משנה נגעים פרק י״ב משנה א׳

אמר יתעלה (ויקרא יד) ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם ובאה הקבלה (גיטין דף פב.) אחוזתכם מטמאה בנגעי' ואין אחוזת עובדי כוכבים מטמאה בנגעים וכשם שאין אחוזתם מטמאה בנגעים כך אין בגדיהן מטמאין בנגעים. ונכפל מלת קירות בנגעי בתים שתי פעמים ומיעוט קירות שתים הנה לא יטמאו בנגעים עד שיהיה בעל ד' כתלים:

ואסקריא מין מן הבנינים בלתי מחובר לארץ אלא חוץ באויר ולזה לא יטמא סביב וכן בית שבספינה לאמרו בבית ארץ אחוזתכם עד שיהיה מחובר בארץ ואמר אפילו על ד' עמודים ר"ל אפילו יהיו בלתי על ד' עמודים בארץ ועליהן גג הנה יטמא בנגעים אף על פי שהוא פתוח מארבעה צדדין:

כל הבתים מיטמאין בנגעים. לאתויי כדפי' הר"ב בר"פ דלעיל , ועיין מ"ש שם:

חוץ משל עכו"ם. וכן העתיק הר"ב, והר"ש כתב אלא משל עובדי כוכבים גרסינן. דהכי איתא בריש פ"ט דגיטין [דף פ"ב]. ומפרשים התם דפירושו חוץ. ומ"ש הר"ב וכשם שאין אחוזתם מטמאה בנגעים כך בגדיהם וגופן כו'. כך הוא במקצת פי' הרמב"ם. אבל בת"כ שבידינו ל"ג וגופן. וכן אינו במקצת פירושי הרמב"ם. ויראה לי דלגופן לא צריך. שלמדנו מדכתיב אדם כי יהיה בעור בשרו נגע. דאיכא למידרש מיניה כדדרשינן בטומאת אהל *[ועיין מ"ש במשנה ו' פי"ח דאהלות בד"ה מדורות כו'] אדם כי ימות באהל ולא עכו"ם. שנא' (יחזקאל ל״ד:ל״א) צאני צאן מרעיתי אדם אתם. אתם קרויים אדם ולא עובדי כוכבים קרויין אדם. וכבר כתבתי ברפ"ג דברי מהר"ם בזה. ולענין גר תושב *[עיין מ"ש בר"פ דלעיל דהכי נמי הכא כמ"ש בשם מהר"ם ברפ"ג]:

יראו בתחלה. פירש הר"ב והימים שהיה בהם הנגע כו' עיין מ"ש בר"פ דלעיל:

בית עגול כו' אינו מיטמא בנגעים. פי' הר"ב דגבי נגעים כתיב קירות קירות כו'. ומראיהן שפל מן הקיר לא קא חשיב. אלא הני דכתיב בהו לישנא יתירא קא חשיב. רש"י סוף פ"ק דנזיר [דף ח']. ועיין לקמן:

בית טריגון. פי' הר"ב שיש לו ג' זויות כו'. וה"ה בית שיש לו שתי זויות או חמש. בת"כ תניא ובפ' גט פשוט (בבא בתרא דף קס"ד) מייתי לה. וקרי לשל שתים דיגון. ולשל חמש פנטיגון. ופירש"י דיגון. פינות שתים. מצד אחת עגול וצדו אחת יש לו שתי פינות. עד כאן *[ונ"ל גם לשון דיו שבלשון יון הוא שתים. כמ"ש הר"ב בריש פ"ב דערובין. ושוב מצאתי כן בערוך ערך הין. וכתב עוד שגין לשון פינה. בלשון יון שקורין לפינה גיניאה. וכן מפרש פינטגין שחמש בלשון יון פינטו] וכתב מהר"ם תימה לי אמאי לא קתני נמי הכא. ובשלמא דיגון לא אצטריך. דכיון דקתני טריגון אינו מטמא. כ"ש דיגון. אבל קשה לתני פנטיגון דהוה רבותא טפי. דאע"ג דאיכא למ"ד שיש בכלל חמש ארבע גבי ציצית ומחייבין לה בציצית כמו בעלת ד'. הכא לא אמרי' הכי. לכן נ"ל דפלוגתא דתנאי הוא. דכי היכי דפליגי בהא גבי ציצית בפ"ב דזבחים [דף י"ח] וס"פ הקומץ רבה (מנחות דף ל"ו) ובפ' התכלת (מנחות דף מ"ג). ה"נ פליגי הכא בנגעים. דתנא דמתני' ס"ל דבעל חמש מטמא בנגעים ולתנא דברייתא לא מטמא. ואין להקשות דבשלמא התם אתרבי ליה מאשר תכסה בה. אבל הכא ליכא ריבויא. די"ל דהכא נמי אמרינן בעלת חמש. מדכתיב קירות תרי זימני. וכתיב נמי קיר. דכתיב (ויקרא י״ד:ל״ז) ומראיהן שפל מן הקיר. עכ"ל. אבל הרמב"ם בפי"ג מהט"צ העתיק בעל חמש. ולא העתיק בעל שתים. ואפשר משום דבמכ"ש אתיא:

או באסקריא. הר"ב העתיק ובאסקריא. ופירוש הוא תורן הספינה. וכן הוא לשון הר"ש. וכיוצא בזה בברייתא פ"ז דנזיר דף נ"ה. הנכנס לארץ העמים כו' בספינה ובאסקריא. ופירש רש"י כלומר בספינה גדולה שיש בה אסקריא. וקרי לה הכי על שם אסקריא שבה. דהיינו תורן. וקרוי

) פושט בלע"ז ע"כ. ואף הרמב"ם גירסתו ואסקריא. אלא שמפרש דקאי אדלקמיה. על ארבע קורות. שהבנין שעל ארבע קורות בלתי מחובר לארץ. נקרא אסקריא. ואפשר לי לקיים גירסת הספר. לא מיבעיא להרמב"ם. אלא אף להר"ש והר"ב. ויהיה בנין המצפה שעושין על התורן שיעמוד עליו הצופה. ושפיר קתני או. * [ומ"ש הר"ב ויש ספרים כו' ובלשון מקרא כו' בדברי הימים ב' ב' ט"ו]:

על ארבע קורות. לשון הר"ב שהיה הבית בנוי על גבי הקורות. ולשון הר"ש שיש אויר תחת הקורות וכותלי הבית בנויים על גבי הקורות. ע"כ. וכלומר שהקורות בולטות. כגון מן עלייה. ועליהן בנוי בית. ולשון הרמב"ם פי"ד מהט"צ שם או תלוי על ארבע קורות. ומהר"ם פירש דקורות היינו שהם רחבים וראויין לעמוד בלא נעיצה בקרקע. ולא קרינן ביה בבית ארץ. אבל עמודים דלק' שאינן רחבין אינן מתקיימים בלא נעיצה. א"נ דד' קורות שלא כנגד הזויות ודלקמן הן כנגד הזויות וכתב שפי' קמא ניחא טפי ועיין לקמן:

אפילו על ארבעה עמודים. לשון הר"ב שהעמודים מחוברים בארץ והן נחשבים ד' זויות לבית והגג עליהם וכו' וכך הוא בפירוש הרמב"ם ודברי תימה הן דהא לקמן תנן אין הבית מיטמא בנגעים עד שיהיה בו אבנים וענים ועפר וכאן אין כותל כלל אבל בנא"י שבפירוש הרמב"ם כתוב ועליהן בית בנוי כו'. וכך הם דברי הר"ש העתיק לשון ת"כ. להביא בית הבנוי על העמודים. ומפרש וז"ל על העמודים. הם עמודים זקופים ונעוצים בארץ זה אצל זה. שאין אויר מפסיק תחת הכתלים שהבית בנוי עליהם. ומיהו מדקתני מתניתין על ארבע עמודים. משמע דלא חיישינן מאויר שתחת הכתלים. אלא מזויות הבית. שלא יהא אויר תחתיהם דאותן ד' עמודים כנגד זויות הבית ע"כ ועיין לעיל:

כל הבתים שבא"י. וכל לאתויי בית של גר תושב. וכ"ש של נשים עבדים וקטנים [כלעיל פי"א סי' א']:

חוץ משל עובדי כוכבים בית ששייך לעכומ"ז בא"י:

יראו בתחלה כאילו נולד השתא [ועיין פי"א סי' קט"ו]:

בית עגול בלי זוית בפנים בין כותל לכותל:

בית טריגון טריגון. הוא בלשון יון ג' זויות. וכ"ש באין לו רק ב' זויות. וכגון שאין לו רק ג' כותלים ופתוח ברוח רביעי או שהבית הוא כדמות סמך כזה ס. מיהו ה"ה ביש לו טפי מד' זויות:

