משנה קינים פרק ג׳ משנה ב׳

אחת לזו ושתים לזו ושלש לזו ועשר לזו ומאה כו': כל זה מבואר:

זה הכלל כ"מ שאתה יכול לחלוק כו' לא אתא לאתויי מידי וסימנא בעלמא יהיב כדאשכחן נמי במ"ב פ"ד דמגילה:

אחת לזו ושתים לזו ושלש לזו ועשר לזו ומאה לזו שנתערב קן א' עם ב' או עם ג' או עם ד' וכו' קינין. או שנתערבו א' וב' וג' וכו' יחד, דאמרינן לעיל פ"א מ"ג דהמועט כשר. אבל כאן שכבר הקריב הכל, עשה וכו':

כולן למטן מחצה כשר ומחצה פסול דהרי בין שעשה כך או כך, הקריב חצי הנקרבין במקומן הראוי:

חצין למעלן וחצין למטן המרובה כשר ר"ל מנין אותן הקנין של האשה שהקנין שלה מרובין מחברותיה, כולן כשרין [ויביאו קינין אחרים תחת אלה שנפסלו ויתנו ביניהן (כלעיל פ"א סי' ל"ב)]. למשל כשנתערבו קיני א' ב', שהן יחד ו' פרידות והקריב מהן הכהן ג' פרידות למעלה וג' פרידות למטה, אז ב' קינין כשרים, דממ"נ, אם כל הג' פרידות שהקריב למעלה של בעלת ב' היו, א"כ ב' כשרות למעלה. ואם משל בעלת א' היו הב' פרידות למעלה, והפרידה הג' שהקריב למעלה של בעלת ב' היה, א"כ ג"כ הוקרבו ב' פרידות כראוי למעלה. וכן יש האי ממ"נ בג' פרידות שהקריב למטה. וכן כשנתערבו א' וג' או א' וד'. או בכל תערובות ותערובות שזכרנו [לעיל סי' ח'], לעולם אותה שיש לה המנין המרובה כשר. ואפילו כשנתערבו א' וב' וג' וי' וק' יחד כלעיל, שהן יחד קט"ז קינין, והכהן שחילקן, הקריב מהן קט"ז פרידות למעלה וקט"ז פרידות למטה, ג"כ אותה שיש לה המנין היותר מרובה, דהיינו הק' קינין, כשרין, ושאר הט"ז קינין פסולים. דממ"נ אם כל הקט"ז פרידות שהקריב למעלה, היו של בעלת הק', א"כ ק' פרידות כשרות וט"ז פסולות למעלה. ואם הקט"ז פרידות שהקריב למעלה, היו בהן כל הט"ז קנין של הנשים האחרות שהן ל"ב פרידות, ושאר הפ"ד פרידות שהקריב למעלה של בעלת הק' היו, א"כ הפ"ד של בעלת הק' כולן כשרות, ושאר הל"ב פרידות של שאר הנשים, ט"ז מהן כשרות. א"כ גם בכה"ג ק'. פרידות כשרות למעלה. וכ"כ איכא האי ממ"נ בקט"ז פרידות שהקריב למטה נמצא שק' כשרות למעלה וק' כשרות למטה:

