד שיהיו כל השערים כולן שקולין

    רש״י (3)

    רש״י

    [שלום רב] – והיינו וליוצא ולבא אלו תלמידי חכמים אותם שהיה דינם לצאת ולבא בשלום כדכתיב שלום רב לאוהבי תורתך אפילו להנהו אין שלום:

    מן הצר – מרוב הצרות ל"א מיצר הרע:

    שקולין – שוין שער התבואה ויין רווחי' כדאמרן חמישית שובע גדול ל"א שקולין שוין שכולן יקרין:

  5. אמר רבי חנינא אין בן דוד בא עד שיתבקש דג לחולה ולא ימצא שנאמר (יחזקאל לב, יד) אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך וכתב (בתריה) (יחזקאל כט, כא) ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל

    רש״י (1)

    רש״י

    כשמן אוליך – שיהיו כולן קפויין וכיון שהם קפויין אין דגים נמצאין בחכה:

  6. אמר רבי חמא בר חנינא אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראל שנאמר (ישעיהו יח, ה) וכרת הזלזלים במזמרות וכתיב בתריה בעת ההיא יובל שי לה' צבאות עם ממשך ומורט

    רש״י (2)

    רש״י

    עד שתכלה מלכות הזלה – שלא תהא להם שום שולטנות לישראל אפילו שולטנות קלה ודלה:

    נטישותיו – ענפים קטנים כלומר השרים והשופטים:

  7. אמר זעירי אמר רבי חנינא אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל שנאמר (צפניה ג, יא) כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך וכתיב (צפניה ג, יב) והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם ה'

    רש״י (1)

    רש״י

    וחסו בשם השם – כלומר שתבא להם גאולה ויחסו בצל שדי:

  8. אמר רבי שמלאי משום רבי אלעזר בר"ש אין בן דוד בא עד שיכלו כל שופטים ושוטרים מישראל שנאמר (ישעיהו א, כה) ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך וגו' ואשיבה שופטיך

    רש״י (1)

    רש״י

    סיגיך – תערובות שבך:

  9. אמר עולא אין ירושלים נפדית אלא בצדקה שנאמר (ישעיהו א, כז) ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה אמר רב פפא אי בטלי יהירי בטלי אמגושי אי בטלי דייני בטלי גזירפטי אי בטלי יהירי בטלי אמגושי דכתיב (ישעיהו א, כה) ואצרוף כבור סיגיך ואסירה כל בדיליך ואי בטלי דייני בטלי גזירפטי דכתיב (צפניה ג, טו) הסיר ה' משפטיך פנה אויבך

    רש״י (9)

    רש״י

    בדיליך – המובדלים לראשי עם:

    יהירי – גסי רוח מישראל:

    אמגושי – פרסיים מכשפין שמצערין ישראל במס' שבת (דף עה.) פלוגתא איכא למאן דאמר אמגושי חרשי ואיכא מ"ד גדופי עובדי כוכבים:

    גזירפטי – שופטים עובדי כוכבים החובטין את ישראל במקלות:

    ואצרוף כבור סיגיך – רבים וגדולים בגסותם כשאצרוף ואסלקם ממך אזי אסירה כל בדיליך:

    אמגושי – הבדלים מיראת המקום:

    סיגיך – כמו רב דמתרגמינן סגי:

    משפטיך – כמו (צפניה ג) שופטיך:

    פנה אויבך – גזירפטי:

  10. אמר ר' יוחנן אם ראית דור שמתמעט והולך חכה לו שנאמר (שמואל ב כב, כח) ואת עם עני תושיע וגו' אמר רבי יוחנן אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר חכה לו שנאמר (ישעיהו נט, יט) כי יבא כנהר צר (ו) רוח ה' נוססה בו וסמיך ליה ובא לציון גואל

    רש״י (1)

    רש״י

    נוססה – כמו (ישעיהו י) כמסוס נוסס וכמו (שם נא) יאכלם סס רוח המקום נוקבת ומחרבת אותן עם הצרות הבאות שאף הוא מתכוין להשמידם:

  11. ואמר רבי יוחנן אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב בדור שכולו זכאי דכתיב (ישעיהו ס, כא) ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ בדור שכולו חייב דכתיב (ישעיהו נט, טז) וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע וכתיב (ישעיהו מח, יא) למעני אעשה

    רש״י (1)

    רש״י

    יירשו ארץ – היינו גאולה:

  12. אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב (ישעיהו ס, כב) בעתה וכתיב אחישנה זכו אחישנה לא זכו בעתה

  13. אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב (דניאל ז, יג) וארו עם ענני שמיא כבר אינש אתה וכתיב (זכריה ט, ט) עני ורוכב על חמור זכו עם ענני שמיא לא זכו עני רוכב על חמור

