דלג לתוכן הראשי
כוונות

מסכת מנחות דף ק״י ע״א

תלמוד בבלי, סדר קדשים · מתחת לכל קטע: רש״י ותוספות · מסכת מנחות בדף היומי · משנה מסכת מנחות

  1. ונשבעות לה' צבאות הלכו לאלכסנדריא של מצרים ובנו מזבח והעלו עליו לשם שמים שנאמר (ישעיהו יט, יט) ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים

  2. (ישעיהו יט, יח) עיר ההרס יאמר לאחת מאי עיר ההרס יאמר לאחת כדמתרגם רב יוסף קרתא דבית שמש דעתיד למיחרב איתאמר דהיא חדא מנהון וממאי דעיר ההרס לישנא דשימשא היא דכתיב (איוב ט, ז) האומר לחרס ולא יזרח

  3. (ישעיהו מג, ו) הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ הביאי בני מרחוק אמר רב הונא אלו גליות של בבל שדעתן מיושבת עליהן כבנים ובנותי מקצה הארץ אלו גליות של שאר ארצות שאין דעתן מיושבת עליהן כבנות

    רש״י (2)

    רש״י

    כבנים – דעת זכרים מיושבת עליהם יותר משל נקבות:

    בני בבל אין להם עול מלכות כשאר גליות שבכל הארצות:

  4. אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים

    רש״י (2)

    רש״י

    מכירין את ישראל – בכבודן הראשון מכירין ואין מכבידין עולם:

    ואת אביהם שבשמים – שמאמצים בהקדוש ברוך הוא ואין מאמצים בעבודת כוכבים:

  5. איתיביה רב שימי בר חייא לרב (מלאכי א, יא) ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה אמר ליה שימי את דקרו ליה אלהא דאלהא

    רש״י (1)

    רש״י

    שימי את – בתמיה אתה הוא שימי חכם גדול ומקשה לי דבר זה ויש אומרים רב לא היה זוקף עיניו אלא כובשן כל שעה משום צניעות:

  6. בכל מקום מוקטר מוגש לשמי בכל מקום סלקא דעתך אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי

  7. ומנחה טהורה זה הלומד תורה בטהרה נושא אשה ואחר כך לומד תורה

    רש״י (1) · תוספות (1)

    רש״י

    זה הלומד תורה בטהרה – עליו הוא אומר לשמי ומנחה טהורה:

    תוספות

    הלומד תורה בטהרה נושא אשה ואחר כך לומד תורה. בפרק קמא דקידושין (דף כט:) איכא למאן דאמר איפכא ואמרינן לא פליגי הא לן והא להו:

  8. (תהלים קלד, א) שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות מאי בלילות אמר ר' יוחנן אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה מעלה עליהן הכתוב כאילו עסוקים בעבודה

  9. (דברי הימים ב ב, ג) לעולם זאת על ישראל אמר רב גידל אמר רב זה מזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן

    רש״י (1) · תוספות (1)

    רש״י

    לעולם זאת על ישראל – מקרא הוא בדברי הימים (ב סי' ב) בשלמים ובקרבנות משתעי דלעולם הם עומדים והיכי דמי מזבח בנוי בשמים ומיכאל עומד ומקטיר עליו:

    תוספות

    ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן. מדרשות חלוקין יש מי שאומר נשמותיהן של צדיקים ויש מי שאומר כבשים של אש והיינו דאמרינן בשמונה עשרה בעבודה ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון ויש אומרים דקאי אדלעיל והשב את העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל. לא מצאתי יותר:

  10. ורבי יוחנן אמר אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם

  11. אמר ריש לקיש מאי דכתיב (ויקרא ז, לז) זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם

    רש״י (1)

    רש״י

    מאי דכתיב זאת התורה – ולא כתיב בה חוקה:

  12. אמר רבא האי לעולה למנחה עולה ומנחה מיבעי ליה אלא אמר רבא כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה (ולא חטאת) ולא מנחה ולא אשם

    רש״י (1)

    רש״י

    עולה ומנחה מיבעי ליה – דליהוי משמע זאת התורה היא עולה ומנחה כו':

  13. אמר רבי יצחק מאי דכתיב (ויקרא ו, יח) זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם:

    רש״י (2)

    רש״י

    אין צריך לא עולה וכו' – דהכי משמע זאת התורה לעולה כלומר במקום העולה למנחה בשביל המנחה כגון לכם בשבילכם כלומר התלמוד תורה מכפר על עונותינו:

    בתורת חטאת – כגון סדר קדשים דמיירי בהלכות עבודה:

  14. מתני׳ נאמר בעולת בהמה (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחוח ובעולת עוף (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחוח ובמנחה (ויקרא ב, ב) אשה ריח ניחוח לומר לך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים:

  15. גמ׳ אמר ר' זירא מאי קראה (קהלת ה, יא) מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל

    רש״י (2)

    רש״י

    שנת העובד – עבודת קרבנות ומביאו למזבח מתוקה שנתו שהוא ישן ולא ירא:

    אם מעט ואם הרבה יאכל – מתן שכרו:

  16. רב אדא בר אהבה אמר מהכא (קהלת ה, י) ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליו:

    רש״י (3)

    רש״י

    ברבות הטובה – קרבנות:

    רבו אוכליה – כהנים:

    ומה כשרון לבעליו – להקדוש ברוך הוא כי אם ראות עיניו שזה מתכוין לטובה:

  17. תניא אמר רבי שמעון בן עזאי בוא וראה מה כתיב בפרשת קרבנות שלא נאמר בהן לא אל ולא אלהים אלא ה' שלא ליתן פתחון פה לבעל דין לחלוק

    רש״י (1)

    רש״י

    לבעל הדין – לאומרים רשויות הרבה הן והדבר מוכיח שזה ששמו כך ציום להקריב לו מנחה [וזה] ששמו כך ציום להקריב לו פרים וזה אילים לכך נאמר בכולם ריח ניחוח לה':

  18. ונאמר בשור הגס (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחוח ובעוף הדק (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחוח ובמנחה (ויקרא ב, ב) אשה ריח ניחוח לומר לך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לשמים

    רש״י (1)

    רש״י

    אחד המרבה – להביא קרבנות:

  19. ושמא תאמר לאכילה הוא צריך תלמוד לאמר (תהלים נ, יב) אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה ונאמר (תהלים נ, י) כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה

  20. לא אמרתי אליכם זבחו כדי שתאמר אעשה רצונו ויעשה רצוני לא לרצוני אתם זובחים אלא לרצונכם אתם זובחים שנאמר (ויקרא יט, ה) לרצונכם תזבחהו

    רש״י (2)

    רש״י

    כדי שתאמר אעשה רצונו – להקריב לו קרבן ויעשה רצוני לפי שהוא צריך לכך ואשחדנו:

    לא לרצוני אתם זובחים – כלומר לא להנאותי שאיני רוצה להטריח אתכם לעשות על כרחכם:

  21. דבר אחר לרצונכם תזבחהו לרצונכם זבחו לדעתכם זבחו

    רש״י (2)

    רש״י

    לרצונכם – לצורך עצמכם לקיים מצוותי שתהא כפרה לכם בכך:

    לרצונכם זבוחו – שתהא כוונתכם לשחוט פרט למתעסק בסכין לחתוך דבר אחר ושחט בהמת קדשים שפסולה:

  22. כדבעא מיניה שמואל מרב הונא מנין למתעסק בקדשים שהוא פסול שנאמר ושחט את בן הבקר שתהא שחיטה לשם בן בקר

    רש״י (1)

    רש״י

    מנין למתעסק – בדבר אחר ושחט בהמת קדשים שהוא פסול:

  23. אמר לו זו בידינו הוא לעכב מנין תלמוד לאמר לרצונכם תזבחהו לדעתכם זבחו:

    רש״י (2)

    רש״י

    זו בידינו הוא – דמצוה לכוין דעתו:

    לרצונכם תזבחהו – שנה עליו הכתוב לעכב:

  24. הדרן עלך הרי עלי עשרון וסליקא לה מסכת מנחות

מקורות הנוסח

  • נוסח הגמרא – מסכת מנחות: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Menachot – תלמוד בבלי (ויקיטקסט) (מקור) · רישיון: CC-BY-SA (ייחוס – שיתוף זהה)
  • רש״י על מסכת מנחות: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Menachot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות על מסכת מנחות: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot on Menachot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

חלוקת רש״י ותוספות לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.