משנה שביעית פרק א׳ משנה ו׳

נטיעות. הם האילנות בתחלת נטיעתן ועוד יפרש שיעורם אחר כן ואמר עשר נטיעות הלכה למשה מסיני ושורה היא שיהיו בשורה אחת על קו אחת ומוקפות עטרה להיות כקשת מעגולה או דומה לקשת וזו היא צורתה:

נטיעות. עיין במ"ח:

עד ר"ה. לשון הר"ש הלכה למשה מסיני דחסה התורה על ממונן שאם [לא] יחרוש להם מתיבשות דאין כחן יפה כזקנות:

ומוקפות עטרה. או מוקפות קתני וכ"כ בכסף משנה לפירוש הר"ש שהוא פירוש הר"ב וגם הרמב"ם והראב"ד כתבו או כו' אלא שמפרשי' עטרה בענין אחר:

עשר נטיעות ילדות:

מפוזרות בתוך בית סאה ר"ל שנחלק הב"ס לי' חלקים שוים. ובכל חלק נטע אילן א':

חורשין כל בית סאה בשבילן עד ר"ה מהלמ"ס. ואפי' אינן ראויים לעשות ככר. רק שאין מרוחקין זמ"ז פחות מד' אמות. ולא גזרו בהו כבשאר אילנות כסי' ג' וכמ"ד. דמדהן רכים. נפסדים כשלא יחרישום. [כך נ"ל. ותמוהים דברי רבינו רש"י זצוק"ל תענית ד"ג ע"א דיהיב טעמא להלממ"ס] מיהו בפחות מי'. אינן צריכים לכל הב"ס. וביותר מי' למיעקר קיימו. ולרמב"ם אפי' ביתר מי' שרי:

היו עשויות שורה שאינן מפוזרות רק עומדים סמוכים זא"ז כשורה או מוקפות וכו':

ומוקפות עטרה גדר. ותוך הגדר פחות מב"ס. וי"א דפי' עטרה שעומדות בעיגול:

אין חורשין להם אלא לצרכן כמלא אורה וסלו לכל א'. והשאר דינו כשדה לבן:

כתב הר"ב דנקט ילדות לאשמעינן דאע"ג דבזקינות בג' לב"ס סגי. בילדות צריך י'. וכתב על זה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט"א [באות ז] וז"ל ולא ידעתי אמאי נקט לאשמעי' חומרא ולא לאשמעי' קולא. דמותר לחרוש עד ר"ה. והכי ריהטא כולה סוגיא דמ"ק. עכלה"ט. ולפע"ד ככיי ואזוב אשר בקיר. היה נראה. דאם באמת תרתי איתנהו. קולא וחומרא לגבי ילדות וכ"כ איפכא בזקנות. וכדמוכח בתוספתא. עכ"פ הוכיח הר"ב דמתני' רק חומר' קמ"ל. דהרי הך מתני' הלכה קדומה והלממ"ס הוא. כמ"ש רש"י (תענית ד"ג א') א"כ קשיא (קו' תוס' מ"ק ד"ג ב). דהרי לאשמעי' קולא לא אצטריך הלממ"ס. דמה"ת לתסור. אע"כ לדיוקא דזקנות אסור מקודם וכמ"ש הש"ס. ואי להך דיוקא לחוד. טפי הו"ל לאשמעי' דזקנות אסור וממילא משתמע דילדות מותרות עד ר"ה. אע"כ משום דבילדות נמי איכא חומרא. והיינו דקמשמע לן:

עשר נטיעות וכו'. כתב רשב"ם ז"ל בפ' חזקת (בבא בתרא ד' ל"ז) דגבי נטיעות אשכחן עשרה לבית סאה ובאילנות אמרו שלשה לבית סאה ועל כרחך נטיעות היו מתחילה והיו עשרה לבית סאה אלא שכן דרך אילנות לנטוע הרבה ביחד בתחלה ואחר שגדלו מפזרין אותם ומיעטום לשלש לבית סאה כמו שעושים לירקות ע"כ. ירוש' ר' חייא בר אבא בעא קומי ר' יוחנן עכשיו למה חורשין בזקנות א"ל בשעה שניתנה הלכה לכך ניתנה שאם בקשו לחרוש יחרוש. פי' עשר נטיעות הל"מ דחסה תורה על ממונם של ישראל שאם לא יחרוש להן מתייבשות דאין כחן יפה כזקנות וניתנה הלכה בנטיעות ע"מ שגם בזקנות אם מבקש לחרוש יחרוש ותימה דלא קאמר משום דנמנו על שני פרקים הללו והתירום. ה"ר שמשון ז"ל: וז"ל החכם הר"ס ז"ל בסוכה פ' לולב הגזול פירש"י ז"ל וז"ל אבל אם אינם עשר או שאינם מפוזרות כהלכתן חורש תחת כל א' וא' כשיעור יניקתה לפי חשבון עשר לבית סאה ע"כ. וכן בשלש אילנות זקנות שאמרו בהן שחורשין כל בית סאה בשבילם עד העצרת פי' שם ז"ל וז"ל ואם אינם שלשה חורש לכל אחד תחתיו לפי חשבון ע"כ וזה דבר תימה דבזקנות תנן פחות מכאן אין חורשין להם אלא מלא אורה וסלו חוצה לו וכן בנטיעות תנן היו עשויות שורה וכו' אין חורשים להם אלא צרכן דהיינו מלא אורה וסלו ולא כפי חשבון עשר לבית סאה ועוד אם כדברי רש"י ז"ל שכשיהי' פחות נותנין להן כפי חשבון א"כ מאי רבותייהו דעשר המפוזרות הרי אפי' לפחות מכאן כך נותנים ואפי' לאחד וא"כ הי' ראוי להלכה למשה להודיענו סתם שלכל נטיעה נותנין כפי חשבון עשירית בית סאה וצ"ע. עכ"ל ז"ל:

היו עשויות שורה ומוקפות. אית דגרסי או מוקפות וכן גרסת הראב"ד ז"ל בהשגות ומ"מ הפירוש אפי' הרמב"ם ז"ל מודה שהוא כמו או. אלא שפירש הרמב"ם ז"ל שורה שיהיו בשורה אחת על קו אחד ומוקפות עטרה שהוא דומה לקשת. ולפירוש שהביא ר"ע ז"ל ק"ק דאי שורה לשון חומה ה"ל להיות באל"ף:

בפי' ר"ע ז"ל. עטרה גדר סביב. וכתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה מגומגם הרבה שהי' לו לומר גדר מה ראה לומר עטרה ונראה דהכי פירושא היו עשויות שורה וכו' כלומר אם אינם מפוזרות בכל השדה אלא שהן עשויות בשורה זה אחר זה או שהם נטועים בעיגול כעטרה אין חורשין וכו' והאי עשויות דרישא קאי גם אסיפא וה"ק היו עשויות כשורה או שהיו עשויות מוקפות כעטרה ע"כ. עוד כתב אין חורשין להם אלא צרכן פי' אבל צרכן חורשין אפי' עד ר"ה. ע"כ: