דלג לתוכן הראשי
כוונות

מסכת פסחים דף נ״ז ע״ב

תלמוד בבלי, סדר מועד · מתחת לכל קטע: רש״י · מסכת פסחים בדף היומי · משנה מסכת פסחים

  1. אחוי בידיה אי גדיא יאי יסק לתמידא אמר מלכא הואיל ולא הוי ליה אימתא דמלכותא ניפסקו לימיניה יהב שוחד ופסקיה לשמאליה שמע מלכא ופסקיה לימיניה אמר רב יוסף בריך רחמנא דאשקליה ליששכר איש כפר ברקאי למיטרפסיה מיניה בהאי עלמא

    רש״י (4)

    רש״י

    אחוי בידיה – בלשון צחוק:

    אימתא דמלכותא – לא דיו שלא אמר כמותי אלא שאמר אף בלשון צחוק:

    דאשקליה – שהשיא עונו וגמולו:

    למיטרפסיה – גמולו:

  2. אמר רב אשי יששכר איש כפר ברקאי לא תנא מתניתין דתנן ר"ש אומר כבשים קודמים לעזים בכל מקום יכול מפני שמובחרין במינן ת"ל (ויקרא ד, לב) אם כבש יביא קרבנו מלמד ששניהן שקולין כאחד רבינא אמר אפילו מקרא נמי לא קרא דכתיב (ויקרא ג, ז) אם כבש אם עז אי בעי כבש לייתיה אי בעי עז לייתיה:

    רש״י (4)

    רש״י

    לא תנא – לא שנה משנה וברייתא:

    כבשים קודמין לעזים – בכ"מ כתב כבש תחלה:

    אם כבש יביא לחטאת – כאן הקדים שעירה לכבשה דכתיב בפרשה עליונה והביא את קרבנו שעירת עזים וגו' והדר אם כבש יביא וגו':

    אם כבש אם עז – גבי שלמים מדלא הראה לך הכתוב רמז מובחר בזה מזה שמעת מינה ששניהן שוין:

  3. הדרן עלך מקום שנהגו וסליקא לה פסח ראשון

מקורות הנוסח

חלוקת רש״י לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.