דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה זבחים פרק ג׳ משנה ד׳

מסכת זבחים, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

הַשּׁוֹחֵט אֶת הַזֶּבַח לֶאֱכֹל כַּזַּיִת מִן הָעוֹר, מִן הָרֹטֶב, מִן הַקִּיפָה, מִן הָאָלָל, מִן הָעֲצָמוֹת, מִן הַגִּידִים, מִן הַטְּלָפַיִם, מִן הַקַּרְנַיִם, חוּץ לִזְמַנּוֹ אוֹ חוּץ לִמְקוֹמוֹ, כָּשֵׁר, וְאֵין חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

קיפה. תבלין ודק דק שבשולי קדרה:

אלל. שיורי הבשר הנדבקים בעור בשעת הפשט. פירוש אחר, גיד הצואר שהוא קשה ואינו ראוי לאכילה, שקורין קפיל״ו בלע״ז:

הקרנים והטלפים. ואפילו מה שיש בהן קרוב לבשר שכשחותכין אותו יוצא ממנו דם, לא חשיב כבשר:

ואין חייבין עליהם משום פיגול. אם היה הזבח פיגול, שחשב על בשרו לאכלו חוץ לזמנו, ואכל מאלו, פטור:

וטמא. אם אכל מאחת מאלה בטומאת הגוף מזבח כשר, אינו חייב משום אוכל קדשים בטומאת הגוף:

עוד מפרשים על משנה זבחים פרק ג׳ משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

השוחט את הזבח לאכול כזית מן העור ומן הרוטב כו': רוטב הוא המרק וקיפה הוא התבלין שמבשלים בתבשיל הראוי להן: ואלל שיורי הבשר המתדבקים בעור בשעת הפשט. וגידים שם נופל על הגידים ממש ועל העורקים הדופקים ושאינן דופקין ועל המיתרים ועל הגידים הקושרים הפרקים. וכשהוא אומר בזה הענין קרנים וטלפים ר"ל קצוות הדקות מהקרנים וטלפים הסמוכות לגוף שכשחותכין אותם מבצבץ מהם דם אמר אם חשב על כזית על שום דבר מכל זה לאכלו תוץ למקומו לא פסל הזבח אבל הוא זבח כשר לפי שאלה הדברים אע"פ שנאכלין אין חוששין להן ואין סומכין עליהם לאוכלן וכן אם היה הקרבן עצמו פגול או נותר ואכל כזית מאותו הפגול או הנותר או אכל מזבח כשר והיה האוכל טמא ולא אכל משום אחד מהן הבשר עצמו רק מן הקרנים [מן הטלפים] ומן העור וכל מה שסיפר אינו חייב כרת כמו שחייב האוכל בשר נותר או פגול או האוכל בשר קדשים והוא טמא וכבר ביארנו בפ' הב' מה הוא הפגול ומה הוא הנותר:

תוספות יום טוב

מן העור. חוץ מעור האליה שהוא לאכילה. הרמב"ם שם. ועיין פ' דלעיל מ"ב:

הרוטב. ל' הרמב"ם הוא המרק. ועיין ברפ"ט דחולין בפי' הר"ב ומ"ש שם:

הקיפה. פי' הר"ב תבלין ודק דק שבשולי קדרה. וכן ל' רש"י. ובלשון משנתינו נשנה ג"כ בר"פ העור והרוטב. וכ"כ רש"י כאן שהוא כדמפרש בהעור והרוטב. ותימה דהתם מפרשים רש"י והר"ב תבלין בלבד. וכן הוא התם בהדיא בגמ' דאילו דק דק אוכלא מעליא הוא. וכן פי' הרמב"ם בכאן קיפה הוא התבלין שמבשלין בתבשיל הראוי להן ע"כ ופי' תבלין עיין במ"ה פ"ט דשבת. ובמ"ה פ"ב דטבול יום מפרש הר"ב [קיפה הם] התבלין והמרק ושומן הבשר שנמוח ונ"ל שכל אחד למד מענינו:

אלל. פי' אחר שכתב הר"ב גיד הצואר כו' עיין עליו ברפ"ט דחולין:

הגידים. שם נופל על הגידים ממש ועל העורקים הדופקים ושאינם דופקים ועל המיתרים ועל הגידים הקושרים הפרקים. הרמב"ם:

תפארת ישראל – יכין

לאכול כזית מן העור חוץ מעור שתחת האליה דחזי לאכילה [כפ"ב סי' כ"ט]:

מן הרוטב קמ"ל אף די"ל טעם כעיקר דאורייתא:

מן הקיפה תבלין, כשומין ובצלים וכדומה שנותנין בבשר להטעימו, ומעורב שם ג"כ דק דק של בשר, וקמ"ל דאף דבטעם כעיקר שבתבלין מעורב ג"כ קצת ממשות, אפ"ה פטור, דכולה כזית ממשות בעינן:

מן האלל דלדולי בשר שנשאר בעור אחר ההפשט. וי"א דאלל היינו גיד הצואר שהוא קשה, ואינו ראוי לאכילה:

מן העצמות אפילו הרכים:

מן הטלפים אפילו במקום שקרובים לבשר, שכשחותך שם יוצא דם. ובכולהו או או קתני, שכשהיה א' מהן במחשבת חוץ וכו':

וטמא דכשפיגל הקרבן ע"י שחשב לאכול כזית מבשרו או להקטיר מאימורין לאחר זמנו דאז כל בשר הקרבן, בכרת, אפ"ה באכל אלו ממנו פטור, וכמו כן קרבן כשר שנותרו אלו ואכלן אחר זמן אכילתן, או בנטמא גופו ואכל אלו מהקרבן, פטור מכרת:

מלאכת שלמה

השוחט את הזבח וכו'. עד סוף סי' ה' ביד שם פי"ד ובפי"ח סימן כ"ב. ומפי' רש"י ז"ל משמע דהוה גריס בבא דהשוחט את המוקדשין קודם האי בבא שכך הוא שם בפירושו ז"ל אפילו בתלמוד המוגה עי' הרב בצלאל אשכנזי ז"ל:

מן הקרנים ומן הטלפים. כצ"ל:

חוץ לזמנו או חוץ למקומו. אית דלא גרסי ליה כמה דלא גרסינן לה במתני' דלעיל וגם ה"ר יהוסף ז"ל מחקו:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה זבחים פרק ג׳ משנה ד׳?

משנה זבחים פרק ג׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״השוחט את הזבח לאכל כזית מן העור מן״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה זבחים פרק ג׳ משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת זבחים פרק ג׳?

בפרק ג׳ של מסכת זבחים יש 6 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת זבחים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Zevachim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Zevachim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Zevachim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)