בית הבנוי בספינה או באסקריא י"א שהוא בית קטן שבנוי בראש התורן. וק' אם כן מאי אריא תורן שבמים. אפילו היה עומד התורן ביבשה נמי אמקט"ו נגע. מדבעינן שיהא מחובר לכה"פ בד' זויות בארץ. ודוחק לומר דסד"א דדוקא בארץ בעינן שיהיה מחובר בד' זויות. אבל בבנוי בים גם במחובר בעמוד א' סגי. או דמיירי הכא באמת שעומד על ד' תורנין. מיהו י"ל דאסקריא על ד' קורות חדא מלתא קאמר. דהיינו דהאסקריא עומדת על ד' עמודים. דגם עמוד קורה קרי לה [כאהלות פט"ו מ"ח]. וי"א דמיירי הכא בבית שבנוי על רפסודות הנקראין פלעססן בל"א. שהן קורות מחוברים זא"ז ביתידות שמשיטין אותן במים:

על ארבע קורות שבולטות מהעליי' כעין מלבן מרובע. ומניח על המלבן הזה קרשים. שיהי' כעין גזוזטרא לבני העליי'. ונקרא בל"א גאללעריע. או אלטאן בל"א. ומיירי הכא שבנה בית על גזוזטרא זו. נמצא שאויר שולט תחת כותלי הבית כולם:

אינו מיטמא משום דכל הנך אינן בנויין בארץ ממש. ולא קרינן בהו נגע שבבית ארץ אחוזתכם:

ואם היה מרובע תמוה וכי הנך דרישא לאו במרובע מיירי. והרי עגול פרטי' ברישא דרישא. ונ"ל דמלת ואם הי'. לאו אהבית קאי דאיהו ודאי צריך שיהיה מרובע. וכדקאמר ברישא. אלא אמלבן קאי. דהא דקאמינא דבית הבנוי על ד' קורות שהן גזוזטרא אמ"ט היינו רק כשמעמד הגזוזטרא במקום שנוגעת בארץ לא הי' מרובע. וכגון שהעמודים שהגזוזטרא נשענת עליו בארץ אין עומדין שניהן בב' זויותיו. אבל אם הגזוזטרא שיוצאת מצד א' מאמצע גובה כותל הבית נשענת בצד השני על ב' עמודים בב' זויותיו:

אפי' על ארבע עמודים דהיינו שהתקרה שהבית בנוי עליו אינה בולטת כלל מכותל הבית. אלא כולה בנויה באויר. נמצא שהבית הזה שבנוי עליו אינו נוגע בארץ. רק במקום ד' העמודים שבזויות:

מטמא אף שרוב תחתית הבית אינו נוגע בארץ:

ורתוי"ט כתב בשם מהר"ם. דמדלא הזכירה משנתנו רבותא טפי דאפילו בת ה' זויות אמ"ט בנגעים. ש"מ דלא ס"ל לחנא כהת"כ שאמרו שם דגם בעלת ה' אמ"ט בנגעים. ותמהני מאד דהרי אמרו רבנן בכפילא בש"ס. דהיינו [בב"ב קס"ד ב'. ובנזיר ד"ח ב'] דבעלת ה' אמ"ט בנגעים. ואי נימא דממשנתנו מוכח איפכא. האיך שביק הש"ס המשנה. ונקט כברייתא. הרי איפכא הול"ל סמי ברייתא מקמי מתניתין [עירובין צ"ב א']. ותו דגם לרמב"ם [פי"ד מטו"צ] ק' לפ"ז דפסק כברייתא ולא כסתם משנה. והרי ר' יוחנן מסר כלל בידינו דבכל דיכתא הלכה כסתם משנה [יבמות מ"ב ב']. ואי משום דיוקא דרבינו מהר"ם דהו"ל להתנא למנקט רבותא טפי. נ"ל דטריגון איצטריכא ליה. והיינו לפי מ"ד בב' סוגיות הנ"ל דלהכי מצרכינן להבית ד' כותלי' משום דכתיב בהך פרשה ד' פעמים קירות דהיינו ד' כותלי'. ויש לדקדק הרי בהך פרשה כתיב עוד קרא ומראהו שפל מן הקיר. והן אמת דרש"י בנזיר תי' דלא חשיב רק מלת קירות. דהוא לישנא יתורא. מדהוה מצ"ל קיר ש"מ דלדרשה אתא. ול"מ הי' נ"ל דבאמת גם למלת קיר נתכוון הסוגיא רק מדקיי"ל [סוכה ד"ו ב' ועי' תוס' שם] דדורשין תחילות וא"כ מצרכינן חד קיר לגופא ואינך ד' לדרשא ועל כרחך מוכרח לומר כדברינו דאי נמי כרש"י הנ"ל דמלת קיר לא דייק תנא בסוגיא דהתם כלל מדאין בו יתור בלשון א"כ האיך ילפינן מהב' מלות קירות דצריך ד' כותלי'. הרי קיי"ל דדרשינן תחילות וסגי בג' כותלי' לסוכה אלא ש"מ דבאמת מצריכינן קיר לגופה. ולאפוקי כשהנגע בתקרה או ברצפה שבבית. ולהכי דרשינן ב' מלות קירות שיהי' צריך ד' כותלי'. ומיהו תינח לדידן דקיי"ל כר"ע לקמן [מ"ג] דסגי כשהנגע בכותל א'. אבל לר"א בר"ש שם דס"ל דצריך שתהי' הנגע בזוית ודריש הכי מדכתיב קיר וכתיב קירות. איזהו קיר שהוא כקירות זהו זוית [כסנהדרין ע"א א']. א"כ סד"א כיון דראבר"ש מלת קירות משמע לי' זוית. לפיכך מדכתיב ב"פ קירות. תסגי לי' בשיהיו ב' זויות להבית דהיינו בשיהי' ג' כותלי' להבית להכי אצטריך תנא לאשמעינן טריגן. דגם לראבר"ש צריך ד' כותלי'. דלבתר דגלי קרא שתהי' הנגע בזוית מדכתיב חד קירות. דרשינן אידך קירות יתירא שיצטרך מלבד הזוית שבב' כותלי'. עוד ב' כותלי'. מלבד הב' כותלי' שמהן נעשה הזוית. אבל ודאי כ"ש בעלת ה' וו' דלכ"ע לא איירי בי' קרא וכה' בתים בתפילין. וד' ברכות לברכת כהנים. דלא קיים המצוה בו כלל ולא אצטריך תנא לאשמעינן. ולא דמי לטלית בת ה' או ו' כנפות דחייבת בציצית התם רביא קרא מדכתיב אשר תכסה בה [כמנחות מ"ג ב']. ואדרבה מדאצטריך קרא לרבויי ש"מ דבשאר דוכתי אם יש יותר ממה שהזכירה התורה. אין כאן מצוה. ואין לדמות צווי תורה מצווי הדיוט דקיי"ל [כתובות דצ"ט א' וזבחים ל"ד א'] דבכה"ג מוסיף על דבריו הוה [ועי' סנהדרין ד"ד א'] ודו"ק:

וא"ת בין כך ובין כך מה אצטריך לאשמעינן. דמ"ש מספינה עצמה שאמ"ט בנגעים. י"ל דסד"א דדוקא בבית הבנוי תוך הספינה. שכותליו מקיפין הבית. ובטל בית לגבי ספינה. להכי קמ"ל הנך. לאשמעינן דבכל גוונא כשבנוי על המים לא מחשב ארץ אחוזתכם. ולאו דוקא ספינה דרבי' קרא שאינו מקבל שום טומאה:

יראו בתחלה בבית. בית הבנוי בספינה בתוספתא תניא בית שבים ובית שבספינה אינם מיטמאים בנגעים ופי' הר"ש ז"ל מדקתני בית שבים ובית שבספינה משמע תרתי מילי נינהו דשבים אפי' בנוי על גבי קרקע הים שהביאו אבנים וטיט ושפכו בים עד שנעשה כמין תל ובנו עליו בית אין מיטמא בנגעים משום דכתיב ארץ ולא ים ובית שבספינה אפי' בעוד שהספינה ביבשה שטוענין אותה ומורידין אותה למים כיון דאין סופה לעמוד שם אין מיטמאה בנגעים עכ"ל ז"ל.

ובאסקריא י"ס שגורסין אסדא והרמב"ם ז"ל נראה דגריס אסכדיא שפי' ואסכדיא מין ממיני הבנינים בלתי מחובר בארץ אלא מחוץ הקורות באויר ע"כ:

ואם הי' מרובע אפי' על ד' עמודים מיטמא נראה דארישא קאי דקתני בית עגול בית טריגין ועלייהו קאמר ואם הי' מרובע אפי' וכ' דאילו הנך דסיפא כולהו אפי' הן מרובעין אין מיטמאין מטעם אחר וכדכתיבנא ושם בת"כ משמע דבעי' עמודים הרבה נעוצים וזקופים בארץ זה אצל זה שאין אויר מפסיק תחת הכותלים שהבית בנוי עליהם אבל הרמב"ם ז"ל פסק שם כלשון משנתנו דבד' עמודים סגי בד' זויות הבית: