משנה פרה פרק ז׳ משנה ג׳

מסכת פרה, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

הַמְקַדֵּשׁ בְּאַחַת יָדוֹ וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְאַחַת יָדוֹ, אִם לוֹ, פָּסוּל. וְאִם לְאַחֵר, כָּשֵׁר. הַמְקַדֵּשׁ לוֹ וּלְאַחֵר, שֶׁלּוֹ פָּסוּל, וְשֶׁל אַחֵר כָּשֵׁר. הַמְקַדֵּשׁ לִשְׁנַיִם כְּאֶחָד, שְׁנֵיהֶן כְּשֵׁרִין:

ר׳ עובדיה מברטנורא

אם לו פסול. אם הקידוש שלו, פסול. דשמא המלאכה קדמה לקידוש ונפסלו המים:

ואם לאחר. הוא הקידוש:

כשר. שהרי בעל המים לא עשה מלאכה:

המקדש לו ולאחר. שניהם כאחת. אי נמי קידש לחברו קודם שלו:

שלו פסול. דקידוש של חברו נחשב מלאכה לפסול מימיו:

שניהם כשרים. שאין המים שלו שיפסלו על ידו:

עוד מפרשים על משנה פרה פרק ז׳ משנה ג׳

פירוש המשניות לרמב״ם

אם לו פסול ביאור זה שאם קדש לעצמו פסול שבעת לוקחו ההשתדלו' בידו אחת נפסלו המים שלו קודם שישליך בהן האפר ולא השליך האפר אלא במים פסולין ואם היה מקדש לאחר ואין לו באלה המים דבר הנה הוא קדוש כשר לפי שאין בלקחו ההשתדלות לעצמו להפסיד מה שלזולתו וא"ת שהוא כבר לקח ההשתדלות בעת הקדוש כבר ידעת שהקדוש לא יפסל בעשיית מלאכה ואמנם נפסל אם קדש לעצמו מדרך שהוא התחיל להתעסק קודם שישליך האפר באלה המים אשר נשאבו והמלאכה פוסלת במים עד שיטילו את האפר ומזאת הסבה בעצמה המקדש לו ולאחר בזמן אחד שלו פסול לפי שהוא כבר התחיל להתעסק קודם שישליך האפר במים שלו ונפסלו בעשיית מלאכה ואם קדש לב' כאחת שניהן כשרין לפי העיקר אשר הודעתיך לפי שאין לו יכולת בלקחו להתעסק בפסול המים אשר שאב לזולתו ושמור זאת הכוונה והבינה:

תוספות יום טוב

המקדש לו ולאחר. פי' הרב ושניהם כאחת א"נ קדש לחברו קודם שלו. וכ"כ הר"ש ולא"נ לא סלקא הא דכתב הרב וכ"כ הר"ש אם לו פסול דשמא המלאכה קדמה לקידוש דלא"נ ודאי קדמה בעינן. וכן דעת הרמב"ם כנראה מלשונו בפרושו. וכ"כ הכ"מ בפ"ח מה"פ שהרמב"ם לא תלה הטעם בשמא כי התחלת ההשתדלות ודאי יהיה קודם ומאז חשוב מלאכה ופסול:

תפארת ישראל – יכין

אם לו פסול דשמא נעשה המלאכה קודם קידוש ונפסלו המים ואי נמי נעשו שניהן כאחת ממש. הרי כל מה שאינו בזא"ז אפילו בבת אחת אינו [כקדושין דנא"א]. והרי הכא נמי אם היה המלאכה קודמת לקידוש הרי היו המים נפסלים. מיהו כיון שכל הפסק מלאכה בין מלוי לקידוש נפסל רק משום היסח הדעת משמירת המים. לפיכך אם יש שומר להמים בשעה שעשה זה מלאכה. מותר לקדש המים [רמב"ם פרק ח' מפרה ה"ג]. ואפילו עשה מלאכה עם המילוי והקידוש ביחד:

ואם לאחר ר"ל ואם המים הן של אחר. ואפי' אותו אחר א"ל לזה שיקדש לו המים:

כשר דהרי בעל המים לא עשה מלאכה. שהרי הוא היה הממלא. דרק הממלא פוסל המים בשהפסיק במלאכה או בשעשה המלאכה עם השאיבה. אף בממלא לאחר [וכלעיל מ"ב]. וכ"כ השומר פוסלן במלאכה בשעה ששומרן. משום דשניהן מותרין ליטול שכר. או שום טובת הנאה בדברים וכדומה. לפיכך הו"ל כמילא או שומרן לעצמו. אבל קידוש דאסור לעשותו בשכר. אע"ג דעשאו שליח לקדש. עכ"פ מדאין המים של המקדש אין מלאכתו פוסלת המים. בשעה שקידש. דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו [כיבמות דפג"ב]. דדוקא בעשה דבר שא"צ רצון אדם. אלא אפילו נעשה מעצמו נאסר. אז אוסר גם מה שאינו. כנותן חלב לתוך קדירת חבירו [כתוס' שם ביבמות ועיין גיטין נג"א]:

המקדש לו ולאחר שלו פסול שהרי קידוש של חבירו שהוא מלאכה. הפסיק בין שאיבת מימיו לקידושן:

ושל אחר כשר דקידוש שאינו של הפוסל לא נפסל בהמלאכה שעשה הפוסל:

המקדש לשנים כאחד שניהן כשרין דהרי ב' הקידושין אינן שלו. להכי אין כל א' נפסל ע"י חבירו שנתקדש עמו:

מלאכת שלמה

באחת ידו. שפיר טפי הוה לן למיתני הכא וגם במתני' דלעיל בידו אחת וכן הוא גם כן בסדר טהרות אשר בו פי' רבינו שמשון ז"ל. וכן כתבתי לעיל בסמוך בשם תוי"ט שהיא גירסת מהר"ם ז"ל בכוליה פרקין. וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:

שלו פסול. פי' הרמב"ם ז"ל שם פ"ח סי' ד' שהרי נפסלו המים של עצמו בעסק שנתקדש בקדוש חברו ע"כ. וכתב שם מהרי"ק ז"ל ורבינו שמשון ז"ל שפירש הטעם משום דשמא המלאכה קדמה לקדוש ונפסלו המים קודם שישליכו בהן האפר הוא כדרך רבינו אלא שרבינו ז"ל לא תלה הטעם בשמא כי התחלת ההשתדלות ודאי יהיה קודם ומאז חשיב מלאכה לפסול ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה פרה פרק ז׳ משנה ג׳?

משנה פרה פרק ז׳ משנה ג׳ פותחת במילים ״המקדש באחת ידו ועושה מלאכה באחת ידו אם״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה פרה פרק ז׳ משנה ג׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־6 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת פרה פרק ז׳?

בפרק ז׳ של מסכת פרה יש 12 משניות, וזו המשנה ה־3 בו.

עוד: מסכת פרה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Parah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Parah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Parah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)