כל מקום שאתה יכול לחלוק את הקנין ולא יהו משל אשה אחת בין מלמעלן בין מלמטן ר"ל כל שאפשר לומר שכשחילק הכהן הקינין שנתערבו והקריב חציין למטה וחציין למעלה, לא חילק הקינין של אשה אחת, רק כל הפרידות שהקריב למעלה אפשר שהיו כל הקינין של אשה אחת או כל הקינין של קצת הנשים, והפרידות שהקריב למטה היו כל הקינין של הנשים האחרות. נמצא שלא היו קצת קינין של אשה אחת למטה וקצתן למעלה. וזה אפשר כשכל מספרי הקינין שנתערבו הוא מנין זוגי כפול, דהיינו לא לבד שמספר כל קיני התערובות יהיה מניין זוגי בכלל, כגון כשכל התערובות הוא ד' קינין, או ו', או ח', או י', או י"ב קינין וכדומה, דבכה"ג כשחילק הכהן מנין הפרידות והקריב קצתן למטה וקצתן למעלה לא היה צריך לחלק שום קן. בהכי לא סגי, רק צריך ג"כ שיהיה כל מספרי הקינין מנין זוגיי בפרטים, באופן שכשחילק הפרידות והקריב קצתן למטה וקצתן למעלה, לא היה צריך לחלק שום מספר הקינין של אשה אחת. כגון שנתערבו קיני א' ב' ג', שמספר קיני כל התערובות הוא ו', ואפשר לחלקו לחלקין שוין, נמצא שכל מספר התערובות הוא זוגיי. אמנם גם כל המספרים בפרטיהם זוגיים, שאפשר לחלק המספרים מבלי שנצטרך לחלק מספר אחד, דהרי א' ב' הוא חצי מספר התערובות, וחצי השני של התערובת הוא ג'. ולפיכך כשחילק הכהן הפרידות והקריב ו' פרידות מהתערובות למטה, וו' פרידות אחרות למעלה, אפשר שהקריב כל קיני הנשים של א' ב' בצד א', וכל קיני בעלת ג' הקריב בצד האחר, ונמצא שאפשר שלא הקריב קצת מקיני אשה א' למעלה וקצת מהן למטה:

מחצה כשר ומחצה פסול דחיישינן לחומרא שמא באמת עשה כן, והקריב ג' הקינין של ב' נשים למטה, וג' קינין של האשה האחת למעלה, ונפסלו ג' פרידות למטה, וג' פרידות למעלה. וכן בכל תערובות קינין שמספרי התערובות הוא זוגי כפול שכשנחלקם לא לבד שלא נצטרך לחלק שום קן, אלא גם לא נצטרך לחלק שום מספר מהמספרים שנתערבו, דבכה"ג אפשר שלא הקריב קצת מקיני אשה אחת למטה וקצת מקיני אותה אשה למעלה. כגון שנתערבו קיני א' ג' ד' שסך הקינין כולן הן ח', נמצא הוא זוגיי בכלל, אבל הוא גם זוגיי בפרטים, דאפשר לחלקן לב' חצאים שוין מבלי שנצטרך לחלק שום מספר, שאפשר שהקריב א' ג' מצד אחד וד' מצד השני. או שנתערבו קיני א' ד' ה' שסך הקינין כולן הוא י' וחצים ה' ויש לחלקן לב' חלקים שוין א' ד' מצד אחד וה' מצד השני. או שנתערבו קיני א' ב' ד' ה' שסך כולן הוא י"ב קינין, ויש לחלקם לב' חלקים שוין, א' ה' מצד א', וב' ד' מצד השני. או שנתערבו קיני ב' ג' ד' ט' שסך כולן הם י"ח קינין, ויש לחלקן לב' חלקים שוין, ב' ג' ד' מצד א', וט' מצד השני. וכן בכל כדומה לזה כל שהוא זוגיי כפול, אז רק מחצה מהקינין כשר ומחצה פסול:

כל מקום שאין אתה יכול לחלוק את הקנין עד שהוא משל אשה אחת בין מלמעלן בין מלמטן ר"ל אבל אם מספר תערובות הקינין הוא באופן שאי אפשר לחלק כל התערובות כשהקריב חציין למטה וחציין למעלה, אם לא שנאמר שהקריב קצת מפרידות אשה א' למטה, וקצתן הקריב למעלה. וזה, לא לבד כשמספר הכלל של קני התערובות אינו זוגיי, כגון שנתערבו קני א' ב' שהן יחד ג' קינין, נמצא שמספר הכלל של הקינין, אי אפשר לחלקו לחלקים שוין, ועל כרחך שהכהן חילק עכ"פ קן א'. וכ"כ כשנתערבו קיני א' ב' ד' שמספר הכלל של התערובות הוא ז' קינין, שעל כרחך לכל הפחות קן א' של אשה אחת חלקו והקריב פרידה א' ממנו למטה ופרידה האחרת למעלה, שהרי מספר כלל התערובות אינו זוגיי. אלא אפילו כשמספר הכלל של התערובות הוא זוגיי, אבל אין התערובות זוגיי בפרטים, כגון שנתערבו קיני ג' ד' ה' שהן יחד י"ב קינין, נמצא שהוא זוגיי בכלל, שאפשר לחלק הקינין לחלקים שוין, ו' קינין לכל חלק, אבל אינו זוגיי בפרטים, שהרי אי אפשר לחלק מנין קיני התערובות, אם לא שנחלק מספר קינין של אשה אחת, ועל כרחך הקריב קצת מקיני אשה אחת למטה, וקצת מקיני אותה אשה למעלה. וכמו כן במשל שזכרה המשנה לעיל שנתערבו קני א ב ג י ק שהן יחד קט"ז קנין, וחציין הוא נ"ח קנין, והרי אין בהמספרים הללו מנין קינין שע"י צירופן יעלו נ"ח, אם לא שנאמר שקצת מקני אשה אחת הקריב למעלה וקצת מקני אותה אשה הקריב למטה:

