משנה שביעית פרק ג׳ משנה י׳

מסכת שביעית, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

הַבּוֹנֶה גָדֵר בֵּינוֹ וּבֵין רְשׁוּת הָרַבִּים, מֻתָּר לְהַעֲמִיק עַד הַסֶּלַע. מַה יַּעֲשֶׂה בֶּעָפָר, צוֹבְרוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמְתַקְּנוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין מְקַלְקְלִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כָּךְ לֹא יְתַקֵּנוּ. מַה יַּעֲשֶׂה בֶּעָפָר, צוֹבְרוֹ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ כְּדֶרֶךְ הַמְזַבְּלִין. וְכֵן הַחוֹפֵר בּוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה:

ר׳ עובדיה מברטנורא

להעמיק עד הסלע. ולא חיישינן דלמא ממלך וזרע ליה, שאין דרך בני אדם לזרוע סמוך לרה״ר. אבל בינו לבין חבירו חיישינן דילמא ממלך וזרע ליה ואסור:

צוברו ברשות הרבים. ואח״כ נוטלו משם ומתקן את רשות הרבים כמו שהיה:

כשם שאין מקלקלים רה״ר כך לא יתקן. כלומר לא מבעיא לצבור עפרו לרשות הרבים שהוא אסור אף על פי שיסירנו אח״כ שהרי מקלקל הוא לשעה, אלא אפילו לתקן אסור, כגון אם היו אבנים או עפר מפוזרים ברשות הרבים לא יצברם במקום אחד אלא יסלקם לגמרי מרשות הרבים, והיינו דקאמר כשם שאין מקלקלין רשות הרבים לצבור עפרו לרשות הרבים אע״פ שדעתו לסלקו מיד, כך לא יתקן לצבור אבנים או עפר המפוזרים ברשות הרבים ולשום אותם בצדי רה״ר לפי שעה, אלא יסלקם מיד לגמרי מכל רה״ר ויוציאם לים או לנהר:

מה יעשה בעפר. אליבא דרבי עקיבא:

צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלים. ג׳ אשפות לבית סאה:

וכן החופר בור שיח מערה. בשאר ימות השנה פליגי בה ר׳ יהושע ורבי עקיבא, לר״י צוברו ברה״ר ובלבד שיסלקנו אחר כך ויתקן רה״ר כמו שהיה, ולר״ע אע״פ שדעתו לתקן אסור אלא צוברו ברשותו. והלכה כרבי עקיבא:

עוד מפרשים על משנה שביעית פרק ג׳ משנה י׳

פירוש המשניות לרמב״ם

מתקנו. מיישר אותו ומתקנו רבי עקיבא אוסר ליישר ולתקן רשות הרבים ולא לקלקל שכשיישר אותו ויסיר האבנים יצטרך להשליכם אל מקו' אחר ונמצא מקלקל אלא אם יהיה לוקט מהם האבנים ויסיר המקולקל וישליך מה שהסיר ויטילהו בים או באשפתות וכן הוא מבואר בגמרא והלכה כרבי עקיבא:

תוספות יום טוב

מותר להעמיק עד הסלע. כתב הר"ב ולא חיישינן דלמא מימלך וזרע ליה וכו'. וכ"כ הר"ש. וצריך לפרש דלמא מימלך ואינו מעמיק עד הסלע וזרע ליה דאילו על הסלע אין ראוי לזרוע ומיהו לישנא דמתני' משמע דרבותא דשריותא הוא להעמיק כל כך עד הסלע. והר"ש כתב עוד פי' אחר דלא גזרי' אטו עודר בשדה. ומלשון הרמב"ם בחבורו ספ"ב נראה פי' אחר שזה לשונו ומותר להעמיק עד הסלע ומוציא את העפר וצוברו בתוך שדהו וכו'. נראה דהא קמ"ל דאע"פ שמוציא עפר הרבה רשאי לצוברו וכו':

[*מה יעשה בעפר צוברו ברה"ר כו'. עיין בפרק ג דב"ב משנה ח]:

תפארת ישראל – יכין

מותר להעמיק לחפור:

עד הסלע ולא חיישינן שימלך לזרעה. דלאו אורחא לזרוע סמוך לר"ה. משא"כ בינו לחבירו אסור:

מה יעשה בעפר דאם מפנהו מיד לשדה מחזי כמכשירו לזריעה. או כמזבלה:

צוברו ברשות הרבים ומתקנו לרה"ר. ר"ל מרה"ר מותר לפנותו לשדהו. דרה"ר מוכיח דרק לבלי יוזקו בנ"א מוציאו לשדהו:

רבי עקיבא אומר כדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים כך לא יתקנו ר"ל כ"כ לא יקלקל ע"מ לתקן: ולרב"א מלת מתקנו ר"ל מניח העפר ברה"ר במקום שיש גומא ברה"ר. דבזה יהיה תקון לרה"ר שיהיה המקום שוה. וע"ז פליג רע"ק. דאין מתקנין ברה"ר. דאיכא דניח"ל בהגומא:

מה יעשה בעפר צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין ג' אשפתות לב"ס:

ומערה בשאר שנים לא יפנהו לרה"ר ע"מ לפנות אח"כ:

תפארת ישראל – בועז

כ' רבינו הגאון אאמ"ו זצוק"ל וז"ל ק"ל כיון דעד הסלע דוקא. דאז מנכר דאין כוונתו לזרוע שם כפ"א דערלה מ"ג [ערתוי"ט]. א"כ הול"ל דבפחות מזה אסור [או חייב להעמיק עד הסלע]. ונ"ל דמשום דנקט רה"ר. נקט לשון מותר לדיוקא. דדוקא ברה"ר מותר. אבל ברה"י אפי' מעמיק עד הסלע אפ"ה אסור. דעכ"פ בתחלת חפירה לא מנכר שיעמיק אח"כ [גם דלמא ממליך מקודם]:

מלאכת שלמה

צוברו ברה"ר. פי' ה"ר יהוסף ז"ל. אבל אינו צוברו ברשותו שלא יאמרו לזרוע עליו הוא טומנו שם ע"כ:

כך לא יתקנו. כתב ה"ר יהוסף ז"ל על פי' ר"ע ז"ל. פי' זה אינו נראה כלל דבאיזה מקום נזכר זה אלא ה"פ כך לא יתקנו כי אי אפשר לתקן הוא העפר ברשות הרבים אם לא יקלקל תחלה ע"כ:

צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין. הכא נמי בעי בירוש' אי ממתין לכשיפסקו עובדי עבודה ולא אפשטא:

וכן החופר בור ושיח ומערה. פי' ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל. דר"ל דגם החופר וכו' צובר העפר לתוך שדהו כדרך המזבלין ולא יפזר שמכשיר השדה לזריעה ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה שביעית פרק ג׳ משנה י׳?

משנה שביעית פרק ג׳ משנה י׳ פותחת במילים ״הבונה גדר בינו ובין רשות הרבים מתר להעמיק״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה שביעית פרק ג׳ משנה י׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־6 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת שביעית פרק ג׳?

בפרק ג׳ של מסכת שביעית יש 10 משניות, וזו המשנה ה־10 בו.

עוד: מסכת שביעית · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Sheviit – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Sheviit – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Sheviit – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Sheviit – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Sheviit – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Sheviit – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Sheviit – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)