משנה תמיד פרק ג׳ משנה ב׳
מסכת תמיד, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא
אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה, צְאוּ וּרְאוּ אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה. אִם הִגִּיעַ, הָרוֹאֶה אוֹמֵר, בַּרְקַאי. מַתְיָא בֶן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר, הֵאִיר פְּנֵי כָל הַמִּזְרָח. עַד שֶׁהוּא בְחֶבְרוֹן, וְהוּא אוֹמֵר, הֵין:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
צאו וראו. על מקום גבוה שהיה להם במקדש:
זמן השחיטה. שהשחיטה פסולה בלילה שנאמר (ויקרא י״ט) ביום זבחכם:
ברקאי. האיר והבריק השחר:
האיר פני כל המזרח. שלא היה אומר כלום עד שהאירו פני [כל] פני המזרח, שאין מספיק כשהבריק כנקודה בלבד. והלכה כמתיא בן שמואל:
עד שהוא בחברון. אותן העומדים למטה שואלים לו הגיע האור בחברון, והוא אומר הין. וכדי להזכיר זכות האבות הקבורים בחברון אומרים כן:
עוד מפרשים על משנה תמיד פרק ג׳ משנה ב׳
פירוש המשניות לרמב״ם
אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן כו': שומר עולה אל מקום גבוה וכשרואה צד המזרח התחיל בו האור אמר ברקאי ר"ל התחילו בירקי האור ואמר מתיא בן שמואל שהעונה הוא שיאיר כל המזרח לא שיתחיל האור בנקודה ממנו ולפיכך אומרים לו העומדים בקרקע העזרה הגיע האור לפי ראות עיניך עד חברון אמר להם הין ואז שוחטין התמיד ואומרים עד חברון להתברך בזכר חברון מפני כבוד הקבורים שם עליהם השלום וכן אמרו כדי להזכיר זכות ישני חברון וכבר הקדמנו הלכה זו בשלישי מכפורים ושם בארנו שהלכה כרבי מתיא בן שמואל:
תוספות יום טוב
צאו וראו כו'. ולמה הוצרכו לכך תנן לה במשנה ב' פ"ג דיומא.
תפארת ישראל – יכין
אמר להם הממונה צאו מדהיה פייס הנ"ל בלשכת הגזית [כספ"ב] להכי אמר להן השתא צאו. ולא צוה לשום אדם מיוחד, אלא אמר צאו, וכל מי שירצה יזדרז א"ע לזה, היינו כדי שלא להחשיב ידיעתו ואמונתו של א' טפי משל חבירו:
וראו אם הגיע זמן השחיטה שהיה הרואה עולה למקום גבוה שהיה במקדש, ומשגיח כעד המזרח אם עלה השחר, דשחיטת התמיד בלילה פסול:
אם הגיע הרואה אומר ברקאי הבריק השחר:
מתיא בן שמואל אומר האיר פני כל המזרח מתתיה הוא הממונה על הפייסות [כשקלים פ"ה מ"א], ותנא היה, ופליג בהא את"ק. וס"ל דלא סגי בברקאי שישחטו אז התמיד, דעי"ז טעו פ"א שראו שהאירה הלבנה תחת העבים, וסברו שהבריק השחר. רק אותו שעל המגדל אומר האיר כל פני המזרח, [ולרש"י ותוס' (מנחות ד"ק ע"א) הוא עצמו כשהיה ממונה היה שואל לאותו שעל הגג כך, ע"ש וביומא דכ"ח. ופסק הרמב"ם כמתתיה רפ"ד מתמידין)]:
עד שהוא בחברון והוא אומר הין ר"ל שהתחתון חוזר ושואל להעליון אם רואה שהגיעו כנפי שחר במזרח עד נגד חברון. והיינו משום דחברון הוא בקרן דרומית מזרחית מירושלים ושאלו האם נתפשטו כנפי שחר כבר עד שם. [ולהמפרש ד"ל ע"א ר"ל ששאלו אם יכול לראות משם את חברון]. וזה כדי להזכיר זכות אבות הקבורים שם. והעליון משיב הן. [ונ"ל דבהא גם ת"ק מודה. אמנם הרמב"ם (שם) לא הזכיר זה. ואפשר דמשום דהרמב"ם פסק כמתתיה (כלעיל סי' ט"ז) וא"כ לדידיה מדכבר האיר כל פני המזרח, לא שייך שישאל אם הגיעו כנפי שחר עד חברון. ומשום כדי להזכיר זכות אבות, אין ראוי לומר מידי דכדי לגמרי. א"כ לפ"ז לרמב"ם הנ"ל רק לת"ק שואל הכי. וכן כתב הרמב"ם בפירוש בפי' המשניות (רפ"ג דיומא). אבל לישנא דש"ס (יומא דכ"ה ב') משמע טפי דכ"ע הכי ס"ל, ע"ש, וצ"ע. אב"י ועי' רש"י ותוס' [מנחות ד"ק ע"א] שכתבו בשם הירושלמי דרק ביו"כ שאל כן. אמנם גם בהל' יו"כ לא הביא כן הרמב"ם, וצ"ע]:
מלאכת שלמה
אם הגיע הרואה אומר ברק ברקאי גרסינן:
מתיתיה בן שמואל בפירוש רעז"ל והלכה כמתיתיה בן שמואל. אמר המלקט רש"י ז"ל פירש בשילהי פרק שתי הלחם מתיתיה בן שמואל היה ממונה על כך כדאמרינן בשקלים מתיא בן שמואל על הפייסות והיינו הפייסות שכשהאיר היום היו מפיסין מי שוחט מי זורק וכשהוא שואל אם הגיע זמן אומר לאותו שעולה על הגג אמור אם האיר פני כל המזרח עד שבחברון והוא אומר לו הן וכן נמי הוכיחו תוס' ז"ל שם. אבל המפרש שבתלמוד במכלתין פירש בשם רבו ז"ל ונראה לי דמתיא בן שמואל הממונה על הפייס פליג את"ק ואמר דלא היה אומר אותו שעל הגג ברקאי אלא כזה הלשון היה אומר האיר על כל פני המזרח וא"ל אידך עד שבחברון עד שנראה הצהר עד חברון שיכולין לראות חברון משם וזה השיעור גדול מברקאי דת"ק וראיה לדבר דתניא בסדר יומא וכו' כמו שכתבתיה רפ"ג דיומא וכן פירש הרמב"ם ז"ל. והרמב"ם ז"ל פירש מתיא בן שמואל אומר כך היה אומר הרואה האיר פני כל המזרח וא"ל האי דקאי אארעא עד שבחברון כלומר יכול אתה לראות חברון מאור היום והוא אומר הן. ועיין תו במ"ש רפ"ג דיומא. וביד פ"א דהלכות תמידין ומוספין סימן ב':
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה תמיד פרק ג׳ משנה ב׳?
משנה תמיד פרק ג׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״אמר להם הממנה צאו וראו אם הגיע זמן״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה תמיד פרק ג׳ משנה ב׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת תמיד פרק ג׳?
בפרק ג׳ של מסכת תמיד יש 9 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.
עוד: מסכת תמיד · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Tamid – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Tamid – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Tamid – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Tamid – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Tamid – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Tamid – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)