המרובה כשר ר"ל אז מנין הקנין של האשה שקניה מרובין משל חברותיה, כשרין, והשאר פסולין. כגון במשל שזכרנו שנתערבו קני א' ב' ד', והלא קני בעלת ד' מרובין מחברותיה א' ב' שאינן רק ג' קנין, לכן ד' קנין כשרין והשאר הג' פסולין. וכמו כן בנתערבו קני ג' ד' ה', הרי כשתחלק המספרים יהיו קני בעלת ג' ד' שהן יחד ז' קינין מרובין מקני בעלת ה', לכן ז' קינין כשרין. וכמו כן בנתערבו קיני א ב ג י ק, הרי קיני בעלת ק' מרובין מקיני בעלת א ב ג י שאינן רק ט"ז קינין, לכן ק' קינין כשרין וט"ז פסולין. וכן בכל תערובות ותערובות, שבאם קני אשה אחת מרובין מכל קיני הנשים האחרות, קני אותה שקניה מרובין כשרין. ואם קיני הנשים האחרות יחד מרובין מקיני האשה שקניה מרובין מכל אחת ואחת, אז מספר הקינין של הנשים שקניהן יחד יותר מרובין משל זו כשרין. כגון שנתערבו קיני א ב ט, והרי קיני בעלת ט' מרובין מקיני בעלת א' ב' שאינן רק ג' קינין, לכן ט' כשרות. וכן כשנתערבו קיני א ב ה ז, והרי קני א ב ה שהן יחד ח' קינין, מרובין מקיני בעלת ז', לכן ח' קינין כשרות. ומזה תדון בכל תערובות קינין:

וטעמא דהך מלתא, דהיינו לחלק בין היכא שלא היה צריך הכהן לחלק מספר קיני אשה אחת, להקריב מהן קצת למטה וקצת למעלה, אז נימא דחצי כל התערובות כשר, ואם היה צריך הכהן לחלק מספר קיני אשה אחת, אז איתה שקניה מרובין כשרין. ה"ט, דהרי אע"ג שהפרידות מעורבות, עכ"פ כיון שהן סתומות יכול להקריב איזה חצי מנין הפרידות שירצה למטה, רק שיקריב החצי מנין הפרידות הנשארות למעלה אח"כ. א"כ, בשלמא בשאפשר לחלק מנין קיני התערובות באופן שלא יהיה קצת מקיני אשה אחת למטה, וקצתן למעלה, אז אפשר לחוש שפיר לחומרא, שמא באמת כך היה, שחצי מנין הפרידות שהקריב למטה היו כולן הקינין השלימין של אשה אחת או של קצת נשים, ושאר חצי מנין הקינין שהקריב למעלה, היה ג"כ כולן הקינין השלימין של אשה אחת או של שאר הנשים האחרות, ונמצא דכיון דשלימין היו הקינין כאן וכאן, נפסלו חציין למטה וחציין למעלה. וכמו שאמרנו למעלה במשל שנתערבו קיני א' ב' ג', יש לחוש לחומרא שהקריב כל קיני בעלות א' ב' במקום א', ונפסלו באותו מקום, ג' פרידות, וקיני בעלת ג' הקריב כולן במקום כשנגדו, ונפסלו גם שם ג' פרידות, נמצא שכשר מכולן רק ג' קינין שלימין, והוא חצי מנין התערובות. מיהו כל זה בשאפשר לומר שכשחילק הכהן מנין הקינין שנתערבו, כדי להקריב חציין למטה וחציין למעלה, לא הצטרך לחלק מספר קיני שום אשה, אז אפשר לומר שחצי מנין הקינין השלימין ששייכים כולן לאיזה נשים, הקריב למטה, והחצי השנית ששייכים כולן להנשים האחרות הקריב למעלה, להכי נפסל מחצה למטה ומחצ' למעלה בכל הקינין, אבל בשאי אפשר לחלק התערובות אם לא שנחלק ג"כ קיני אשה אחת, כגון שנתערבו קיני א' ב' ד' שמספר כולן הוא ז' קינין, הרי אפי' לחוש לחומרא ונימא שהקריב ג' קינין שלימין של א' ב' במקום א', וכנגדן הקריב ג' קינין שלימין של בעלת ד' במקום שכנגדו, עכ"פ לא נפסל מכולן רק ג' פרידות למעלה וג' פרידות למטה ונמצא שמכולן לכה"פ ג' פרידות למטה וג' פרידות למעלה הנשארות כשרות. והיינו ג' קינין. והקן שיש עוד לבעלת ד' יותר מבעלת א' ג' כולה כשר, דהרי על כרחך חלקו הכהן, והקריב פרידה א' ממנה למטה, ופרידה האחרת למעלה. והיינו דקאמר שפיר המרובה כשר, דהיינו כמנין הקינין של בעלת ד' שקיניהן מרובין מקיני בעלת א' (ג') [ב']. וכ"כ בנתערבו קיני ג' ד' ה', שמספר כולן י"ב קינין. אע"ג שי"ב הוא מספר זוגי בכלל. שהרי אפשר לחלק הכלל של מספר הקינין. לומר שהקריב ו' מהן כאן וו' האחרות במקום שכנגדו. עכ"פ אינו זוגי בפרטים, דהרי ע"כ כשחילקן הכהן להקינין, הקריב קצת מקיני אשה אחת במקום א' וקצת מקיניה במקום שכנגדו, והרי אפי' נחוש לחומרא ונאמר שהקריב ה' קינין שלמין מקיני בעלת ג' ד' במקום א'. וה' קינין שלימין של בעלת ה' הקריב במקום שכנגדו, לא נפסל מכולן רק ה' פרידות למטה וה' פרידות למעלה, נמצא שלכה"פ מכולן ה' קינין שלימין כשרין. והב' קינין האחרים שיש לבעלת ג' ד' יותר מלבעלת ה', על כרחך כשחילק הכהן הקריב ב' פרידות מהן למטה וב' פרידות האחרות למעלה, וכיון שסתומות הן ויכול להקריב איזה ב' מהן שירצה לחטאות וב' האחרות לעולות, א"כ ב' קינין הללו היתרים לבעלת ג' ד' יותר מבעלת ה' שניהן כשרין. והיינו דקאמר מנין המרובה כשר. דהיינו כמנין קיני ג' ד', ומזה תדון בכל התערובות קינין בכל אופן שיהיה:

אחת לזו ושתים לזו וכו'. תוס' פ' חטאת העוף (זבחים דף ס"ז) פירשו אותם ד' נשים של א' ושל שתים ושל שלש ושל עשר לא יצאו כלל ידי חובתם דאינם ודעות אם כל קניהם למעלה דמתיין חטאות או כל קניהם למטה דמתיין עולות אבל אותה של מאה ממה נפשך יש מהם מ"ב למעלה ומ"ב למטה דבין כולהו הוו קט"ז קנים כשעשה חמשים ושמנה למעלה ונ"ח למטה דל מנייהו ט"ז דמספקא להו בהנך נשי פש להו מ"ב ומתכשרי להו לכל הפחות מ"ב חטאות ומ"ב עולות ע"כ:

זה הכלל כל מקום שאתה יכול לחלוק וכו' וכל מקום שאין אתה יכול לחלוק את הקנים עד שיהו משל אשה אחת וכו' כצ"ל ופירש המפרש שבדפוס וכל מקום שאין אתה יכול לחלוק אה הקנים כגון אחת לזו ושתים לזו ושלש לזו שאינם זוגות וצריך לחלקם קן אחת פרידה אחת למעלה ופרידה אחת למטה המרובה כשר כדפרישית: