דלג לתוכן הראשי
כוונות

מסכת ברכות דף כ״ז ע״ב

תלמוד בבלי, סדר זרעים · מתחת לכל קטע: רש״י ותוספות · מסכת ברכות בדף היומי · משנה מסכת ברכות

  1. לא כנגד רבו ולא אחורי רבו

    רש״י (2) · תוספות (1)

    רש״י

    כנגד רבו – אצל רבו ומראה כאילו הם שוים:

    אחורי רבו – נמי יוהרא הוא:

    תוספות

    ולא אחורי רבו – פירש רש"י משום יוהרא ויש מפרש שנראה כמשתחוה לרבו:

  2. ותניא רבי אליעזר אומר המתפלל אחורי רבו והנותן שלום לרבו והמחזיר שלום לרבו והחולק על ישיבתו של רבו והאומר דבר שלא שמע מפי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל

    רש״י (1) · תוספות (1)

    רש״י

    שלום לרבו – כשאר כל אדם שלום עליך ולא אמר לו שלום עליך רבי:

    תוספות

    והנותן שלום לרבו והמחזיר שלום – פירוש כשאר בני אדם שאינו אומר שלום עליך רבי והיינו דאמרינן (ב"ק דף עג:) כדי שאילת תלמיד לרב אי נמי ההוא לכתחלה קאמר ובתלמיד חבר דשרי ככל הני דלקמן:

  3. שאני רבי ירמיה בר אבא דתלמיד חבר הוה והיינו דקאמר ליה רבי ירמיה בר אבא לרב מי בדלת אמר ליה אין בדילנא ולא אמר מי בדיל מר

    רש״י (2)

    רש״י

    והיינו דקאמר ליה – אותו היום שהתפלל רב של שבת בערב שבת אמר ליה רבי ירמיה מי בדלת מן המלאכה הואיל וקבלת עליך שבת בתפלתך:

    ולא אמר ליה מי בדיל מר – שמע מינה תלמיד חבר הוי ליה:

  4. ומי בדיל והאמר רבי אבין פעם אחת התפלל רבי של שבת בערב שבת ונכנס למרחץ ויצא ושנה לן פרקין ועדיין לא חשכה אמר רבא ההוא דנכנס להזיע וקודם גזירה הוה

    רש״י (3)

    רש״י

    לבית המרחץ – סלקא דעתך לאחר שגזרו על הזיעה ועל הרחיצה בשבת כדאמרי' במסכת שבת בפרק כירה שהסיקוה (ד' מ.) אלמא אע"ג דצלי לא בדיל מאיסורי שבת:

    אמר רבא להזיע – נכנס להזיע מחמת חום בית המרחץ ולא נתן עליו מים:

    וקודם גזרה – עד שלא גזרו על הזיעה ובכל דוכתא דאמרינן כדאמר רבא להזיע כו' מהכא אמרינן:

  5. איני והא אביי שרא ליה לרב דימי בר ליואי לכברויי סלי

    רש״י (1)

    רש״י

    לכברויי סלי – לעשן אותן בגפרית לאחר שהתפלל של שבת בערב שבת:

  6. ההוא טעותא הואי

    רש״י (1)

    רש״י

    טעותא הואי – לא קבל עליו תוספת שבת משעת תפלה מדעת אלא יום המעונן היה וכסבור חשכה ואחר כך זרחה חמה:

  7. וטעותא מי הדרא והא אמר אבידן פעם אחת נתקשרו שמים בעבים כסבורים העם לומר חשכה הוא ונכנסו לבית הכנסת והתפללו של מוצאי שבת בשבת ונתפזרו העבים וזרחה החמה

  8. ובאו ושאלו את רבי ואמר הואיל והתפללו התפללו שאני צבור דלא מטרחינן להו:

    רש״י (1) · תוספות (2)

    רש״י

    הואיל והתפללו התפללו – ולא הצריכם להתפלל משתחשך אלמא תפלה היא ואע"פ שלא הותרו במלאכה התם הוא דלא לעבור על ד"ת אבל לענין תוספת אע"ג דבטעות הוה תוספת הוא ע"י תפלה הואיל ואמר תפלה קבלה היא:

    תוספות

    הואיל והתפללו וכו' – הכא נמי נימא לענין חומרא ואמאי שרי ליה ובקונטרס פי'בפנים אחר:

    שאני צבור – אע"ג דלא מטא זמן אין איסורה איסור בעשיית מלאכה אף על גב דטעותא הוא:

  9. א"ר חייא בר אבין רב צלי של שבת בערב שבת רבי יאשיה מצלי של מוצאי שבת בשבת רב צלי של שבת בערב שבת אומר קדושה על הכוס או אינו אומר קדושה על הכוס ת"ש דאמר רב נחמן אמר שמואל מתפלל אדם של שבת בערב שבת ואומר קדושה על הכוס והלכתא כוותיה

  10. רבי יאשיה מצלי של מוצאי שבת בשבת אומר הבדלה על הכוס או אינו אומר הבדלה על הכוס ת"ש דאמר רב יהודה אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס

    תוספות (1)

    תוספות

    צלי של מוצאי שבת וכו' – יש לומר דהכא מיירי שיש לו צורך מצוה לעשות במוצאי שבת כגון ללכת למול תינוק ולא יהיה לו יין להבדלה אם לא יקדים דודאי צריך להוסיף מחול על הקדש דאורייתא אבל בחנם לא ופשיטא שלא היו ממהרים להבדיל ולהתפלל של מוצאי שבת בשבת דגם במלאכה אסור עם חשיכה:

