משנה נדרים פרק ב׳ משנה ג׳

יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה כו': חייב על כל אחת ואחת הוא שיהיה נזיר שלשים יום אי אמר נזיר סתם כמו שיתבאר או הזמן שקצב ויביא קרבן נזיר עוד יתחייב בשנית ויביא קרבן וכמו כן השלישית והרביעית: ואמרו בשבועה אינו חייב אלא אחת שהוא לוקה מלקות א' בלבד אבל אם נשאל לחכם והותרה לו שבועה ראשונה ישאר הדבר שנשבע עליו אסור מצד השבועה השניה וכמו כן אם הותרה שבועה שניה אסור עליו לאכול מצד השבועה שלישית הלא תראה אמרו אינו חייב אלא אחת ולא אמר הרי זו שבועה אחת:

יש נדר בתוך נדר כו' כיצד אמר הריני נזיר וכו'. כתבו התוספות וא"ת פתח בנדר דמשמע קונם וסיים בנזירות וי"ל דנזירות נמי איקרי נדר דכתיב (במדבר ו׳:ב׳) לנדור נדר נזיר. אבל מ"מ אמאי שביק סתם נדר דפתח ביה וי"ל משום דבנדרים לא משכחת נדר בתוך נדר דאי אמר ככר זה עלי קונם [ככר זה עלי קונם] לא חייל דאין איסור חל על איסור ע"כ. ונפקא לן בגמרא בברייתא נזיר להזיר מכאן שהנזירות חל על הנזירות שיכול והלא דין הוא ומה שבועה חמורה [דכתיב בה בשבועה (שמות כ) לא ינקה. גמרא] אין שבועה חלה על שבועה נזירות קלה לא כ"ש ת"ל (במדבר ו׳:ב׳) נזיר להזיר מכאן שהנזירות חלה על הנזירות:

הריני נזיר אם אוכל. כתב הר"ן לאו דוקא דהה"נ אם אמר הריני נזיר הריני נזיר דחייב על כל אחת ואחת אלא איידי דתנא גבי שבועה שלא אוכל תני נמי [גבי] נזיר אם אוכל.

חייב על כל אחת ואחת. פירש הר"ב שיהיה נזיר וכו' ויחזור ויהיה נזיר כו'. וקרי ליה להאי גוונא נדר בתוך נדר לפי שהנזירות שנייה היא חלה בתוך הזמן הראשונה אלא שא"א לו שימנה אותה עד שימנה את הראשונה. דאם איתא דלא חיילא בשעת נדרו היאך תחול אחר מכן והרי אינו נודר באותו זמן וכיון דלא חיילא השתא לא חיילא נמי בתר זימנא אלא ודאי מהשתא הוא דחיילא מש"ה קתני יש נדר בתוך נדר. הר"ן:

אינו חייב אלא אחת. דאין שבועה חלה על שבועה דאין נשבעין לקיים המצות דליתא בלאו והן עכ"ל הרא"ש. וההיא דנשבעתי ואקיימה שכתבתי ברפ"ק אינו ענין לענין לחול שבועה דאורייתא דההיא ליתא אלא נשבע לזרוזי נפשיה כמ"ש שם. ומ"ש הר"ב אבל אם נשאל על הראשונה חלה השנייה. רווחא הוא דלית לה. כי מתשיל על חברתה חיילא. גמרא:

הריני נזיר אם אוכל נזירות נמי נקרא נדר [והא דלא נקט בנדר, וכדפתח, דאע"ג דבאמר ב"פ קונם. לא אפשר דחייל קונם ב', דהרי אין איסור חל על איסור, עכר"פ משכח"ל בנדר תוך נדר. כגון שאמר הרי עלי קרבן אם אוכל, הרי עלי קרבן אם אוכל דבאכלו חייב ב' קרבנות [כרמב"ם פ"ג דנדרים], ה"ט, משום דנזירות חל אנזירות ילפינן מקרא, מדכתיב נזיר להזיר, ומנה ילפינן לשאר נדרים, להכי פתח תנא בנדר, לאשמעינן דגם בנדר משכח"ל, ומסיים בנזיר. משום דמנה ילפינן הך דינא [לח"מ]:

