משנה מנחות פרק ב׳ משנה ד׳
מסכת מנחות, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא
הַזֶּבַח מְפַגֵּל אֶת הַנְּסָכִין מִשֶּׁקָּדְשׁוּ בִכְלִי, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְהַנְּסָכִין אֵינָן מְפַגְּלִין אֶת הַזָּבַח. כֵּיצַד. הַשּׁוֹחֵט אֶת הַזֶּבַח לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ לְמָחָר, הוּא וּנְסָכָיו מְפֻגָּלִין. לְהַקְרִיב מִן הַנְּסָכִין לְמָחָר, הַנְּסָכִין מְפֻגָּלִין, וְהַזֶּבַח אֵינוֹ מְפֻגָּל:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
הזבח מפגל את הנמכים. והשותה מהן ענוש כרת:
משקדשו בכלי. לאחר ששמו אותם בכלי שרת, שהכלי מקדשן קדושת עולם דשוב אין להם פדיון:
דברי ר׳ מאיר. דרבי מאיר סבר שנסכים מתפגלים, לפי שהדם של הזבח הוא שמכשיר ומתיר אותן למזבח, והואיל ויש להן מתיר, מתפגלים במחשבת חוץ לזמנו. וחכמים פליגי עליה בפרק בית שמאי במסכת זבחים [דף מ״ד] ואמרי שהנסכים אין להם מתיר, לפיכך אין מתפגלין. ואין הלכה כרבי מאיר:
עוד מפרשים על משנה מנחות פרק ב׳ משנה ד׳
פירוש המשניות לרמב״ם
הזבח מפגל את הנסכים משקדשו בכלי דברי כו': כבר בארנו בהלכה הג' מהפרק הרביעי מזבחים שנסכי קרבן אין מתפגלין ר"ל אין חייבים עליהן משום פגול ובארנו מאיזה טעם ושר"מ הוא האומר שמתפגלים מפני שדם הזבח (מותר) [מתירו] ליקרב כמו שבארנו שם וכבר אמרנו שאין הלכה כרבי מאיר:
תוספות יום טוב
הזבח מפגל את הנסכים. לשון הר"ב והשותה מהן ענוש כרת. וכך פירש רש"י ולא ידעתי למה דקדקו לפרש על היין ולא כללו ג"כ הסולת דהא פלוגתייהו דר"מ ורבנן בפ' ב"ש דמייתי לה הר"ב וה"נ בגמרא. מיירי אף בסולת כדמוכח התם כמ"ש שם:
משקדשו בכלי. עיין במשנה ד' פ"ז:
תפארת ישראל – יכין
הזבח מפגל את הנסכין משקדשו בכלי דאם כשפיגל הזבח כבר היו הנסכים מקודשין בכלי שרת. נתפגלו גם הן. והשותה היין או האוכל הסולת חייב כרת:
דברי רבי מאיר דס"ל דדם של זבח מתיר הנסכים למזבח. ומדיש להן מתיר מתפגלין במחשבת חוץ לזמנו. אבל לרבנן, נסכים אין להם מתיר. מדבאין גם לאח"ז ולפיכך אין מתפגלין *):
כיצד השוחט את הזבח לאכול ממנו למחר וה"ה להקריב למחר. רק נקט לאכול לרבותא דרישא. דאפ"ה מתפגלין גם הנסכים אף דלא קיימי לאכילה:
מלאכת שלמה
הזבח מפגל וכו'. תוס' פרק השוחט והמעלה (זבחים דף ק"ט:)
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה מנחות פרק ב׳ משנה ד׳?
משנה מנחות פרק ב׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״הזבח מפגל את הנסכין משקדשו בכלי דברי רבי״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה מנחות פרק ב׳ משנה ד׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת מנחות פרק ב׳?
בפרק ב׳ של מסכת מנחות יש 5 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.
עוד: מסכת מנחות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Menachot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Menachot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Menachot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)