מועדים
שמחת תורה
13 מאמרים, דברי תורה וסיפורים על שמחת תורה, מעלון אחד.
מתוך העלוןתורה וחסד – בית זכריה
פרשת השבוע
שמחת תורה: איך לא לשמוח ולרקוד על תורה שיקרה מפנינים?
הרב שלמה בהר"ן זצ"ל היה אוחז ספר תורה ורוקד עמו כל היום, והסביר שאם אדם היה מקבל מזוודה מלאה זהב היה אוחז בה כל היום בשמחה, קל וחומר ספר תורה היקרה מפנינים. עוד מסופר על הגאון מוילנא שהיה מקיף לפני ספר התורה בשמחה רבה עד שפניו בערו כלפיד אש.
פרשת השבוע
"שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך": שכר המחזיק תורה – שמחת תורה
מרן רבנו עובדיה יוסף מביא את דברי חז"ל שהמטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים זוכה לישיבה של מעלה, ומביא את דוגמת הגביר רבי דניאל יפה מברלין שבביתו חיבר הפרי מגדים את ספרו. לפי פסקו, אין ליששכר לחשוש שמא יחסר לו משכרו, כי "נר אחד – נר למאה".
פרשת השבוע
"ברוך מרחיב גד": מזל טוב של מי שנותן צדקה ביד רחבה
פירוש על "ברוך מרחיב גד": הקב"ה הרחיב לבני גד בנכסים רבים, ובני גד גבורי כוח בזזו יותר מכולם. ובפירוש נוסף, גד הוא לשון מזל, ומתברך אדם ב"מזל טוב" כשהוא נותן צדקה ביד רחבה, "גמול דלים".
הלכה
הלכות שמחת תורה: סעודת שחרית לפני ההקפות
הלכה ממשנת מרן רבי עובדיה יוסף: זמן סעודת שחרית הוא עד כחצי שעה אחרי חצות היום, ולכן בהרבה בתי כנסת נוהגים לעשות קידוש וסעודה אחרי מוסף ורק אחר כך הקפות. מובאת גם דעת המקלים.
פרשת השבוע
"שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך" – שכרו השלם של המחזיק תורה
רבנו עובדיה יוסף מפרש את הפסוק "אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה" כמדבר בשניים: החכם הלומד תורה, והמחזיק התומך בו ומאפשר לו ללמוד בלי דאגת פרנסה. בשונה משותפות במסחר, כאן כל אחד מקבל שכר שלם, ואין נגרע משכרו של החכם.
סיפורים
"גור אריה" – רבי אברהם גלאנטי והאריות של הסולטן בקושטא
בשנת רעב בירושלים נשלח המקובל רבי אברהם גלאנטי לגייס תרומות. כשהגיע לקושטא שוטטו בעיר שני אריות שברחו מארמון הסולטן; רבי אברהם אחז באוזניהם והחזירם לכלוב, והסביר לסולטן שהחיות יראות מאדם שצלם א-לוקים ניכר עליו – והסולטן מילא את תרמילו זהב.
סיפורים
"ומלא ברכת ה'" – החסיד שידע שלא ימות בחולי מעיים בזכות "אשר יצר"
רבינו פוליטי, גבאי ישיבת פורת יוסף, סיפר על חכם בטורקיה שחלה במחלת מעיים אנושה ואמר לבנו שלא ימות – ואכן הבריא. החכם הסביר שתמיד בירך "אשר יצר" בכוונה מתוך סידור. מכאן: המכוון בברכות הנהנין זוכה לשפע.
מוסר וחסידות
מדוע נקבעה שמחת תורה אחרי הימים הנוראים?
האדמו"ר מסקולען אמר שבכוח השמחה בתורה, אף של פשוטי העם, אפשר לבטל גזירות שלא בוטלו בתפילות הימים הנוראים. בשם הצדיקים מובא ששמחת תורה גדולה כיום הכיפורים – אלא שביום הכיפורים הכפרה באה בעינוי, ובשמחת תורה בשמחה.
הלכה
קידוש לפני ההקפות, סוכה בשמיני עצרת, עמידה בהקפות ו"בסימנא טבא" – הלכות שמחת תורה
רבים עושים קידוש וסעודה אחרי מוסף לפני ההקפות, ויש לאכול כזית עוגה או לשתות רביעית יין. אין לאכול בסוכה בשמיני עצרת אלא אם פסלה מערב החג, יש לעמוד בשעת ההקפות, וחתן בראשית לא יפסיק ב"בסימנא טבא" בין הברכה לקריאה.
פנינים ומילתא דבדיחותא
פנינים לשבת חול המועד סוכות ושמחת תורה – חסידים מספרים, חכמת חיים ומילי דבדיחותא
דברי רבי אברהם מפוריסוב מדוע אין העשירים מסתפקים בכספם, עצת חיים על האופן שבו מגישים בקשה, ומילתא דבדיחותא.
פרשת השבוע
ענייני שמחת תורה ושמיני עצרת: מהות החג, עצת היצר, השמחה לכבוד התורה ורמזים
שמחת תורה היא לשמוח יחד עם התורה, שלימודה הוא תכלית קיום העולם. מול טענת היצר "וכי גמרת את התורה?" העצה היא לשמוח משום שנצטווינו, ורבותינו הפליגו בשכר השמחה והריקוד לכבוד התורה. ועוד רמזים: התורה פותחת בב' ומסיימת בל' – "לב".
הלכה
הלכות שמיני עצרת ושמחת תורה: טעות בתפילה, ריקודים, רימוני ספר התורה וישיבה בהקפות
פסקי רבנו עובדיה יוסף: הטועה ואומר "חג הסוכות" בשמיני עצרת לא יצא; בשמחת תורה התירו ריקוד ומחיאת כף לכבוד התורה; אסור לקשקש בכוונה בפעמוני הרימונים; הספרדים אינם מוציאים ספרים לרחוב בעירוב של צורת הפתח; ואסור לשבת בשעת ההקפות, מלבד חולה או זקן בין הקפה להקפה.
הלכה
הלכות שמיני עצרת לבני אשכנז: נוסח התפילה, אבל בהקפות, "חזק" לחתן תורה ובן חו"ל
הלכות לבני אשכנז: הטועה ב"את חג הסוכות" חוזר כל זמן שלא סיים את הברכה; מנהגים שונים באבל על אביו ואמו בהקפות לפי הגרי"ש אלישיב, הגרש"ז אויערבאך והחזון איש; האם חתן תורה אומר "חזק"; ובן חוץ לארץ בארץ ישראל אינו אוכל בסוכה בשמחת תורה ורשאי להשתתף בריקודים.