חייב על כל אחת ואחת ומדסתם נזירות ל' יום, חייב ב' נזירות של ל' יום:

אינו חייב אלא אחת קרבן א' באכלו בשוגג, ומלקות א' במזיד. מיהו מדלא קאמר הרי זה שבועה א', ש"מ דעכ"פ בנשאל על ראשונה, חייל שנייה, אבל יכול לשאול על שניהן בבת אחת [י"ד רכ"ט ג']:

כיצד אמר הריני נזיר הקשו בתוס' וא"ת פתח בנדר דמשמע קונם וסיים בנזירות וי"ל דנזירות נמי איקרי נדר דכתיב לנדור נדר נזיר אבל מ"מ אמאי שביק סתם נדר דפתח ביה וי"ל משום דבנדרים לא משכחת נדר בתוך נדר דאי אמר ככר זה עלי קונם לא חייל שאין איסור חל על איסור ע"כ. ונפקא לן בגמ' בברייתא נזיר להזיר מכאן שהנזירות חל על הנזירות שיכול והלא דין הוא ומה שבועה חמורה דכתיב בה לא ינקה אין שבועה חלה על שבועה נזירות קלה לא כל שכן ת"ל נזיר להזיר מכאן שהנזירות חלה על הנזירות ע"כ. ועיין בתשובת הרשב"א ז"ל סי' תרט"ו:

הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל. הגיה ה"ר יהוסף ז"ל הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל ואכל חייב וכו' שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל ואכל אינו חייב וכו' ומפרש בגמרא דה"מ למיתני כגון דאמר הריני נזיר הריני נזיר בלא אכילה אלא אגב דבעי למיתני גבי שבועה אכילה נקטה נמי גבי נזירות הרא"ש והר"ן ז"ל. וכתב הר"ן ז"ל דכי תנן יש נדר בתוך נדר דוקא למנות שתי נזיריות הוא דאמרינן הכי אבל אם אמר קונם עלי ככר זה קונם עלי ככר זה אינו חייב אלא אחת דאין נדר בתוך נדר מיהו להא מילתא עדיפי נדרים משבועות שהנדרים חלין על השבועות ואין השבועות חלות על הנדרים כיצד וכו' ע"כ. וכתב עוד שם דהכא לא שייך למפרך א"כ דמשכחת בתוך נדר ליפלוג וליתני בנדר גופיה משום דהכא בעא למיתני חומרא דאיכא בנדר משבועה וענין נדר בתוך נדר הלכך לא שייך לאקשויי ליפלוג וליתני בדידה ע"כ בקיצור מופלג. וכתב עוד בפ' שבועות בתרא דף ש"י ע"ב דלפי דעתו ז"ל דס"ל התם דאין נדרים חלין על קיום מל"ת הא דתנן הכא יש נדר בתוך נדר אע"ג דכיון שנדר חדא זימנא ה"ל מישבע מהר סיני במצות ל"ת ואפ"ה חייל עליה איסור נדר יש לומר דלא אמרו אלא באיסור הבא מעצמו כגון נדר ושבועה דרבינהו רחמנא מדכתיב נזיר להזיר מכאן שהנזירות חלה על הנזירות כדאיתא התם אבל איסור לא תעשה של תורה אין נדר חל עליהם ועוד שכבר פירשתי שם פירוש אחר לומר דכי תנן יש נדר בתוך נדר לאו לחייבו שתים על אכילה אחת קאמר כמו שכתבתי שם בס"ד עכ"ל ז"ל.

אינו חייב אלא אחת דאין שבועה חלה על שבועה דאין נשבעין לקיים המצוה דליתיה בלאו והן. הרא"ש ז"ל. בסוף פי' רע"ב ז"ל מדלא תנן ה"ז שבועה אחת אלא אינו חייב אלא אחת ע"כ. אמר המלקט לשון הרא"ש ז"ל מדלא קתני חייב אחת דהוה משמע חיוב א' ישנו על כל השבועות וכן נמי אי הוי תני אינה אלא אחת ע"כ. וכן הוא בתוס' פ' שבועות שתים בתרא (שבועות דף כ"ז:) וביד פ"ג דהל' נדרים סי' ב' ובספ"ג דהלכות נזירות: