דלג לתוכן הראשי
כוונות

מסכת נדרים דף ל״ט ע״ב

תלמוד בבלי, סדר נשים · מתחת לכל קטע: רש״י ותוספות · מסכת נדרים בדף היומי · משנה מסכת נדרים

  1. מתניתין קשיתיה מאי איריא דתני עומד אבל לא יושב שמע מינה דנכסי מבקר אסורין על החולה

    רש״י (3) · תוספות (1)

    רש״י

    מתניתין קשיתיה – מדוקיא קא משמע ליה:

    מאי איריא דתני עומד אבל לא יושב – והרי אין מבקר אסור בנכסי חולה:

    אלא שמע מינה וכו' – וא"ת מאי טעמא דשמואל דמתרץ לה הכי לוקמא כדעולא הא לא קשיא דשמואל לא מוקי לה כדעולא דקסבר האי שינויא דחיקא היא:

    תוספות

    מתניתין קשיתיה – והוזקק להעמידה בשנכסי מבקר אסורים על החולה:

  2. אמר ריש לקיש רמז לביקור חולין מן התורה מנין שנאמר (במדבר טז, כט) אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל אדם וגו' מאי משמע אמר רבא אם כמות כל האדם ימותון אלה שהן חולים ומוטלים בעריסתן ובני אדם מבקרים אותן מה הבריות אומרים לא ה' שלחני לזה

    רש״י (2) · תוספות (1)

    רש״י

    ופקודת כל אדם – שבני אדם מבקרין אותן:

    לא ה' שלחני לזה – לפי שהיו עדת קרח מלעיגין עליו ואומרים שהיה משה אומר להם מדעתו בלא ציווי של מקום:

    תוספות

    ופקודת כל אדם – שב"א מבקרין אותם:

  3. דרש רבא (במדבר טז, ל) אם בריאה יברא ה' אם בריאה גיהנם מוטב תהיה אם לאו יברא ה'

    רש״י (1)

    רש״י

    ואם לאו – שאין גיהנם נברא עדיין:

  4. איני והא תניא שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם אלו הן תורה ותשובה גן עדן וגיהנם כסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח

    רש״י (1)

    רש״י

    איני – מי מספקא ליה למשה:

  5. תורה דכתיב (משלי ח, כב) ה' קנני ראשית דרכו וגו'

  6. תשובה דכתיב (תהלים צ, ב) בטרם הרים יולדו ותחולל וגו' (תהלים צ, ג) תשב אנוש עד דכא וגו'

  7. גן עדן דכתיב (בראשית ב, ח) ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם וגו'

  8. גיהנם דכתיב (ישעיהו ל, לג) כי ערוך מאתמול תפתה

    רש״י (1)

    רש״י

    כי ערוך מאתמול תפתה – איזהו יום שיש לו אתמול ולא שלשום כלומר שהיה לו לפניו ולא לפני פניו הוי אומר זה יום שני שבו נברא גיהנם:

  9. כסא כבוד דכתיב (תהלים צג, ב) נכון כסאך מאז

  10. בית המקדש דכתיב (ירמיהו יז, יב) כסא כבוד מרום מראשון

  11. שמו של משיח דכתיב (תהלים עב, יז) יהי שמו לעולם וגו'

  12. אלא הכי קאמר אי איברי ליה פומא מוטב ואם לא יברא ה' והכתיב (קהלת א, ט) אין כל חדש תחת השמש הכי קאמר אי הכא לא מקרב פומא להכא ליקרב

    רש״י (1)

    רש״י

    אלא ה"ק – אי הכא אין לו פומא ואי לא מקרב הכא יקריבנו המקום:

  13. דרש רבא ואמרי לה אמר רבי יצחק מאי דכתיב (חבקוק ג, יא) שמש ירח עמד זבולה שמש וירח בזבול מאי בעיין והא ברקיע קביעי מלמד שעלו שמש וירח מרקיע לזבול ואמרו לפניו רבונו של עולם אם אתה עושה דין לבן עמרם אנו מאירים ואם לאו אין אנו מאירין

    רש״י (2)

    רש״י

    והא ברקיע קביעי – למטה מזבול כדאמרי' במסכת חגיגה (דף יב:):

    אם אתה עושה דין לבן עמרם – מקרח ועדתו:

  14. באותה שעה ירה בהן חיצים וחניתות אמר להם בכל יום ויום משתחוים לכם ואתם מאירים בכבודי לא מחיתם בכבוד בשר ודם מחיתם ובכל יום ויום יורין בהן חיצין וחניתות ומאירים שנאמר (חבקוק ג, יא) לאור חציך יהלכו וגו'

    רש״י (1)

    רש״י

    ובכל יום ויום – מאותו יום ואילך אינן יוצאין מפני שמשתחווין להם עובדי כוכבים עד שמורים בהן חיצים וחניתות:

  15. תניא ביקור חולים אין לה שיעור מאי אין לה שיעור סבר רב יוסף למימר אין שיעור למתן שכרה אמר ליה אביי וכל מצוות מי יש שיעור למתן שכרן והא תנן (משנה אבות ב א) הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות אלא אמר אביי אפילו גדול אצל קטן רבא אמר אפילו מאה פעמים ביום

  16. אמר רבי אחא בר חנינא כל המבקר חולה נוטל אחד משישים בצערו אמרי ליה אם כן ליעלון שיתין ולוקמוה אמר ליה כעישורייתא דבי רבי ובבן גילו

    רש״י (4)

    רש״י

    ואפי' גדול אצל קטן – שלא יאמר לא אבקר אלא גדול כמוני: אין לו שיעור דמצוה בקטן כמו בגדול:

    ליעיילו שיתין ולוקמוה – יכנסו ששים בני אדם כאחת לבקרו ויטול כל אחד ואחד מששים בצערו ומיד מתרפא:

    כעישורייתא דבי רבי – דאמר מי שיש לו עשר בנות ובן אחד הראשונה נוטלת עישור נכסים והשניה במה ששיירה וכן לכולן ומפרש בהש"ס ירושלמי נמצאו בנות שנוטלות במנה תרי תילתי פחות ציבחר והאי תלתא ומוסיף ציבחר וגבי חולה נמי מבקר הראשון נוטל אחד מששים בחליו והשני א' מששים במה ששייר:

    ובבן גילו – בחור כמותו או זקן לזקן:

  17. דתניא רבי אומר בת הניזונית מנכסי אחין נוטלת עישור נכסים אמרו לו לרבי לדבריך מי שיש לו עשר בנות ובן אין לו לבן במקום בנות כלום אמר להן ראשונה נוטלת עישור נכסים שניה במה ששיירה שלישית במה ששיירה וחוזרות וחולקות בשוה

    רש״י (1)

    רש״י

    וחוזרות כולן וחולקו' בשוה – מילתא אחריתי דהיכא דיצאו לישא כאחת כל אחת נוטלת עישורה במה ששיירה חבירת' ואז חולקות בשוה אבל כשבאו לינשא זו אחר זו לא:

  18. רב חלבו חלש נפק אכריז רב כהנא

מקורות הנוסח

  • נוסח הגמרא – מסכת נדרים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Nedarim – תלמוד בבלי (ויקיטקסט) (מקור) · רישיון: CC-BY-SA (ייחוס – שיתוף זהה)
  • רש״י על מסכת נדרים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Nedarim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות על מסכת נדרים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot on Nedarim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

חלוקת רש״י ותוספות לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.