דלג לתוכן הראשי
כוונות

מסכת נדרים דף ג׳ ע״ב

תלמוד בבלי, סדר נשים · מתחת לכל קטע: רש״י ותוספות · מסכת נדרים בדף היומי · משנה מסכת נדרים

  1. שהנזירות חל על הנזירות

    רש״י (1)

    רש״י

    שהנזירות חל על הנזירות – שאם היה נזיר ואמר הריני נזיר חל עליה נזירות (במס' נזיר בפ' מי שאמר הריני נזיר (דף טז:) מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש) וכשישלמו אותן ימי נזירות צריך להיות נזיר עוד פעם אחרת:

  2. ולמ''ד דברה תורה כלשון בני אדם ונזיר להזיר דריש לעשות ידות נזירות כנזירות שהנזירות חל על הנזירות מנא ליה הניחא אי ס''ל כמ''ד אין נזירות חל על נזירות אלא אי ס''ל כמ''ד נזירות חל על נזירות מנא ליה

  3. נימא קרא ליזור מאי להזיר שמעת מינה תרתי

    רש״י (1)

    רש״י

    שמעת מינה תרתי – לעשות ידות נזירות כנזירות ונזירות חל על הנזירות:

  4. במערבא אמרי אית תנא דמפיק ליה לידות מן לנדור נדר ואית תנא דמפיק ליה מן (במדבר ל ג) כל היוצא מפיו יעשה

    רש״י (2)

    רש״י

    אית תנא דמפיק לידות מלנדור נדר – דלא ס"ל דברה תורה כלשון בני אדם:

    מן ככל היוצא מפיו יעשה – דמשמע בכל ענין דנדר:

  5. אמר מר ומה נדרים עובר (במדבר ל ג) בבל יחל ובל תאחר בשלמא בל יחל דנדרים משכחת לה כגון דאמר ככר זו אוכל ולא אכלה עובר משום בל יחל דברו

  6. אלא בל יחל דנזירות היכי משכחת לה כיון דאמר הריני נזיר הוה ליה נזיר אכל קם ליה בבל יאכל שתה קם ליה בבל ישתה אמר רבא לעבור עליו בשנים

    רש״י (3) · תוספות (1)

    רש״י

    קם ליה בבל יאכל – כדכתיב מחרצנים ועד זג לא יאכל (במדבר ו׳:ד׳):

    קם ליה בבל ישתה – כל משרת ענבים לא ישתה וליכא לא יחל דברו:

    אמר רבא – לעולם אית ביה כמי לא יחל לעבור עליו בשני לאוין לא יאכל ולא יחל:

    תוספות

    אלא בל יחל דנזיר היכי משכחת לה – דעובר בבל יחל גרידא ומשני לעבור עליו בשתים:

  7. בל תאחר דנזירות היכי משכחת לה כיון דאמר הריני נזיר הוה ליה נזיר אכל קם ליה בבל יאכל באומר לכשארצה אהא נזיר ואי אמר כשארצה ליכא בל תאחר

    רש״י (3) · תוספות (1)

    רש״י

    קם ליה בלא יאכל – לא מאחר לנזריה בכך דאיהו הוי נזיר אלא דקם ליה בלא יאכל:

    באומר לכשארצה אהא נזיר – דאי משהי ליה קם ליה בבל תאחר:

    אכתי מאי בל תאחר איכא – כל אימת דבעי למיהוי מצי למיהוי ולית ביה משום בל תאחר:

    תוספות

    בל תאחר בנזירו' היכי משכחת לה – בשלמא גבי נדרים משכחת לה אי אמר הרי עלי עולה ושהה ולא הקריבה עד אחר שלש רגלים אלא בנזירות היכי משכחת לה דאי אמר הריני נזיר מהשתא חל עליה נזירות ומשני - כגון דאמר לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר דמההיא שעתא הוי נזיר כלומר דמיד יש לו להתחיל נזירותו ואם לא התחיל עובר בבל תאחר מידי דהוה לאומר לאשתו הרי זה גיטך וכל זה מן התירוץ ור"ת מפרש לה בתמיה מהאי שעתא הוה ליה נזיר ומאי בל תאחר איכא מידי דהוה לאומר לאשתו הרי זה גיטך דהוה גט מיד ה"נ הוה חל עליו הנזירות מיד וכל זה מן הקושיא ולפירוש זה צריך לגרוס אמר רב אחא בר יעקב דשינויא היא דשני ליה ולפירוש אחר רב אחא בר יעקב אמר:

  8. אמר רבא כגון דאמר לא איפטר מן העולם עד שאהא נזיר דמן ההיא שעתא הוה ליה נזיר מידי דהוה האומר לאשתו הרי זו גיטיך שעה אחת קודם מיתתי אסורה לאכול בתרומה מיד אלמא אמרינן כל שעתא ושעתא דילמא מיית הכא נמי לאלתר הוי נזיר דאמרינן דילמא השתא מיית

    רש״י (1) · תוספות (1)

    רש״י

    הכא נמי לאלתר הוי נזיר – דאי משהי ליה קים ליה בבל תאחר דאמרינן דילמא השתא מאית דאיהו אמר דלא ליפטר מן העולם עד דהוי נזיר מן אלתר באותה שעה כל אלתר דגרסינן היינו על אתר באותו מקום וכן מפרש בידות:

    תוספות

    מידי דהוה לאומר לאשתו – נהי דלא דמי דהתם אסורה לאכול בתרומה מיד והכא לא חל נזירות מיד לדוגמא בעלמא מדמינן דחיישינן שמא ימות מיד ה"נ ליחוש שמא ימות מיד וקא עבר אם לא יתחיל מיד הקשה הר"ר יוסף שהלך בארץ הצבי אמאי לא משכחת בל תאחר בנזירות דאמר הרי עלי לקבל נזירות אחר שלשים יום ואי מאחר עובר בבל תאחר ושמא היינו כשינויא דשנינן לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר כלומר עד שאקבל נזירות עוי"ל דאי מאחר לשלם נדרו א"כ לאו היינו בל תאחר דנזיר כ"א בל תאחר דנדר שמאחר לנדור נדרו:

מקורות הנוסח

  • נוסח הגמרא – מסכת נדרים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Nedarim – תלמוד בבלי (ויקיטקסט) (מקור) · רישיון: CC-BY-SA (ייחוס – שיתוף זהה)
  • רש״י על מסכת נדרים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Nedarim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות על מסכת נדרים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot on Nedarim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

חלוקת רש״י ותוספות לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.