    רש״י (2)

    רש״י

    עם ענני שמיא כבר אינש אתי – במהירות:

    וכתיב עני ורוכב על החמור – כעני הבא על חמורו בעצלות:

  14. אמר ליה שבור מלכא לשמואל אמריתו משיח על חמרא אתי אישדר ליה סוסיא ברקא דאית לי אמר ליה מי אית לך בר חיור גווני

    רש״י (3)

    רש״י

    סוסי ברקא – סוס מסורק ומכוון ונאה שיש לי דגנאי הוא שיבא על חמור מלגלג היה ל"א סוסיא בדקא סוס בדוק לרוץ:

    בר חיור גווני – כלום יש לך סוס בר מאה גוונין שחמור שלו כן הוא במלתא בעלמא דחייה:

    חיור – מאה בלשון פרסי:

  15. ר' יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי אמר ליה אתינא לעלמא דאתי אמר ליה אם ירצה אדון הזה אמר רבי יהושע בן לוי שנים ראיתי וקול ג' שמעתי

    רש״י (2)

    רש״י

    האדון הזה – שכינה היתה עמהם:

    קול שלשה – דשכינה הוה בהדייהו:

  16. אמר ליה אימת אתי משיח אמר ליה זיל שייליה לדידיה והיכא יתיב אפיתחא דקרתא ומאי סימניה יתיב ביני עניי סובלי חלאים וכולן שרו ואסירי בחד זימנא איהו שרי חד ואסיר חד אמר דילמא מבעינא דלא איעכב

    רש״י (7)

    רש״י

    לדידיה – למשיח:

    בפתחא (דקרתא) – נראה למורי לא בפתח העיר ממש אלא גן עדן הוא כנגד כל העולם וקאמר ליה דבאותו צד של גן עדן שכנגד פתח העיר משיח שרוי:

    סובלי חלאים – מנוגעים והוא נמי מנוגע דכתיב (ישעיהו נ״ג:ד׳) והוא מחולל מפשעינו וכתיב (שם) חליינו הוא נשא:

    כולהו – מי שיש לו ארבע וחמש נגעים:

    אסרי להו ושרו בחדא זימנא – מתירין כל נגעתן ביחד ומקנחין אותן וחוזרין וקושרין אותן:

    ואיהו – משיח:

    שרי חד – נגע ומקנחו וקושרו ואח"כ מתיר האחר ועושה כן ואינו מתיר שני נגעים יחד דסבר אי בעי לי לצאת וליגאל את ישראל לא איתעכב כדי קשירת שני נגעים:

  17. אזל לגביה אמר ליה שלום עליך רבי ומורי אמר ליה שלום עליך בר ליואי א"ל לאימת אתי מר א"ל היום אתא לגבי אליהו א"ל מאי אמר לך א"ל שלום עליך בר ליואי א"ל אבטחך לך ולאבוך לעלמא דאתי א"ל שקורי קא שקר בי דאמר לי היום אתינא ולא אתא א"ל הכי אמר לך (תהלים צה, ז) היום אם בקולו תשמעו

    רש״י (3)

    רש״י

    אמר ליה – ר' יהושע למשיח לאימת אתי מר אמר ליה היום:

    אבטחך לך ולאביך לעולם הבא – דאי לאו צדיקים גמורין אתם לא הוה יהיב לך שלמא ולא הוה מדכר שמיה דאבוך:

    היום אם בקולו – של הקב"ה תשמעו:

  18. שאלו תלמידיו את רבי יוסי בן קיסמא אימתי בן דוד בא אמר מתיירא אני שמא תבקשו ממני אות אמרו לו אין אנו מבקשין ממך אות

  19. א"ל לכשיפול השער הזה ויבנה ויפול ויבנה ויפול ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא אמרו לו רבינו תן לנו אות אמר להם ולא כך אמרתם לי שאין אתם מבקשין ממני אות

    רש״י (2)

    רש״י

    השער הזה – של עיר רומי . שבעיר רומי היה אותו שער:

    ואין מספיקין לבנותו – פעם שלישית:

  20. אמרו לו ואף על פי כן אמר להם אם כך יהפכו מי מערת פמייס לדם ונהפכו לדם

    רש״י (1)

    רש״י

    מי פמייס – שירדן נובע ממנו כדתניא בבכורות (דף נה.) דן יוצא ממערת פמייס ומפרש התם שפיר:

  21. בשעת פטירתו אמר להן העמיקו לי ארוני

    רש״י (1)

    רש״י

    העמיקו ארוני – עשו לי קבר בקרקע עמוק:

מקורות הנוסח

חלוקת רש״י לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.