מסכת בבא בתרא דף ט״ז ע״ב
תלמוד בבלי, סדר נזיקין · מתחת לכל קטע: רש״י ותוספות · מסכת בבא בתרא בדף היומי · משנה מסכת בבא בתרא
ללדת עולה לראש ההר כדי שיפול ממנה וימות ואני מזמין לה נשר שמקבלו בכנפיו ומניחו לפניה ואלמלי מקדים רגע אחד או מתאחר רגע אחד מיד מת בין רגע לרגע לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי
(איוב לט, א) חולל אילות תשמור אילה זו רחמה צר בשעה שכורעת ללדת אני מזמין לה דרקון שמכישה בבית הרחם ומתרפה ממולדה ואלמלי מקדים רגע אחד או מאחר רגע אחד מיד מתה בין רגע לרגע לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי
רש״י (3)
רש״י
דרקון – נחש:
מכישה – נושכה:
ומתרפה – לשון רפיון:
(איוב לד, לה) [איוב] לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל (וכתיב (איוב מב, ז) כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב) אמר רבא מכאן שאין אדם נתפס בשעת צערו
רש״י (1)
רש״י
שאין אדם נתפס – להתחייב על שהוא מדבר קשה מחמת צער ויסורין דקאמר לא בדעת ידבר לא אמר לא ברשע ידבר אלא לא בדעת:
(איוב ב, יא) וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקומו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו מאי ויועדו יחדו אמר רב יהודה אמר רב מלמד שנכנסו כולן בשער אחד ותנא בין כל אחד ואחד שלש מאות פרסי
מנא הוו ידעי איכא דאמרי כלילא הוה להו ואיכא דאמרי אילני הוה להו וכיון דכמשי הוו ידעי אמר רבא היינו דאמרי אינשי או חברא כחברי דאיוב או מיתותא
רש״י (3)
רש״י
כלילי הוו להו – כתרים ובכל כתר שלשה פרצופים ואיש את שמו מחוקק על פרצופו וכשבאין יסורין על אחד מהן פרצופו משתנה וכן אילני:
דכמשי – פלטיי"א:
או חברא כחברי דאיוב – אם אין לו לאדם אוהבים נוח לו שימות:
(בראשית ו, א) ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות יולדו להם רבי יוחנן אמר רביה באה לעולם ריש לקיש אמר מריבה באה לעולם אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן לדידך דאמרת רבייה באה לעולם מפני מה לא נכפלו בנותיו של איוב
רש״י (1)
רש״י
לרוב על פני האדמה ובנות יולדו וגו':
אמר לו נהי דלא נכפלו בשמות אבל נכפלו ביופי דכתיב (איוב מב, יג) ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך
ימימה שהיתה דומה ליום קציעה שהיה ריחה נודף כקציעה קרן הפוך אמרי דבי רבי שילא שדומה לקרנא דקרש מחייכו עלה במערבא קרנא דקרש לקותא היא אלא אמר רב חסדא ככורכמא דרישקא במיניה שנאמר (ירמיהו ד, ל) כי תקרעי בפוך
רש״י (7) · תוספות (1)
רש״י
רביה באה לעולם – כשנולדה בת לפי שממהרת להיות לו זרע:
הוכפלו ביופי – ואין לך כפל טוב ממנו:
שדומה ליום – ברה כחמה:
כקציעה – מין בושם הוא:
קרנא דקרש – מין חיה וקרניה משחירין כמו צבע:
כורכמא דרישקא – כרכום של גן הגדל בגינה:
במיניה – שהוא מעולה ממין שאר בשמים:
תוספות
ככוחלא דרישקא במינה. אע"ג דכחול הוא שחור כדפירש בה"ג אוכמא אוכמא [חולין מו:] היינו דמיא לכוחלא ה"פ כי היכי דכוחלא דרישקא מקרין ומאיר משאר כוחלא כך היא היתה נאה משאר נשים וקרן הפוך לשון כי קרן עור פני משה (שמות ל״ד:ל״ה) והשתא אתי שפיר הא דמייתי ותקרעי בפוך עיניך דכחול דומה לפוך שנותנין כחול בעין אבל לפירוש רש"י דגרס כי כורכמא דרישקא קשה לרשב"א א"כ מאי מייתי ותקרעי בפוך עיניך ויונתן תרגם נרד וכרכום רשק וכרכום כפרים עם נרדים עם רישקא (שיר השירים ד׳:י״ג):
רבי שמעון ברבי איתילידא ליה ברתא הוה קא חלש דעתיה אמר ליה אבוה רביה באה לעולם אמר ליה בר קפרא תנחומין של הבל ניחמך אבוך [דתניא] אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות אלא אשרי למי שבניו זכרים אוי לו למי שבניו נקבות אי אפשר לעולם בלא בסם ובלא בורסי אשרי מי שאומנותו בוסמי אוי למי שאומנותו בורסי
כתנאי (בראשית כד, א) וה' ברך את אברהם בכל מאי בכל רבי מאיר אומר שלא היתה לו בת רבי יהודה אומר שהיתה לו בת אחרים אומרים בת היתה לו לאברהם ובכל שמה רבי אלעזר המודעי אומר איצטגנינות היתה בלבו של אברהם אבינו שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו רבי שמעון בן יוחי אומר אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם תלאה הקדוש ברוך הוא בגלגל חמה אמר אביי היינו דאמרי אינשי אידלי יומא אידלי קצירא
רש״י (4) · תוספות (1)
רש״י
איצטגנינות – חוזה בכוכבים:
משכימים לפתחו – ליטול עצה ממנו:
אידלי יומא – הוגבה שמש כשהחמה זורחת:
אידלי קצירא – מיקל החולי:
תוספות
שכל חולה שרואה אותה מיד מתרפא. וא"ת והא בימי אברהם אכתי לא היה חולי בעולם כדאמרי' בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף פז.) דעד יעקב לא הוה חולשא ועד אלישע לא הוה דאיחלש ואיתפח ומצינן למימר דהכא בחולה של מכה איירי ור"ת ור"י מפרשים דעד יעקב לא הוה דאיחלש היינו חולי של מיתה מכאן ואילך הוה דאיחלש חולי של מיתה ולא הוה דאיתפח עד אלישע:
דבר אחר שלא מרד עשו בימיו דבר אחר שעשה ישמעאל תשובה בימיו שלא מרד עשו בימיו מנלן דכתיב (בראשית כה, כט) ויבא עשו מן השדה והוא עיף ותנא אותו היום נפטר אברהם אבינו ועשה יעקב אבינו תבשיל של עדשים לנחם את יצחק אביו
[ומ"ש של עדשים] אמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי מה עדשה זו אין לה פה אף אבל אין לו פה דבר אחר מה עדשה זו מגולגלת אף אבילות מגלגלת ומחזרת על באי העולם מאי בינייהו איכא בינייהו לנחומי בביעי
רש״י (3)
רש״י
עדשין אין להן פה – כמו שיש לפולין ולשאר מיני קטנית כמין סדק:
אבל אין לו פה – שהוא יושב ודומם:
לנחומי בביעי – אין להם פה אבל אינם מגלגלים כגלגל:
אמר רבי יוחנן חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום בא על נערה מאורסה והרג את הנפש וכפר בעיקר וכפר בתחיית המתים ושט את הבכורה
תוספות (1)
תוספות
בא על נערה המאורסה. ואם תאמר והלא לא נצטוו בני נח על נערה המאורסה כדאמרי' בפ' ארבע מיתות (סנהדרין דף נז: ושם ד"ה לנערה) בעולת בעל יש להן נכנסת לחופה ולא נבעלה אין להן ואומר ר"י דאף על פי שלא נצטוו מכל מקום מכוער הדבר כמו ושט את הבכורה אף על פי שאינו מצווה על כך:
בא על נערה מאורסה כתיב הכא (בראשית כה, כט) ויבא עשו מן השדה וכתיב התם (דברים כב, כז) כי בשדה מצאה הרג את הנפש כתיב הכא עיף וכתיב התם (ירמיהו ד, לא) אוי נא לי כי עיפה נפשי להורגים וכפר בעיקר כתיב הכא (בראשית כה, לב) למה זה לי וכתיב התם (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו וכפר בתחיית המתים דכתיב (בראשית כה, לב) הנה אנכי הולך למות ושט את הבכורה דכתיב (בראשית כה, לד) ויבז עשו את הבכורה
רש״י (1)
רש״י
ושט את הבכורה – וביזה את העבודה שהיתה בבכורות שט תרגום של בזיון מדוע הקילתני (שמואל ב י״ט:מ״ד) תרגום יונתן אשטתני:
ושעשה ישמעאל תשובה בימיו מנלן כי הא דרבינא ורב חמא בר בוזי הוו יתבי קמיה דרבא וקא מנמנם רבא א"ל רבינא לרב חמא בר בוזי ודאי דאמריתו כל מיתה שיש בה גויעה זו היא מיתתן של צדיקים אמר ליה אין והא דור המבול אמר ליה אנן גויעה ואסיפה קאמרינן
והא ישמעאל דכתיב ביה גויעה ואסיפה אדהכי איתער בהו רבא אמר להו דרדקי הכי א"ר יוחנן ישמעאל עשה תשובה בחיי אביו שנאמר (בראשית כה, ט) ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו
ודילמא דרך חכמתן קא חשיב להו אלא מעתה (בראשית לה, כט) ויקברו אותו עשו ויעקב בניו מאי טעמא לא חשיב להו דרך חכמתן אלא מדאקדמיה אדבורי אדבריה ומדאדבריה שמע מינה תשובה עבד בימיו
תנו רבנן שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה
תוספות (1)
תוספות
שלשה כו' מעין העולם הבא. תימה לרשב"א אמאי לא חשיב נמי איוב דאמר לעיל (בבא בתרא דף טו:) והאתונות רועות על ידיהם מלמד שהטעימו הקב"ה מעין עולם הבא וי"ל דאיוב לא היה אלא בחד מילתא ואברהם ויצחק ויעקב נהנו מעין עוה"ב מכל וכל:
מקורות הנוסח
- נוסח הגמרא – מסכת בבא בתרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bava Batra – תלמוד בבלי (ויקיטקסט) (מקור) · רישיון: CC-BY-SA (ייחוס – שיתוף זהה)
- רש״י על מסכת בבא בתרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Bava Batra – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות על מסכת בבא בתרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot on Bava Batra – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
חלוקת רש״י ותוספות לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.