  11. אמר ר' זירא אמר רבי אסי אמר ר' אלעזר א"ר חנינא אמר רב בצד עמוד זה התפלל ר' ישמעאל בר' יוסי של שבת בערב שבת

  12. כי אתא עולא אמר בצד תמרה הוה ולא בצד עמוד הוה ולא ר' ישמעאל ברבי יוסי הוה אלא ר' אלעזר בר' יוסי הוה ולא של שבת בערב שבת הוה אלא של מוצאי שבת בשבת הוה:

  13. תפלת הערב אין לה קבע: מאי אין לה קבע אילימא דאי בעי מצלי כוליה ליליא ליתני תפלת הערב כל הלילה אלא מאי אין לה קבע

  14. כמאן דאמר תפלת ערבית רשות דאמר רב יהודה אמר שמואל תפלת ערבית רבן גמליאל אומר חובה ר' יהושע אומר רשות אמר אביי הלכה כדברי האומר חובה ורבא אמר הלכה כדברי האומר רשות.

    תוספות (1)

    תוספות

    הלכה כדברי האומר רשות – לאו דוקא רשות אלא כדפרישית לעיל (ברכות ד' כו.) ולכך נקרא רשות לבטלה עבור מצוה אחרת העוברת:

  15. ת"ר מעשה בתלמיד אחד שבא לפני ר' יהושע א"ל תפלת ערבית רשות או חובה אמר ליה רשות

  16. בא לפני רבן גמליאל א"ל תפלת ערבית רשות או חובה א"ל חובה א"ל והלא ר' יהושע אמר לי רשות א"ל המתן עד שיכנסו בעלי תריסין לבית המדרש

  17. כשנכנסו בעלי תריסין עמד השואל ושאל תפלת ערבית רשות או חובה א"ל רבן גמליאל חובה אמר להם רבן גמליאל לחכמים כלום יש אדם שחולק בדבר זה אמר ליה ר' יהושע לאו א"ל והלא משמך אמרו לי רשות

    רש״י (1)

    רש״י

    בעלי תריסין – חכמים המנצחים זה את זה בהלכה:

  18. אמר ליה יהושע עמוד על רגליך ויעידו בך עמד רבי יהושע על רגליו ואמר אלמלא אני חי והוא מת יכול החי להכחיש את המת ועכשיו שאני חי והוא חי היאך יכול החי להכחיש את החי

    רש״י (1)

    רש״י

    היאך יכול החי להכחיש את החי – על כרחי אני צריך להודות שאמרתי לו רשות:

  19. היה רבן גמליאל יושב ודורש ור' יהושע עומד על רגליו עד שרננו כל העם ואמרו לחוצפית התורגמן עמוד ועמד

    רש״י (2)

    רש״י

    התורגמן – שהיה עומד לפני רבן גמליאל ומשמיע לרבים את הדרשה מפי רבן גמליאל:

    עמוד – שתוק:

  20. אמרי עד כמה נצעריה וניזיל בר"ה אשתקד צעריה בבכורות במעשה דר' צדוק צעריה הכא נמי צעריה תא ונעבריה

    רש״י (5)

    רש״י

    בראש השנה – במסכת ראש השנה (דף כה.) שאמר לו גוזר אני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך:

    אשתקד – שנה שעברה:

    בבכורות – במסכת בכורות (דף לו.):

    במעשה דרבי צדוק – בבכורות הוא ר' צדוק הוה ליה בוכרא ואמר ליה רבן גמליאל לר' יהושע עמוד על רגליך כו' כי הכא:

    תא ונעבריה – בואו ונעביר אותו מן הנשיאות:

  21. מאן נוקים ליה נוקמיה לרבי יהושע בעל מעשה הוא נוקמיה לר' עקיבא דילמא עניש ליה דלית ליה זכות אבות

    רש״י (2)

    רש״י

    בעל מעשה הוא – והוה ליה לרבן גמליאל צערא טפי:

    לית ליה זכות אבות – ודילמא עניש ליה רבן גמליאל:

  22. אלא נוקמיה לר' אלעזר בן עזריה דהוא חכם והוא עשיר והוא עשירי לעזרא הוא חכם דאי מקשי ליה מפרק ליה והוא עשיר דאי אית ליה לפלוחי לבי קיסר אף הוא אזל ופלח והוא עשירי לעזרא דאית ליה זכות אבות ולא מצי עניש ליה אתו ואמרו ליה ניחא ליה למר דליהוי ריש מתיבתא אמר להו איזיל ואימליך באינשי ביתי אזל ואמליך בדביתהו אמרה ליה

    תוספות (1)

    תוספות

    והלכתא כוותיה דרב – ונראה דלכך תקנו פסוקים וקדיש בין גאולה לתפלה דרשות היא [ע' תוס' ד: ד״ה אמר ר״י]:

מקורות הנוסח

  • נוסח הגמרא – מסכת ברכות: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Berakhot – תלמוד בבלי (ויקיטקסט) (מקור) · רישיון: CC-BY-SA (ייחוס – שיתוף זהה)
  • רש״י על מסכת ברכות: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Berakhot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות על מסכת ברכות: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot on Berakhot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

חלוקת רש״י ותוספות לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.