משנה מידות פרק ג׳ משנה ו׳

אלו הי"ב מעלות כבר ציירנו אותם ודברנו עליהם במקומותם. אח"כ אמר שכותל האולם היה בנוי כסדר הזה והוא שאמה אחת מגובה הכותל לארכו היה חלק ושוה כשאר הכתלים אח"כ בנין בולע מהכותל כגון כצוצרה גבהו ג' אמות אח"כ מרחיק אמה ג"כ ויוצא בנין והוא הנקרא רובד וכן כל בנינו אמה ורובד שלש וכאילו הוא אומר אמה כותל ורובד שלש מרחיק אמה בכותל ורובד שלש עד שהיו אלו בולעין כצוצרות לכצוצרה העליונה והיתה בו ד' אמות וכן היה סובב ההיכל כמו שיתבאר בפרק זה לפיכך היתה צורת הכותל כן:

ומשוך כלפי הדרום. שלא היה עומד באמצע בינתים אלא כבין האולם ולמזבח. הרר"ש:

[*ושלחה. פירשתי בפרק דלעיל מ"ג]:

ורובד. כתב הר"ב כמו מוקף רובדים של אבן. בפ"ק מ"ח. על הרובד הד' שבעזרה. מ"ג פ"ד דיומא. וקצ"ק דלא נקט הרישא על הרובד הרביעי שבהיכל:

ומשוך כלפי הדרום ר"ל לא שהיה הכיור עומד ממוצע בין אולם למזבח ממש, רק משוך טפי כלפי דרום, נגד הרווח שבין אולם למזבח [כלעיל סי' נ"ב]:

ושלחה אמה ר"ל כל מעלה גבוה חצי אמה, ורחבה, דהיינו מקום דריסת הרגל היה רחב אמה [ונ"ל שהמעלות הללו לא לבד נגד פתח האולם היו, רק בכל רוחב האולם מבחוץ מצפון לדרום. וראיה לדברינו, דהרי חזינן במשנתינו כשהזכיר התנא המעלות שבין אולם למזבח, קאמר התנא, וי"ב מעלות היו שם. והרי עדיין לא הזכיר התנא שום דבר מפתח האולם. ומדסתם בלישני' ש"מ דהי"ב מעלות שזכר היו בכל המשך הרווח ההוא מצפון לדרום. וכן משמע מרתוי"ט (לקמן פ"ד מ"ו ד"ה האוטם ע"ש) שהי"ב מעלות הללו היו בכל רוחב האולם, ודו"ק. וא"כ הבאר, שממעל לו היה תלוי הכיור בגלגל, הבאר ההוא היה בנוי באמצע המעלות לצד דרום, על שפוע ההר. ולפ"ז נ"ל עוד, מדהוכחנו (לקמן פ"ד סי' נ"ב) שהמעלות שלפני האולם כסו האוטם, מדהי' האולם בנוי על האוטם א"כ לפי דברינו כאן שהתפשטו המעלות ככל רחב האולם, לא היה נראה האוטם כלל בצד מזרח. ואפ"ה חשב התנא (פ"ד מ"ו) גובה האוטם בכלל גובה בניין ההיכל, אעפ"י שהאוטם לא נראה כלל במזרח, הרי עכ"פ נראה גבהו בשאר ג' צדדי ההיכל דהיינו בצד צפון מערב ודרום תוך חלול הט"ו תאים שבדיוטא התחתונה שבג' צדדי' הנ"ל שהיו בנויין סמוך לאוטם, והאוטם הוא כתלם מצ"א. ובזה מיושב תמיהת רתוי"ט (פ"ד מ"ו ד"ה האוטם, ע"ש)]:

ורובד ארבע נ"ל דה"פ, שכל הי"ב מעלות הללו היו על דרך זה, דהיינו ב' מעלות היו כל אחת רחבה אמה, ומעלה שלישית היתה רובד [ר"ל רצפה רחבה] ג' אמות. וכך היה ג' פעמים, כל פעם מעלה א' וב' כל אחת רחבה אמה, ואח"כ רובד ג' אמות. נמצא היה מהמזבח עד סוף רובד ג', מרחק ט"ז אמות, דהרי המעלה התחתונה היתה רחוקה מהמזבח אמה כרוחב המעלות, דאלו היתה גג מעלה הראשונה סמוכה ממש למזבח, לא היה עליה שם מעלה. נמצא שהיה מהמזבח עד סוף הרובד הראשון ו' אמות, ועד סוף רובד ב' י"א אמות, ועד סוף רובד ג' ט"ז אמות. אח"כ היה סדר ד', שהוא העליון של כל סדרי המעלות, והוא היה ב' מעלות שכל אחת רחבה אמה, והרובד שבראשם היה רחב ד' אמות. נמצא שכל הי"ב מעלות שמהמזבח עד פתח האולם, היו כוללים מרחק כ"ב אמות. כנראה בצורה א כזה *:

רבי יהודה אומר העליונה אמה אמה ורובד חמש דס"ל דגג של המדריגה התחתונה היה סמוך לקיר המזבח, ואפ"ה שם מעלה עליה, מדהיתה המעלה ההיא מתפשטת גם לצפון ולדרום של מזבח, והרי משם היה ניכר שהמזבח עומד נמוך מהמדריגה ההיא. נמצא חסר במרחק שבין מזבח לאולם אמה אחת. ולהכי תחת זה היה לר' יהודה הרובד העליון שסמוך לאולם רחב ה' אמות כנראה בצורה ב כזה*, נמצא שלדברינו לכ"ע היה ד' סדרים, ואע"ג דהתנא לא זכר רק ג' סדרים, כן דרך התנא כמו שנוכיח לקמן בס"ד:

אמנם הר"ב פי' דלכ"ע לא היה רק ג' סדרים, דהיינו סדר ראשון שלמטה היה ג' מעלות שכל אחת רחבה אמה, ואח"כ רובד שרחב ג' אמות. ולסדר ב' היה רק ב' מדריגות, שכל אחת רחבה אמה, וסמוך להן למעלה רובד שרחב ג' אמות. ולסדר הג' היה ד' מדריגות. שכל א' רחבה אמה ואח"כ לת"ק היה רובד ד' אמות נמצא שיש בין הכל י"ט אמות. ועוד היה ג' אמות מהמזבח עד המעלה הראשונה שהיא התחתונה. ויהיה אם כן כ"ב אמות מהמזבח לאולם. ולר' יהודה לא היה מהמזבח עד המעלה התחתונה רק ב' אמות, לכן נגד זה היה הרובד העליון שסמוך לאולם, רחב ה' אמות. והרואה יראה שאחמ"כ רבינו כמה זרות יש בדבריו. דכפי הנראה הבין הר"ב ז"ל דמ"ש במתני' רום מעלה חצי אמה וכו', היינו המעלה הראשונה, ובתר הכי נקט תנא אמה אמה ורובד ג'. היינו עוד ב' מעלות והרובד, וא"כ היה למטה ג' מעלות ואח"כ הרובד. אבל קשה דהיכן נזכר במשנה שהיה בסדר העליון ד' מעלות ורובד. ותו דוחק לפע"ד מה שכתב הר"ב דלת"ק היה המדריגה התחתונה רחוק מהמזבח ג' אמות. ולר"י היה המדריגה התחתונה רחוק מהמזבח ב' אמות. וגם זה לא נזכר כלל במשנה. בשלמא לפרושא דלן י"ל דלת"ק כיון דע"כ היתה המדריגה התחתונה רחוקה קצת מהמזבח, דאל"כ אין שם מעלה עליה וכמש"ל, א"כ י"ל דסמך התנא א"ע על רוחב שאר המעלות שהזכיר. שכך היה ג"כ ריחוק זה דוגמתן וא"צ לפרש. וכ"כ לר' יהודה, הרי על כרחך היה המדריגה התחתונה סמוכה למזבח, מדהיה הרובד העליון רחב אמה יותר ממה דקאמר ת"ק. אבל להר"ב ק', דבשלמא לת"ק שהיה הריחוק שבין מזרח למדריגה הראשונה ג' אמות, י"ל דסמך תנא דמסת' היה רחב כל כך כמו שאר הרובדין. אף שזה ג"כ קצת דוחק, דהרי הריחוק שבין מזבח להמדריג' הראשונה לאו רובד הוה, ותו הרי גם הרובד העליון הרי היה יותר מג' אמות. אעפ"כ אפשר לן לדחוקי נפשן למימר הכי. אבל לר"י דלר"ב ס"ל דלדידיה היה המדריגה התחתונה רחוקה מהמזבח ב' אמות, תמוה דלמה מריחוק זה שתיק מנה ר"י ככפא דחייטא נגרא, והרי לא מצינו דוגמת ריחוק זה במתני'. אמנם לדברינו הא דקאמר תנא רום מעלה חצי אמה וכו', אינה עולה לחשבון המעלות, רק רצה לאשמעי' דכל הי"ב מעלות כך היה גבהן ורחבן. ומצינו דוגמת זה לעיל (פ"ב מ"ג). וכן הא דנקט תנא רק ג' סדרים, ולדברינו הרי יש ד' סדרים, דהיינו לכל רובד ב' מעלות תחתיו. י"ל דלא נקט רק ב' סדרי קמאי לדוגמא להודיענו שכר היה סדרי המעלות כולן, וכדנקט בדוגמת זה לקמן (מ"ז). שאע"ג שהיו ה' אמלתרות מעל פתח האולם, לא נקט התנא רק ב' לדוגמא. ומדלג מלפרט האמלתרו' הממוצעים, ונקט רק היותר עליונה. ה"נ לא נקט תנא רק ב' סדרי קמאי שברובדין, ומדלג על הב' מעלות והרובד השלישי, והזכיר רק הב' מעלות והרובד היותר עליון. וכבר רמז כן תנא שכך כוונתו, מדקאמר והעליונה, ולא נקט כלישנא דב' סדרי קדמאי, דהיינו אמה אמה ורובד ד'. ש"מ דרצה להשמיענו דדילג על סדר הג'. ודברי הרמב"ם (בפ"ו מבחירה) בענין זה תמוהין מאד, ורכ"מ שם הניחן בצ"ע. ואני בעניי פירשתי המשנה כאשר חנני ה' ברחמיו ית'.

הכיור היה וכו' ירושלמי פרק מצות חליצה:

בין האולם ולמזבח וכו' פ"ק דיומא. וביד פ"ח דהלכות בית הבחירה סי' ו'. בפי' רעז"ל ה"ג רום מעלה וכו'. אמר המלקט הר"ר שמעיה ז"ל נמי הכי גריס אלא שפי' בגוונא אחרינא והוא עצמו ז"ל כתב ואין הדבר מכוון לי ואף רבינו לא עמד במדה זו ע"כ. אבל הרמב"ם ז"ל גריס ושלחה חצי אמה ופי' מתני' בדרך אחרת תעיין שם וכן ג"כ כתב בפ' ששי דהלכות בית הבחירה סימן ד' ומהרי"ק ז"ל נראה שהסכים לגרסת רעז"ל ולפירושו דהא תנן לעיל בפ' הר הבית כל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה חוץ משל אולם הרי שמעלות האולם לא היו במדה זו ע"כ וקצת מן המשנה שם בפ"ד סי' ט'. וע"ש שנראה שיש לו פי' אחר במשנתנו גם עיין בספר החכם הר"ר מנחם עזריה נר"ו בסימן י"א: