מסכת נדרים דף צ״א ע״ב

אהלויי – מוכרי אהלות בשמים:

אהלויי – מוכרין אהל:

שמא עיניה נתנה באחר – ומיירי באשת כהן דאי לאו עיניה נתנה באחר אף בביאת אונס בחיוב שסבורה שהוא בעלה [אסורה]:

נפטויי – מוכרי נפט:

נפטויי – מוכרי נפט והבעל היה כהן כדפרישית:

דהוה מהרזק בביתא – שהיה סגור עם אשה בבית:

פרטיה נואף להוצא – פרץ הגדר:

הוה מירכס – בביתה היה מתחבא בבית שלא ירגיש בו הבעל:

דהוה מהרזק – נהגו ביחוד וחבירו בהחובל (דף פה:) דהרזקיה לאינדרונא:

פרטיה נואף להוצא וערק – כלומר פרץ המחיצה ויצא כך כתוב בספרים - ובערוך פירש דהוי נואף הבעל וערק הבעל:

איתתא שריא דאם איתא דעבד איסורא אירכוסי הוי מירכס – פירוש היה נטמן מפני הבעל פירשתי ביבמות:

בלא דעתא דאיתתא – שאילו היתה יודעת לא היתה מניחתו לאכול:

בבא דכפא – בכניסת הפתח:

כי נאפו ודם בידיהן – דנואפים הורגין הבעלים:

מהו דתימא איסורא עבד – האי בהדה והאי דאמר ליה הכי משום דלא לימות דתיהוי איתתיה עלויה כי מים גנובים ימתקו קמשמע לן דלא אמרינן הכי ושריא:

פשיטא – (דהתם) שאף חשוד על שפיכת דמים:

מים גנובים ימתקו – כדאמר בסנהדרין ניטל טעם ביאה וניתן לעוברי עבירה קמ"ל דנואף אינו יודע זה וניחא ליה דלימות בעל כדי שישאנה בפרהסיא: