דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה זבחים פרק י״א משנה ב׳

מסכת זבחים, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

חַטָּאת פְּסוּלָה אֵין דָּמָהּ טָעוּן כִּבּוּס, בֵּין שֶׁהָיָה לָהּ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר, בֵּין שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שְׁעַת הַכּשֶׁר. אֵיזוֹ הִיא שֶׁהָיָה לָהּ שְׁעַת הַכּשֶׁר. שֶׁלָּנָה, שֶׁנִּטְמְאָה, וְשֶׁיָּצְאָה. וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שְׁעַת הַכּשֶׁר. שֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ, וְשֶׁקִּבְּלוּ פְסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָה:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

אין דמה טעון כבוס. דכתיב אשר יזה מדמה, מדם כשרה ולא מדם פסולה:

שעת הכושר. לזריקה:

שלנה. שלן דמה:

ושקבלו פסולין. גרסינן. ולא גרסינן ושזרקו, דהא אפילו חטאת כשרה שניתז דמה על גבי הבגד לאחר זריקת הדם אינו טעון כיבוס, כדאמרינן אשר יזה פרט לזה שכבר הוזה:

עוד מפרשים על משנה זבחים פרק י״א משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

חטאת פסולה אין דמה טעון כבוס בין שהיתה כו': נאמר בפירוש מדמה מדם כשרה ולא מדם פסולה והלכה מבוארת:

תוספות יום טוב

בין שהיה לה שעת הכושר בין שלא כו'. דתרי מעוטי כתיבי. כתיב מדמה. וכתיב אותה בתרה דקרא דכבוס ומריקה ושטיפה כתיב (ויקרא ו׳:כ״ב) כל זכר בכהנים יאכל אותה. גמרא. ועמ"ש בזה מ"ז בס"ד:

שקבלו וזרקו. עמ"ש בפ"ט מ"ב:

וזרקו. כ' הר"ב דלא גרסינן ליה. דאפילו חטאת כשרה כו'. וכ"כ רש"י. וכן בנ"א ל"ג. אבל התוספות כתבו פירש בקונטרס או זרקו. אע"ג דאפילו כשרה אם נתז דמה כו'. איצטריך לאשמועינן בפסולין למימר דדם דחוי הוא. ואין הנותר במזרק כשר לזריקה. ולא תימא יחזור הכשר ויזרוק דפסול עושה שירים ע"כ. וברפ"ק דמעילה פירש הר"ב. דאין פסול עושה שירים אלא הטמא. וגם הרמב"ם גורס וזרקו שכתב בפ"ח מה' מה"ק שנפסלה בזריקת הדם:

תפארת ישראל – יכין

חטאת פסולה אין דמה טעון כבוס מדכתיב מדמה במפיק הא, קמ"ל דרק בכשרה דמיירי בה קרא, ולא בפסולה:

בין שהיה לה שעת הכושר לזריקה:

איזו היא שהיה לה שעת הכושר שלנה שלן דמה או שנטמא בשרה [דדם קדשים אמק"ט]. או שיצא דמה או בשר. וכולן שהיו קודם זריקה. דלאחר זריקה גם כשרה א"צ כבוס. וכלקמן:

שנשחטה במחשבת חוץ וכו':

ושקבלו פסולין או זרקו וכו':

וזרקו שפיר גרסיני לה. וכש"ס ריש מעילה [ד"ה א'. ודלא כר"ב הכא]. דאף דגם דם כשרה אחר שנזרק א"צ כבוס. י"ל דקמ"ל בזרקו פסולין. דלא נימא כיון דהיכא דאיכא דם הנפש יחזור הכשר ויקבל [כלעיל פ"ג סי' ט'] א"כ בזרקו פסולין כלא זרק דמי. ויהא דם שבמזרק טעון כבוס. קמ"ל תנא. דעכ"פ דם שבמזרק. כיון שהזה ממנו הפסול נעשה דם הנשאר במזרק כשיריים ופסול להזייה וכתיב אשר יזה. דדוקא בראוי להזייה. צריך כבוס:

מלאכת שלמה

חטאת פסולה וכו'. פ"ק דמעילה דף ה':

בין שהיה לה שעת הכושר. מתניתין ר"ש היא אבל ר' יעקב [הגה"ה המקום שימצא בו כתוב ר' עקיבא טעות הוא וגם בת"כ פ' צו נפל טעות ברפ"ו והעיקר כמו שהוא שם פ"ז ר' יעקב]. פליג עליה בברייתא וס"ל דאם היתה לה שעת הכושר דמה טעון כבוס ואמרינן בגמרא דרבי ס"ל נמי כר' יעקב:

שלנה שנטמאה ושיצאה. גרסינן אמנם נטמאת בתיו אתי לאיחלופי במלת נטמאת לנקבה לנוכח אע"פ שהענין מוכיח או הוי לנקבה נסתרת או לנקבה לנכח ותבחר לשון ערומים:

ושקבלו פסולין. גרסינן ול"ג ושזרקו עכ"ל ר"ע ז"ל אמר המלקט ובפ"ק דמעילה מוכח דגרסינן ליה וגם רש"י ז"ל שבכתיבת יד גריס לה הכא וגם שם במעילה רש"י ז"ל עצמו גריס וזרקו אף במתניתין דהכא וז"ל רש"י ז"ל שנמצא בקצת ספרי יד ושקבלו פסולין את דמה או זרקו את דמה ואיצטריך לאשמועינן פסולין ואע"ג דהא אפילו כשרין שניתז דמן לאחר זריקה על הבגד אין טעון כבוס כדאמרינן לקמן בגמרא פריט לזה שכבר הוזה איצטריך לאשמועינן פסולין ולמימר דדם דחוי הוא ואין הנותר במזרק כשר לזריקה ולא תימא יחזור הכשר ויזרוק ואשמועינן דפסול עושה שירים ע"כ והיא נוסחת תוספת ז"ל וז"ל הרב רבינו פרץ ז"ל ושקבלו פסולין ומיהו דוקא טמא דחדי לקרבן צבור אבל שאר פסולין לא כדמוכח בפ"ק דמעילה מיהו מה שפירש בקונטרס דאו או קתני לא נהירא שאם קבלו כשרים וזרקו פסולין לא הוה קרי ליה לא היתה לו שעת הכושר אלא נראה דקבלו וגם זרקו הפסולין ואע"ג דבקבלה לחוד מפסיל מ"מ מה שבצואר הבהמה עדיין ראוי הוא שאם קבלו כשר והוזה ממנו טעון כבוס אבל כשזרקו אפילו אותו שבצואר הבהמה אינו ראוי שכבר נעשה שירים ואשמעינן דפסול עושה שירים וכדפרישית עכ"ל ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה זבחים פרק י״א משנה ב׳?

משנה זבחים פרק י״א משנה ב׳ פותחת במילים ״חטאת פסולה אין דמה טעון כבוס בין שהיה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה זבחים פרק י״א משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת זבחים פרק י״א?

בפרק י״א של מסכת זבחים יש 8 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת זבחים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Zevachim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Zevachim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Zevachim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)