דלג לתוכן הראשי
כוונות

מסכת נדרים דף ע״ז ע״א

תלמוד בבלי, סדר נשים · מתחת לכל קטע: רש״י · מסכת נדרים בדף היומי · משנה מסכת נדרים

  1. תנן התם מפירין נדרים בשבת ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת איבעיא להו מפירין נדרים בשבת לצורך השבת או דלמא אפי' שלא לצורך

    רש״י (4)

    רש״י

    תנן התם – במסכת שבת בפרק בתרא:

    מפירין נדרים בשבת – בעל לאשתו ואב לבתו:

    ונשאלין – לחכם:

    שהן לצורך השבת – כגון שנדרה מאכילה או מתכשיטין:

  2. ת"ש דתני רב זוטי דבי רב פפי אין מפירין נדרים אלא לצורך השבת אמר רב אשי הא לא תנן הכי נדרה עם חשיכה מפר לה עד שלא תחשך ואי אמרת לצורך השבת אין שלא לצורך השבת לא מאי איריא חשכה אפי' בתוך היום אינו יכול להפר דשלא לצורך

    רש״י (1)

    רש״י

    נדרה עם חשיכה – משמע אפי' נדרים שלא לצורך השבת דמסתברא מילתא הואיל ונדרה בשבת עם חשיכה דלאו לצורך השבת נדרה דאי משום עונג אכילה ושתייה כבר אכלה מבעוד יום ואי משום תכשיטי שבת נדרה ההיא שעתא לאו זמן תכשיט הוא דהא משחשיכה רגילים להפשיט תכשיטי שבת אלא ודאי בנדרה שלא לצורך שבת קמיירי וקתני מפר לה עד שתחשך ואי אמרת שלא לצורך השבת אין מפירין בשבת מאי איריא דקתני דמשהחשיך אין יכול להפר אפי' כי נדרה בתוך השבת נמי אין יכול להפר שזה אינו לצורך השבת אלא דמדקתני דמפר לה עד שתחשך שמע מינה דמפירין אפי' שלא לצורך השבת וקשיא לרב דימי דאמר אין מפירין אלא לצורך השבת:

  3. תנאי היא הפרת נדרים כל היום רבי יוסי ברבי יהודה ור"א בר' שמעון אמרו מעת לעת

  4. למ"ד כל היום אין טפי לא אפילו שלא לצורך השבת מפר למאן דאמר מעת לעת לצורך השבת אין שלא לצורך השבת לא

    רש״י (2)

    רש״י

    למ"ד כל היום אין טפי לא – הלכך אפי' שלא לצורך השבת מפר שאם אינו מפר עכשיו בשבת שוב אין יכול להפר:

    למ"ד מעת לעת קסבר שלא לצורך השבת אין מפירין – כשנדרה בשבת מפני שיכול להפר אחר השבת:

  5. ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת איבעיא להו כשלא היה להם פנאי או דלמא כשהיה להם פנאי ת"ש דאיזדקיקו ליה רבנן לבריה דרב זוטרא בריה דרב זעירא אפילו בנדרים שהיה להם פנאי מבעוד יום

    רש״י (3)

    רש״י

    כשלא היה להן פנאי – לישאל עליהן מבעוד יום הוא דקאמר דנשאלין עליהן בשבת:

    או דלמא אפשר לישאל עליהן מבעוד יום – נמי נשאלין עליהן בשבת:

    דאיזדקיקו ליה רבנן – שנטפלו חכמים כולן להתיר לו בשבת ואפילו בנדרים שהיה לו אפשר לישאל עליהן מבעוד יום:

  6. סבר רב יוסף למימר נשאלין נדרי' בשבת ביחיד מומחה אין בשלשה הדיוטות לא משום דמתחזי כדינא

    רש״י (1)

    רש״י

    ביחיד מומחה – לרבים הוא דנשאלין לו:

  7. א"ל אביי כיון דסבירא לן אפי' מעומד אפי' בקרובים ואפי' בלילה לא מיתחזי כדינא

    רש״י (2)

    רש״י

    אבל בג' לא – בין הדיוטות בין מומחין דכל בי תלתא מיתחזי כי דינא וקיימא לן דאין דנין בשבת:

    אפי' מעומד – כדאמר לעיל דרבה בר רב הונא הוה יתיב וקאים:

  8. אמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב הלכה מפירין נדרים בלילה והא מתניתין היא נדרה בלילי שבת אלא אימא הלכה נשאלין בלילה

    רש״י (3)

    רש״י

    ואפילו בקרובין ואפילו בלילה לא מתחזי כי דינא:

    והא מתני' היא – דקתני בהדיא מפירין בלילי שבת ומאי קמ"ל רבי אבא:

    אלא אימא נשאלין – נדרים לחכם בלילה:

  9. א"ל ר' אבא לרב הונא אמר רב הכי א"ל אישתיק אמר ליה אישתיק קא אמרת או שתי קאמרת

    רש״י (3)

    רש״י

    אמר רב הכי – דנשאלים נדרים בלילה:

    אמר ליה אישתיק – רב בשעה ששמע הדבר שתק:

    אמר ליה אישתיק קאמרת – כלומר מי קאמרת הוה אינש דאמרה קמיה דרב דנשאלין נדרים בשבת ושמע רב ושתק ומדאישתיק רב קאמרת דהכי סבירא ליה או דלמא הכי קאמרת דרב הוה שתי בההיא שעתא דאיתמר קמי' שמעתא ואת נפקת לברא מקמי דליפסוק למישתי ולא ידעת מאי מהדר:

  10. אמר רב איקא בר אבין איזדקיק ליה רב לרבה

מקורות הנוסח

חלוקת רש״י לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.