משנה פרה פרק ו׳ משנה ב׳
מסכת פרה, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא
הָיָה קִדּוּשׁ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, נוֹטֵל וּמְקַדֵּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֹּל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ. זָלַף אֶת הַמַּיִם וְנִמְצָא קִדּוּשׁ מִלְּמַטָּן, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, מְנַגֵּב וּמְקַדֵּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֹּל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
היה קידוש צף על פני המים. שנתן על המים אפר הרבה. ולאפר עצמו קרי קידוש:
נוטל. מאותו אפר:
ומקדש. בו מים אחרים, ואפילו באותו שנגע במים מקדש וחוזר ומקדש כמה פעמים, אלא שמנגבו:
זלף את המים. הזה מן המים המקודשים על האדם ועל הכלים עד שכלו כל המים, והאפר נשאר בשולי הכלי:
וחכמים אומרים וכו׳ והלכה כחכמים בתרוייהו:
עוד מפרשים על משנה פרה פרק ו׳ משנה ב׳
פירוש המשניות לרמב״ם
כבר ביארתי לך שאפר הפרה יקרא ג"כ קדוש ואם היה אפר הפרה עומד על פני המים יאמרו ר"מ ור"ש שהוא יכול לקחת מזה האפר שעל פני המים ויקדש בו מים אחרים וכן אם קדש מים ואחר כלו אלה המים ונמצא אפר הפרה בקערורית הכלי ואמרו ר"מ ור"ש שהוא ינגב זה האפר ויקדש בו פעם שנית וחכמים לא יתירו זה והלכה כחכמים בכל:
תפארת ישראל – יכין
היה קדוש צף על פני המים שהאפר שהטיל לתוך המים. צף על פני המים שהשליכו לתוכן:
ר"מ ור"ש אומרים נוטל מהאפר הציף. ואם כבר נתלחלח האפר מהמים. צריך לנגבו קודם שיתנו למים אחרים שרוצה לקדש. מדהו"ל כמערב מים שבתוכו שנתקדשו עם מים אחרים:
ומקדש ואף לאחר שכבר הזה ממים הראשונים. רשאי ליתן האפר הנגוב למים אחרים לקדשן:
וחכ"א כל שנגע במים אין מקדשין בו אפילו ינגבו תחלה. מיהו מדקאמר אין מקדשין בו. ש"מ דדוקא לקדש בהאפר מים אחרים לא חזי. מדכבר נעשה מצותו לתתו לתוך המים. דלא עדיף מהמים דמשנעשו מצותן. פסולין תו להזיי'. וכלקמן [פי"ב]. וה"נ האפר מצותו לקדש בהן. ומדקידש בו. פסול תו לקדש בו מים אחרים. אבל בשערבו מים הללו שבהן אפר זה. עם מים מקודשין אחרים. לא נפסלה התערובות. דלא גרע מאילו עירב מים מקודשין עם מים מקודשין אחרים דכשרים [ועיין לעיל פ"ה סי' י"ד]:
זלף הריקן והוא הדין בהזה מהמים עד שכלו:
ונמצא קדש ותנא רישא לרבותא דרבנן. דאף שהאפר לא נגע בהמים רק בצד א'. אפ"ה נפסלו. ותנא סיפא לרבותא דר"מ ור"ש. דאף שהאפר היה כולו משוקע במים. אפ"ה חוזר ומקדש בו. מיהו אותו אפר שלא נגע כלל במים. אף שכבר הטילו וצברו על פני המים. לכ"ע רשאי ליטול מהצבור הצף. ומחזירו להשפופרת לקדש בו מים אחרים. אבל כל שנגע במים אפילו נפל מעצמו לשם. לרבנן פסול לקדש. אפילו מנגבו:
מלאכת שלמה
היה קדוש צף וכו'. ונלע"ד דאיצטריך ליה לתנא לאשמועי' פלוגתא דר"מ ור"ש אחכמים בתרתי רישא לאשמעינן כחן דחכמים דאפילו בצף על פני המים כל שנגע במים אין מקדשין בו וסיפא לאשמעינן כחן דר"מ ור"ש דאפילו בנמצא האפר למטן שרוי ביותר אפ"ה מנגב ומקדש ומשום דהלכה כחכמים משום הכי הרמב"ם ז"ל לא הביא ביד רק רישא דצף על פני המים לאשמעינן דכל שנגע במים אין מקדשין בו וכ"ש בנמצא אפר למטן דאין מנגבו לקדש בו:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה פרה פרק ו׳ משנה ב׳?
משנה פרה פרק ו׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״היה קדוש צף על פני המים רבי מאיר״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה פרה פרק ו׳ משנה ב׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת פרה פרק ו׳?
בפרק ו׳ של מסכת פרה יש 5 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.
עוד: מסכת פרה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Parah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Parah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Parah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)