משנה שבועות פרק א׳ משנה ה׳

מסכת שבועות, סדר נזיקין · כל הפרק עם ברטנורא

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין עַל טָהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא. מוֹסִיף עֲלֵיהֶם שֶׁל רְגָלִים, שֶׁמְּכַפְּרִין עַל טָהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַתְּחִלָּה וְלֹא בַסּוֹף. מוֹסִיף עֲלֵיהֶם שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֵן מְכַפְּרִין עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא, וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַתְּחִלָּה וְלֹא בַסּוֹף, וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה אֲבָל יֶשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַסּוֹף. אָמְרוּ לוֹ, מַהוּ שֶׁיִּקְרְבוּ זֶה בָזֶה. אָמַר לָהֶם, הֵן. אָמְרוּ לוֹ, אִם כֵּן, יִהְיוּ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים קְרֵבִין בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, אֲבָל הֵיאַךְ שֶׁל רָאשֵׁי חֳדָשִׁים קְרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר כַּפָּרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהּ. אָמַר לָהֶן, כֻּלָּן בָּאִין לְכַפֵּר עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו:

ר׳ עובדיה מברטנורא

משמו. של ר׳ שמעון. וסתם ר׳ שמעון הוא ר׳ שמעון בן יוחאי:

עוד מפרשים על משנה שבועות פרק א׳ משנה ה׳

פירוש המשניות לרמב״ם

ר"ש בן יהודה אמר משמו שעירי ראשי חדשים כו': לפי שכבר אמר מוסיף עליהם של יום הכפורים שהוא מכפר על שאין בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף:

תוספות יום טוב

מוסיף עליהן של רגלים כו'. מפרש בגמ' דלא דריש אותה נושא עון ואין אחר נושא עון. והקשו התוס' ואימא דרגלים אינן מכפרין אלא על מה ששעירי ר"ח מכפרים. וי"ל דס"ל דאתקוש רגלים לשעיר החיצון מה חיצון מכפר על דבר שיש בו כרת דהיינו טומאת מקדש וקדשיו. אף שעירי רגלים כן. ע"כ:

מוסיף עליהן של יה"כ כו'. והא מדרגלים לא מכפרי אדיה"כ ש"מ דמשמע ליה דרשא דאחת בשנה. אע"ג דבפנימי כתיב. א"כ של יה"כ לא ליכפרו נמי אדרגלים דאחת כתיב שאני הכא דאמר קרא (שמות ל׳:י׳) וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה. קרנותיו דמזבח הפנימי הוא דכפרה אחת מכפר ואינו מכפר שתי כפרות הא דחצון אפי' שתי כפרות. גמ':

תפארת ישראל – יכין

רבי שמעון בן יהודה אומר משמו של ר"ש בן יוחאי שהוא סתם ר"ש שבמשנה:

אבל יש בה ידיעה בסוף והרוויח לפי דבריו, דתו ל"ק לר"ש האיך קרבין זב"ז:

מלאכת שלמה

מוסיף עליהן של יום הכפורים שהוא מכפר על הטהור כך צ"ל:

אמרו לו אומר היה שיקרבו וכו' כך צריך להיות. וכתבו תוס' ז"ל של ר"ח זה בר"ח אחר ושל רגל זה ברגל אחר ניחא לכולהו שיקרבו ע"כ. אמרו לו הואיל ואין כפרתן שוה היאך הן קרבין זה בזה. בודילמא קאמר בגמרא דר"מ קאמר לה וה"ג בגמרא ממאי דהאי אמרו לו ר' יהודה היא וה"ק בשלמא לדידי דאמינא לב ב"ד מתנה עליהן אמטו להכי קרבי אלא לדידך ר"ש דאמרת אין לב ב"ד [וכו'] שאם לא יקרבו בר"ח זה יקרבו ביום הכפורים או של יום הכפורים ברגל שלאחריו או בר"ח לכשימצא אמאי יקרבו זה בזה דילמא ר"מ היא וה"ק ליה ר"מ לר"ש בשלמא לדידי דאמינא כל השעירים כפרתם שוה מש"ה יקרבו אלא לדידך אמאי יקרבו ע"כ. עוד גרסי' בגמרא תניא ומודה ר"ש בשעיר שאם לא קרב ברגל יקרבו בר"ח ואם לא קרב בר"ח יקרב ביום הכפורים ואם לא קרב ביום הכפורים יקרב ברגל ואם לא קרב ברגל זה יקרב ברגל אחר שמתחלתו לא בא אלא לכפר על מזבח החיצון תנא לא הוקדש אלא לכפר על מזבח החיצון ע"כ: [הגה"ה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל הגיה יקרב בראש השנה ואם לא קרב בראש השנה יקרב ביום הכפורים וכו'] וכתבו תוס' ז"ל אע"ג דבמתני' מפרש משום דבאין לכפר על טומאת מקדש וקדשיו תרתי בעינן מקדש וקדשיו ומזבח החיצון לאפוקי שעיר הפנימי ע"כ. וגרסי' תו בגמרא א"ר יוחנן תמידין שניתותרו בלשכת הטלאים בר"ח ניסן שנקנו ממעות הלשכה ישנה לדברי חכמים נפדין תמימים התמידין משום דס"ל לרבנן דלב ב"ד מתנה שיפדו תמימים ממעות תרומה חדשה ויקרבו לתמידין של שנה הבאה ולדברי ר"ש מקייצין בהן המזבח פי' כשהמזבח בטל מקריבין אותן עולות לנדבת צבור ואין פודין אותם דאין לב ב"ד מתנה עליהם ומסקינן בגמרא דר' יותנן גמרא גמיר לה הכי דרבנן ס"ל לב ב"ד מתנה והכריחו תוס' ז"ל דאע"ג דגמרא גמיר לה ר' יוחנן דרבנן ס"ל דלב ב"ד מתנה מ"מ דר"ש ס"ל אין לב ב"ד מתנה לאו גמרא גמיר לה ר' יוחנן אלא ממתני' דייק וא"ת וממתני' היכי מצי דייק דילמא הא דלא הדר להו ר"ש לב ב"ד מתנה עליהם משום דלא איצטריך וי"ל כיון דגמיר ר' יוחנן דרבנן אית להו לב ב"ד אי לאו דשמעוה לר"ש דלית ליה לא הוה להו לאקשויי לר"ש איך הן קריבין ע"כ. ואם הוא שעיר ר"ח אדר שאבד ונמצא בניסן אין מקייצין בגופו ליקרב הוא עולה אלא בדמיו שירעה ולכשיומם יקחו בדמיו עולה לקיץ המזבח משום דהתם גבי תמידים דמעיקרא לשם עולה נלקחו והשתא נמי לעולה קרבי גופייהו אבל שעיר חטאת דמעיקרא חטאת והשתא עולה אי מכשרת חטאת צבור ליקרב עולה לאחר שנתכפרו צבור באחרת וניתן זה לקיץ המזבח אתי לאכשורי נמי חטאת צבור קודם כפרה שסתמו לשם חטאת עומד:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה שבועות פרק א׳ משנה ה׳?

משנה שבועות פרק א׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״רבי שמעון בן יהודה אומר משמו שעירי ראשי״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה שבועות פרק א׳ משנה ה׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, בדיבור המתחיל אחד, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת שבועות פרק א׳?

בפרק א׳ של מסכת שבועות יש 7 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.

עוד: מסכת שבועות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Shevuot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Shevuot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Shevuot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Shevuot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Shevuot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Shevuot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)