דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה תמיד פרק א׳ משנה ב׳

מסכת תמיד, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבֹא הַמְמֻנֶּה. וְכִי בְאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְמֻנֶּה בָא. לֹא כָל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָא מִקְרִיאַת הַגֶּבֶר, אוֹ סָמוּךְ לוֹ מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו. הַמְמֻנֶּה בָא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם, וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ. אָמַר לָהֶן, מִי שֶׁטָּבַל יָבֹא וְיָפִיס. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

לתרום את המזבח. תרומת הדשן:

משכים וטובל. שלא היה אדם נכנס לעזרה לעבוד עבודה אפילו טהור, עד שהוא טובל:

וכי באיזו שעה הממונה בא. כלומר מי איכא זמן קבוע לביאת הממונה, דאמרת שהיה משכים וטובל קודם ביאת הממונה, אלא ודאי לא היה זמן קבוע לביאתו שלא כל העתים היו שוות שפעמים היה בא הממונה מקרות הגבר כו׳, והלכך מי שהיה רוצה לתרום היה משכים כל מה שהיה יכול, ואח״כ היה בא הממונה ודופק עליהם לאותם שבבית המוקד, והם היו פותחין לו:

מקריאת הגבר. אית דמפרשי קריאת התרנגול. ואית דמפרשי כהן שהיה רגיל לקרות בכל יום סמוך לעלות השחר:

מי שטבל יבוא ויפיס. כל אותן שהיו נותנים לבם לתרום, היו טובלים קודם שיבוא הממונה, ואח״כ היו מטילין פייס ביניהן, הוא הגורל, ומי שבא לו הגורל הולך ותורם. סדר הגורל ומעשהו, מפורש פרק ב׳ דיומא:

עוד מפרשים על משנה תמיד פרק א׳ משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

מי שהוא רוצה לתרום את המזבח משכים וטובל כו': ענין מאמר זה שכל המתכוין להרים הדשן מן המזבח יטהר ויזהר להיות מזומן עד שיפילו גורל כל הכהנים המזומנים לתרומת הדשן ומי שיפול עליו הגורל זכה בו וכבר בארנו בשני מיומא איך היו הגורלות במקדש וקריאת הגבר נאמר קריאת שכוי והוא בגמרא ואמר שהוא הכרזת קריאת איש שהיה מכריז במקדש בעלות השחר ר"ל קרוב לעלות השחר ולשון דופק מורה על המקיש בפתח בנחת כמו קול דודי דופק:

תוספות יום טוב

משכים וטובל. פירש הר"ב שלא היה אדם נכנס לעזרה לעבוד וכו' כדתנן במשנה ג' פ"ג דיומא. ושם מפורש בס"ד.

[*הממונה. עמ"ש ברפ"ג דיומא בס"ד]:

ודופק. לשון דופק מורה על המקיש בפתח בנחת. כמו קול דודי דופק (שיר השירים ה׳:ב׳) . הרמב"ם.

יבא ויפיס. בכאן בחצי בית המוקד הבנוי בקדש דאין מטילין פייס אלא בעזרה במקום הקדוש דבעינן בית אלהים נהלך ברגש כדמפרש במסכת יומא [דף כ"ה] והפיסו בחצי בית המוקד המקודש ואע"ג דשאר פייסות היו בלשכת הגזית כדמפרש ביומא [וכדמוכח ספ"ב דלקמן] התם היינו טעמא מפני שאותם כהנים שהיו בעזרה היו קרובים ללשכת הגזית. וכיון דלשכת הגזית מקריבתו [להתם] הוי מפייסי. אבל הכא כיון דהוו בבית המוקד שעדיין לא ירדו לעזרה ואיכא נמי בבית המוקד מקום מקודש הוו מפייסי התם ובעזרה א"א לפייס כו'. [כמ"ש בספ"ב] כ"כ המפרש. אבל הרמב"ם ריש פ"ו מה"ת כתב יבואו ויעמדו בלשכת הגזית ויפייסו פייס ראשון ושני.

תפארת ישראל – יכין

מי שהוא רוצה לתרום את המזבח תרומת הדשן:

משכים וטובל דאפילו טהור גמור אסור לכנס לעזרה אפילו שלא לעבודה [ודלא כר"ב] עד שיטבול [כיומא ד"ל ע"א]:

עד שלא יבא הממונה הממונה על הפייסות [ועי' מ"ש רפ"ג דיומא]:

וכי באיזו שעה הממונה בא התנא שואל הכי. ור"ל מדהוה סגי דלימא תנא טובל קודם שיבא הממונה, ומדקאמר משכים וטובל עד וכו', ש"מ דה"ק משכים כל מה שיכול וטובל, דשמא יבוא הממונה ולא יהיה לו פנאי לטבול. ולהכי שואל תנא, וכי באיזה שעה קבוע הממונה בא, ויטבול זה מקודם:

פעמים שהוא בא מקריאת הגבר קריאת התרנגול. או קריאת גברא והוא אדם המכריז לפני שער המוקד בחוץ בכל בוקר עמדו כהנים לעבודתכם, וזה היה סמוך לעלות השחר [כיומא ד"כ ע"ב]:

או סמוך לו מלפניו או מלאחריו ולפי שלא היה זמן קבוע לביאתו, לפיכך היה צריך הטובל להשכים כל מה שיוכל, וטובל ולובש בגדי כהונה:

הממונה בא ודופק עליהם מקיש בנחת על דלת בית המוקד, ומלת עליהן ר"ל עבורן:

אמר להן מי שטבל יבא ויפיס יבוא להטיל גורל, מי יתרום המזבח. ואמר יבוא ויפיס. מדהיו ישנים בחצי בית המוקד הבנוי בחול, לפיכך אמר שיבואו לחצי האחר הבנוי בקודש, דצריכים להטיל גורל במקום הקודש [כיומא דכ"ה א']. והא דלא הטילו גם גורל זה בלשכת הגזית כשאר הגורלות. ה"ט, דבשאר הגורלות היו הכהנים עוסקים סביב למזבח במזרח העזרה, וקרובים לגזית שג"כ במזרח העזרה. משא"כ הכא היו הכל כנוסים בבית המוקד שבמערב עזרה, וטריחא מלתא ללכת לגזית. עוד נ"ל, דבשאר פייסות היה צריך שיהיה זקן מהסנהדרין יושב אצל הפייס [כיומא דכ"ה א'], כדי לשפוט על כל דבר שיארע בהפייס, להכי פייסו בגזית. משא"כ בתרומת הדשן, פייסו בלילה, ועדייו לא היו הסנהדרין בגזית, שלא ישבו שם רק מעת שסמוך להקרבת תמיד השחר עד שהקריבו תמיד הערבים [כסנהדרין דפ"ח ב']. [וסנהדרי קטנה ישבו מאחר תפלת השחר עד תחלת שעה ו' ביום (כשבת ד"י) ועי' רמב"ם פ"ג מסנהדרין]. מיהו לרמב"ם [פ"ו מתמידין] גם פייס זה היה בגזית:

הפיסו הטילו גורל ע"י הוצאות אצבעות ומניין, כפ"ב דיומא [וע"ש בפירושנו]:

זכה מי שזכה אבל אינו תורם עדיין. עד אחר שבלשו סביב העזרה לראות אם כל הכלים מוכנים במקומן [כמ"ג]. [אב"י ולשון זכה מי שזכה הוא לכאורה כפילות בלשון. ונ"ל דר"ל, דאע"ג שהפילו גורל לא היה דרך מקרה. רק מה' כל משפטו ורק מי שראוי וזכוי לכך משמים, הוא הוא שזכה בגורל בכל עבודה ועבודה]:

מלאכת שלמה

מי שהוא רוצה לתרום את המזבח בגמרא פריך מדקתני מי שהוא רוצה אלמא לאו בפייס תליא מילתא דאי בעי פייס מה לו למהר לטבול ימתין עד שיפול עליו הגורל והדר תני יבא ויפיס ומסיק רבא דה"ק מי שהוא רוצה לבא ולפייס משכים וטובל וכו':

ודופק פירש הרמב"ם ז"ל לשון דופק מורה על המקיש בפתח בנחת כמו קול דודי דופק ע"כ. וביד ר"פ ששי דהל' תמידין ומוספין. והילך פירוש תוי"ט יבא ויפיס וכו' עד אבל הכא כיון דהוו בבית המוקד שעדיין לא ירדו לעזרה ואיכא נמי בבית המוקד מקום מקודש הוו מפייסי ובעזרה אי אפשר לפייס וכו' משום דאין נכון לעמוד בעזרה בלא מצנפת כדאמרינן הממונה בא ונוטל מצנפת של אחד ויודעים כולם שממנו פייס מתחיל א"נ משום דהוו קיימי ככולייאר מסביב אי אפשר דהוו אחורים לבית ולקמן שלאחר שפייס את סדר תרומת הדשן והגיע זמן עבודה יום שחיטה קתני וירדו להם ללשכת הגזית וטעמא כאשר פירשתי שאותו מקום קרוב להם יותר להפיס כ"כ המפרש אבל הרמב"ם ז"ל בפרק ששי מה"ת כתב יבואו ויעמדו בלשכת הגזית ויפייסו פייס ראשון ושני ע"כ אלא שהוספתי בהעתקת לשון המפרש שבדפוס ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה תמיד פרק א׳ משנה ב׳?

משנה תמיד פרק א׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״מי שהוא רוצה לתרם את המזבח משכים וטובל״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה תמיד פרק א׳ משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת תמיד פרק א׳?

בפרק א׳ של מסכת תמיד יש 4 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת תמיד · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Tamid – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Tamid – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Tamid – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Tamid – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Tamid – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Tamid – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)