משנה מידות פרק ב׳ משנה ד׳

שהכהן השורף את הפרה כו'. כתב הר"ב לפי שההר הולך ומגביה עד שקרקע פתח ההיכל גבוה (שתי) [כ"ב] אמות יותר מקרקע רגלי הר הבית. ומסכתא זו אליבא דראב"י שאמר בפרק זה שעזרת כהנים היתה גבוה על עזרת ישראל ב' אמות ומחצה [דאי אמרת רבנן הא איכא פלגא דאמתא דמתחזי ליה פתחא בגויה. גמ' דיומא דף ט"ז] וכשנכנס אדם בשער שושן מהר הבית הולך בקרקע ישרה עד שמגיע אל החיל אח"כ עולה מן החיל בי"ב מעלות עד שמגיע לע"נ ותהיה ע"נ גבוהה מקרקע הר הבית [בשש] אמות לפי שכבר הקדמנו שכל מעלה שהיתה במקדש גבוה חצי אמה. אח"כ הולך ע"נ כולה שהיא ישרה ועולה מסופה לע"י בט"ו מעלות כמו שיזכור בפ' זה. ולפיכך ע"י גבוהה מע"נ ז' אמות ומחצה. אח"כ עולה מע"י אל עזרת הכהנים בדוכן שגבהו אמה וג' מעלות למעלה לדוכן. אח"כ הולך על עזרת כהנים כולה והמזבח ובין האולם והמזבח בקרקע ישר אחד אח"כ הולך י"ב מעלות אל האולם. כמי שיזכור בפ"ג ממסכת זו. והאולם וההיכל בקרקע אחד ישר. ולפיכך יהיה ההיכל למעלה מעזרת כהנים בשש אמות ויעלה בידינו מכל הגבוהים. שקרקע ההיכל למעלה מקרקע הר בית שבו שער שושן כ"ב אמה. וגבהו של שער שושן כ' אמה על הרוב כמו שהקדמנו. שזה גובה של כל פתח. לפיכך כשהכהן עומד בהר המשחה ומביט השער שושן. יגיע ראות עיניו אל המעלה השמינית ממעלות האולם. ואינו רואה את ההיכל מן הפתח בשום פנים לפי שהמשקוף התחתון למעלה ממשקוף שער שושן העליון שתי אמות לנוכח. ולפיכך צריך שיהא הכותל של מעלה של שער שושן נמוך כדי שיראה ההיכל ממעל לו. ואמרו שהוא נמוך מכ' אמה דרך משל. כדי שיהא הנראה משער ההיכל יותר מב' אמות ואם היה גובהו של כותל פחות. יהא הנראה מפתח ההיכל יותר בלי ספק וזה ענין מבואר. הרמב"ם:

[*ורואה בפתחו של היכל. ובמסכת פרה פ"ג משנה ט' תנן כנגד בית קדשי קדשים. ושם אכתוב בזה בס"ד]:

כל הכתלים שהיו שם בכל בנייני הר הבית:

היו גבוהים הרבה מאד, עד שמלבד הפתחים שכולן גבוהין כ' אמה, היה המשקוף שע"ג הפתחים גבוה הרבה מאד [רש"י יומא דט"ז א']:

חוץ מכותל המזרחי ר"ל כותל מזרח של חומת הר הבית שרק היא היתה גבוה רק מעט יותר מכ' אמה. [ולתוס' ישנים [יומא דט"ז א'], לא היה המשקוף שעל השער שם גבוה יותר מו' אמות]:

שהכהן השורף את הפרה עומד בראש הר המשחה הר הזיתים שבמזרח ביהמ"ק:

ומתכוין ורואה בפתחו של היכל בשעת הזיית הדם לפי שמחומת הר הבית היה קרקע ישרה עד החיל. ומשם עד שער עזרת נשים י"ב מעלות שכל א' גבוה חצי אמה. ועזרת נשים שוב היתה קרקע ישרה עד סמוך לעזרת ישראל, שהיה שם ט"ו מעלות כאלו. אח"כ שוב היתה משער עזרת ישראל קרקע ישרה עד התחלת עזרת כהנים שגבוה אמה מעזרת ישראל. ואח"כ הדוכן סמוך לו והוא גבוה ג' מעלות כלעיל. ואח"כ קרקע ישרה עד בין המזבח לאולם שהיה שם י"ב מעלות כלעיל. נמצא שהיה שם בין הכל מ"ב מעלות משער הר הבית המזרחי עד מפתן ההיכל, וכל מעלה היה גבוה חצי אמה. נמצא שעם האמה שעזרת כהנים גבוה מעזרת ישראל, היה בין קרקע שער הר הבית למפתן ההיכל כ"ב אמה. ולפיכך היה גובה הר הבית סותם את פתח שער המזרח שגבוה רק כ' אמות, ואין הכהן השורף הפרה במזרח הר הבית יכול להשקיף דרך פתח שער המזרח את פתח ההיכל, דאע"ג דהשערים מכוונים היו זה כנגד זה, עכ"פ אסקופת פתח ההיכל היה גבוה ממשקוף של שער המזרח ב' אמות. להכי עשו המשקוף של שער המזרח של הר הבית נמוך, ועי"ז יכול הכהן השורף הפרה להציץ ממעל למשקוף שער המזרח, קצת מחלל פתח ההיכל דרך חלל שאר השערים, דאף דמשקוף שלהן גבוה הרבה מאד, [כרש"י יומא דט"ז א'], עכ"פ אסקופת שער ההיכל גבוה מאסקופת שער עזרת נשים רק ט"ז אמות, מדלא היה ביניהן רק ל' מעלות וגובה אמה א'. נמצא שד' אמות תחתונות של שער ההיכל נראין דרך שער עזרת נשים שגבוה חללו כ' אמות שלא נתכסו ממנו ע"י גובה ההר רק ט"ז אמות:

כל הכותלים וכו' פ"ק דיומא דף ט"ז ותוס' פ' קבלה דף כ"ה וביד פ' ששי דהלכות בית הבחירה סי' ה': בסוף פי' רעז"ל צ"ל שהרי לא היה פתח הר הבית וכו':

עומד בהר המשחה ומתכוין ורואה את פתחו כצ"ל ופירש הר"ר שמעיה ז"ל חוץ מן הכותל המזרחי של החיל שהיה נמוך כעשר אמות לראות מעליו פתחו של היכל במסכת יומא עכ"ל ז"ל: בפירוש רעז"ל עד שקרקע גבוה כ' אמה. אמר המלקט נראה צ"ל שתי אמות. ובפירוש רש"י ז"ל המונה ע"י הרב ר' בצלאל אשכנזי ז"ל שם במסכת יומא הלשון כך עד שקרקעית פתח ההיכל גבוה כ"ב אמות יותר מקרקעית רגלי הר הבית ונמצאת אסקופת ההיכל גבוהה ממשקוף פתח הר הבית שתי אמות ולא יוכל לראות חלל הפתח של ההיכל דרך אותו פתח ע"כ: