משנה קינים פרק ב׳ משנה ג׳

לזו אחת לזו שתים לזו שלש לזו ארבע לזו חמש כו': ידוע כי מה שיש ביד הראשונה ב' עופות וביד השניה ד' עופות וביד השביעי י"ד לפי שאין אנו מונין אלא קנין כמו שזכרנו ולפי שפרח מאת הראשונה גוזל אצל השניה והוא פסול ופוסל אחד כנגדו כמו שבארנו היה הנשאר ביד הראשונה גוזל אחד וביד השניה (ב') [ג'] גוזלות כשרים בלבד מהחמשה כמו שבארנו וכשפרח גוזל מהשניה אל השלישית פסל על השניה גוזל ועל השלישית גוזל הרי שנשארו לשניה שנים בלבד כשרים והפסידה השלישית גוזל אחד שנכנס אצלה וכיון שפרח מן השלישית לרביעית הפסידה על השלישית גוזל ועל הרביעית גוזל [ונמצאת השלישית גוזל ועל הרביעית גוזל] ונמצאת השלישית כבר הפסידה קן אחד והרביעית גוזל וכשפרח מן הרביעית לחמישית הפסידה הרביעית גוזל שני וחסרה קן אחת והחמישית גוזל וכשפרח לששית תהיה החמישית ג"כ חסירה קן והששית חסרה גוזל וכשפרח מן הששית לשביעית הפסידה הששית קן ג"כ והשביעית אל הששית הפסידה על השביעית גוזל שני ותהיה חסרה קן אחת והפסידה על הששית גוזל ג"כ כשנכנס אצלה ובחזירתו לחמישית מפסיד גוזל אחד על הששית וגוזל על החמישית ותהיה הששית כבר הפסידה קן שניה וכן בחזירתו מהחמישית לרביעית הפסידה החמישית קן שניה ובחזירתו מהרביעית לשלישית תפסיד הרביעית קן שניה ובחזירתו השלישית לשניה תפסיד השלישית קן שניה ובחזירתו לראשונה תפסיד השניה קן שניה (והיה שנשארה) [צ"ל מה שהיה נשארה כו'] בידה וכן יפסיד על הראשונה הגוזל שנשאר בידה כשנכנס זה עמו הנה התבאר איך תפסיד על ראשונה ושניה כל מה שהיה בידם והפסידה השביעית קן אחת בלבד ואשר בין קן השביעית והשניה הפסידו שני קנים שני קנים והם ארבעה גוזלות לפי שכל זמן שנכנס עוף בכלל עופות הפסיד גוזל מהכלל וכשיצא הפסיד גוזל א' לפיכך הוא מפסיד לעולם קן בצאתו מן הכלל והכנסתו באותו הכלל והשביעית שלא נכנס אצלה גוזל ויצא מעמה אלא פעם אחת והנשארת שתי פעמים כמו שבארנו ולא יסור מלבבך מה שאמרנו שאין ענין חזר מעצמו רצה לומר החזרת הפריחה בלבד ואין הלכה כיש אומרים.

פרח מן הראשונה לשנייה לשלישית. כתב הר"ב וכי פרח מן השנייה לשלישית כו' ולא יוכל לעשות בשלישית ובקנין אחרות שנתערב בהן כמ"ש בפרח מהראשונה לשנייה אלא שלא חש להאריך בכל פעם:

פרח וחזר כו'. הכא בבבא שלישית צ"ל דלא קאי על הארבעה קנים הראשונים שהרי אין להם כלום כמ"ש הר"ב בבבא שניה:

ויש אומרים השביעית לא הפסידה כלום. כתב הר"ב פירש בפריחה וחזרה שלישית אלא לעולם יקריבו ממנה חמש קנין כו'. אבל אין נראה לפרש לא הפסידה כלום ויקריבו בה שבעה חטאות ושבעה עולות דמצי עביד להו כיון דבקנין אחרים אין בהן כלום [ואותן ג' שנתערבו בה מאחרים ראויין הם להקריב כולם בין עולות בין חטאות שבכל פעם שבא לה אחד היה בא ממקום שראוי להקריב בין עולה בין חטאת]. דאין זה הלשון דהוה ליה למימר נשכרה שביעית בפריחה שלישית שע"י פריחה שלישית הוכשרו כל הקנין שבשביעית. אלא הלשון משמע לא הפסידה כלום בזאת פריחה שלישית. המפרש:

לזו שבע וכולן סתומות:

לשביעית ר"ל שפרח א' מבעלת ב קנין לבעלת ג קנין, ומבעלת ג קנין חזר ופרח א' לבעלת ד. וכן כולן:

חזר דחזר ופרח א' מבעלת ז לבעלת ו, ומשם חזר ופרח א' לבעלת ה, ומשם חזר ופרח א' לבעלת ד וכו':

פוסל אחד בהליכתו דכשפרח תחילה מבעלת א לבעלת ב, נפסל לבעלת א הפרידה הנשאר, דאם יקריבוהו עולה או חטאת, יש לחוש שגם אותו שפרח לה יעשוהו עולה או חטאת, והרי אינה חייבת רק א'. חטאת וא' עולה. ובעלת ב שיש לה השתא ה' פרידות לא תקריב מהן ג' חטאות או ג' עולות, דשמא כל הג' משלה הן, והרי אינה חייבת רק ב' חטאות וב' עולות. וכ"כ כשחזר ופרח מבעלת ב לבעלת ג, חיישינן שמא הפרידה שפרח מקניה, משלה היה, ולא נשאר אצל בעלת הב' מקנין שלה רק ג' פרידות, וא' מבעלת א, ולפיכך לא תקריב רק א' חטאת וא' עולה. דאם תקריב ב' חטאות או ב' עולות, שמא אותה שפרח מקנין שלה ג"כ יעשוה חטאת או עולה, והרי אינה רשאה להקריב מקניה רק ב' חטאות וב' עולות. ובעלת ג כשפרח אליה פרידה א' מבעלת ב, לא תקריב מז' פרידות שלה רק ג' חטאות וג' עולות, מטעם שאמרנו לעיל כשפרח מא' לב'. וכשחזר ופרח מג' לד', חיישינן ג"כ שמא מקנין שלה פרח, ולא נשאר אצל הבעלת ג רק ה' פרידות משלה, וא' משל בעלת ב, ולפיכך אינה רשאה להקריב מהו' פרידות רק ב' חטאות וב' עולות. דאם תקריב ג' חטאות וג' עולות, יש לחוש שהפרידה שפרח מקניה ג"כ יעשוהו חטאת או עולה, נמצא שד' חטאות או ד' עולות קריבות מבעלת ג' קנין. וכן כולן, שבעלת ד כשפרח מקניה פרידה א', אין כשר לה מה"ט רק ג' קנין. ובעלת ה כשפרח לה א' מקניה לבעלת ו, אין כשר לה רק ד' קנין. ובעלת ו אין כשר לה רק ה' קנין, הכל מטעם הנ"ל. אבל בעלת ז כשפרח אליה א' מבעלת ו, תקריב ז' חטאות וז' עולות. דמדלא פרח מקניה כלום, למאי ניחוש לה. רק אותה פרידה שנשאר לה בלי זוג, אי אפשר שיקריבוהו לחטאת או לעולה, דשמא מקנין של בעלת ז הוא נמצא שיקריבו מז' קנין שלה ח' חטאת או ח' עולות:

ואחד בחזירתו דכשחזר ופרת מבעלת ז לבעלת ו, ומשם פרח שוב א' לבעלת ה, ומשם לבעלת ד וכו' שוב פוסל לכל אשה קן א. ע"י שפרח משם. דבעלת ז לא תקריב מי"ד פרידות שלה רק ששה חטאות וו' עולות, דדלמא אותו הפרידה שפרח מקניה לבעלת ו, משלה היה, ולא נשאר מקניה רק י"ג פרידות, והפרידה הי"ד הוא אותו שפרח תחלה לקניה מבעלת הו. ואם תקריב מהי"ד שאצלה ז' חטאות או ז' עולות, יש לחוש שמא גם אותו שפרח מקניה ג"כ יעשוהו חטאת או עולה במקום שנתערב, ונמצא שיקריבו מז' קנין שלה ח' חטאות או ח' עולות. וכשחזר ופרח מבעלת ו לבעלת ה, לא תקריב בעלת ו רק ד' חטאות וד' עולות, דשמא אותן שפרחו לה, א' בתחלה לבעלת ז, וא' השתא לבעלת ה, מקנין שלה פרחו, ויעשום במקום שפרחו לשם שתיהן חטאות או שתיהן עולות, ואם תקריב מהי"ב פרידות שנשאר לה השתא ה' חטאות או ה' עולות, שמא כולן משלה תקריבם, ונמצא שהקריבו מו' קנין שלה ז' חטאות או ז' עולות, והרי אינה חייבת רק ו' חטאות וו' עולות: וכן כשפרח מבעלת ה לבעלת ד, ומד' לג', ומג' לב', שוב הפסידה כל אחת קן א' מה"ט. וגם בעלת ג אינה מקרבת מו' פרידות שיש לה, רק א חטאת וא' עולה. דאם תקריב ב' חטאות או ב' עולות, חיישינן שמא אותה פרידה שפרח לה תחלה לבעלת ד ואותה פרידה שפרח לה השתא לבעלת ב, מקנין שלה פרחו, ושמא יקריבום במקום שפרחו לשם שניהן חטאות או שניהן עולות, ונמצא שיקריבו מקניה ד' חטאות או ד' עולות, והרי אינה חייבת רק ג'. מיהו בעלת ב אינה רשאי להקריב מקניה כלל, דבפריחה ראשונה כבר הפסידה קן א', ולא היתה רשאה להקריב רק א' חטאת וא' עולה. ועתה שחזר ופרח ממנה לבעלת א, הפסידה הכל. דאם תקריב א' חטאת וא' עולה, שמא אותן שפרחו ממנה תחלה וסוף משלה היו, ושמא יקריבו במקום שנתערבו שתיהן לחטאות או שתיהן לעולות, ונמצא שיקריבו מקנין שלה ג' חטאות או ג' עולות, והרי אין חייבת רק ב' חטאות וב' עולות. ומה"ט גם בעלת א הפסידה הכל, והיינו דקאמר הראשונה וכו':

פרח וחזר לאו שחזר ופרח מבעלת א וב', ליתא, דהרי כיון דכבר מפריחה וחזרה ראשונה אין להם כלום, א"כ הו"ל כחטאות המתות, שכשפרח א' מהן לבין שאר הקנין, ימותו כולן, כדקתני בסיפא שאם פרח מבין המתות כולן ימותו. אלא תנא מיירי שחזר ופרח מג' לד', ומד' לה', ומה' וכו' עד לז', וחזר ופרח מז' לו', ומו' לה', ומה' וכו' עד לג':

השלישית והרביעית אין להם כלום דהרי מבעלת ג כבר פרחו ג' פרידות, ב' בהלכה וחזרה ראשונה, וא' בהליכה שנייה, דבחזירה לא פרח ממנה כלום. ושמא כל הג' שפרחו ממנה, מקנין שלה פרחו, ושמא יקריבו כל הג' במקום תערובתן כולן עולות או כולן חטאות, ואם תקריב מג' פרידות שנשארו לה עוד א' עולה או אחת חטאת, נמצא הקריבה מג' קנין שלה ד' חטאות או ד' עולות. וכן בעלת ד שפרח ממנה ד' פעמים, ב' בהליכה וחזרה ראשונה, וב' בהליכה וחזרה שנייה, שמא כל הד' משלה פרחו, וכל הד' יקרבו במקום שפרחו כולן חטאות או כולן עולות, ואם תקריב מב' קנין שנשארו לה רק עוד אחד חטאת וא' עולה, נמצא הקריבה מד' קנין שלה ה' חטאות או ה' עולות. להכי בעלת ג ובעלת ד לא יקריבו כלל:

החמישית יש לה אחת דכיון דפרח ממנה ג"כ ד' פעמים, שמא משלה פרחו, וכלן יקרבו במקום תערובתן כולן חטאות או כולן עולות, וכשתקריב מג' קנין שנשארו לה רק עוד ב' חטאות או ב' עולות, נמצא שתקריב בעלת ה מה' קנין שלה ו' חטאות או ו' עולות:

הששית יש לה שתים דאם תעשה בעלת ו ג' חטאות או ג' עולות, יש לחוש שמא כל הד' שפרחו ממנה בהליכה וחזירה ראשונה ושנייה, כולן משלה היו, ויקרבו כולן חטאות או כולן עולות, נמצא ז' חטאות או ז' עולות קריבות מבעלת ו קנין:

השביעית יש לה חמש ר"ל בעלת ז תקריב מקנין שנשארו לה חמשה קנין, דהרי מבעלת ז לא פרח מבין קניה רק ב' פעמים, אחד בחזירה ראשונה וא' בחזירה שניה, ואם תקריב מקנין שנשארו אצלה ו' חטאות או ו' עולות איכא למיחש שמא גם הב' שפרחו ממנה, מקנין שלה פרחו, ויקרבו שניהן לחטאות או לעולות, ונמצא ח' חטאות או ח' עולות קריבות מבעלת ז. [מיהו הכא נמי איכא לאקשויי כלעיל סי' י"ט [בבועז ג'], דכיון דבעלת ג וד' לא יקרבו משלהן כלום, א"כ תוכל בעלת ה להקריב ג' חטאות וג' עולות דהרי אותן ב' שפרחו ממנה בב' חזרות לבעלת ד לא יקריבום. וי"ל כדתרצינן לעיל, אי משום דגזרינן גבה בעלת ה אטו בעלת ו שנאסר לה א' בכל פריחה. או משום דבדיעבד כשרה מה שתקרב בעלת ד מכח ספק ספיקא. להכי חיישינן גם גבי בעלת ה]:

פרח וחזר ר"ל שפרח מה' לו', ומו' לז', ומז' חזר לו', ומו' לה'. דאי שפרח תו מאחד מהקנין שלמטה מה', הרי כולן מתות הן, וכלעיל סי' כ':

החמישית והששית אין להם כלום מטעם הנ"ל סי' כ"א:

השביעית יש לה ארבע דמדפרח ממנה לשאר הקנין ג' פרידות בג' חזרות, הפסידה ג' קנין, כלעיל שבכל פריחה הפסידה קן אחד. [ואע"ג דהשתא לא יקרבו בשאר הקנין כלל, והו"ל כפרח לבין המתות דלא הפסידה כלום. י"ל דגזרינן אטו שאר הקנין שלמטה ממנה שמפסידים בכל פריחה קן א'. או י"ל דגזרינן פריחה וחזרה ג' אטו פריחה א' וב'. או משום שיש גבי קנין שלמטה ממנה ספק ספיקא, וכמבואר לעיל]:

ויש אומרים השביעית לא הפסידה כלום ר"ל בחזרה שלישית לא הפסידה כלום, רק תקריב ה' חטאות וה' עולות כמו לאחר פריחה וחזרה ב', דהרי שאר קנין לא יקרבו כלל, ואין כאן חשש שיקרבו אותו שפרח לה חטאת או לעולה יותר מהראוי לבעלת ז [דס"ל דגבי בעלת ז לא גזרינן אטו שאר הקנין וכלעיל. דבעלת ו לא דמי להו, דבעלת ז אינה מפסדת בהליכה בשום פעם, רק בחזרה. ואלו בשאר הקנין מפסידין בכל פעם בין בהליכה בין בחזירה. ואפילו לאידך תרוצא דתרצינן לעיל משום ספק ספיקא, אילה"ק א"כ הכא בעלת ז תפסיד בחזירה שלישית דשמא תקריב בעלת ו ויהיה כשר מה שהקריבה מכח ספק ספיקא וכלעיל. נ"ל דדוקא כשיש מהנשים האחרות שמקריבין קיניהן. להכי חיישינן שגם אותן נשים שמן הדין לא יקריבו אפ"ה יקריבו, ויהיה כשר מכח ספק ספיקא וכדאמרן. אבל הכא שכל הקנין נפסלו ורק הבעלת ז תקריב, והיא משונה משאר הקנין, וכלעיל. להכי לא חיישינן שיקרבו הן. אבל אין לומר די"א ה"ק, לא הפסידה כלום, ר"ל דהשתא שאין שאר הקנין מקריבין. תוכל בעלת ז להקריב ז' חטאות וז' עולות. משום ממ"נ, דאם הנקרב הוא שלה, שפיר, ואם יהיה ג' מהן משל ה או משל ו (דהרי ג' פעמים פרח משל ה ומשל ו אל בעלת הז') הרי גם בעלת ה וו חייבות כל אחת לכל הפחות ג' חטאות וג' עולות. ליתא, דא"כ הול"ל לי"א דבעלת ז נשכרה בפריחה שלישית. אמנם למה באמת לא נשכרה. דהרי ליכא למיחש למידי. נ"ל דכיון דכבר נדחו מקני בעלת ז' ב' קנין בפריחה א' וב', אינו חוזר ונראה. וכדקיי"ל [זבחים י"ב א']:

ואם פרח מבין המתות לכולם ר"ל אם כל פעם כשפרח, פרח מבין אותן הקנין דאמרינן בפריחה שלפני פריחה זו, שלא יקרבו כלל. או דבאמת פרח להנך אחד מהקנין אחת מחטאות המתות, כגון שמתו או כפרו בעליה:

הרי כולם ימותו דבע"ח חשיבי ולא בטלי. ולא אמרי' נכבשינהו דניידי ונימא כל דפריש מרובא פריש, גזירה שמא יקח מהקבוע [כזבחים ע"ג ב]:

וא"ת א"כ שבעלת ב אינה רשאי להקריב מקניה השתא כלל. למה בעלת ג לא תקריב מו' פרידות שלה רק חטאת א' ועולה א', הול"ל שתקריב ב' חטאות וב' עולות, דאפילו נימא דאותן שפרח לה תחלה וסוף משלה היו, הרי אותו שפרח לה בסוף לא תקריבו בעלת הב'. דהרי בעלת הב' אינה רשאי להקריב מקניה כלל. וא"כ אין לחוש רק שמא אותה שפרח לה בתחילה יקריבוהו במקום שנתערב, לחטאת או לעולה, ובין כך וכך רשאי להקריב מו' פרידות שלה עוד ב' חטאות או ב' עולות. וכן ק' נמי למה הפסידה בעלת ב ע"י פריחה שניה שוב קן א', הרי כשפרח לה בסוף פרח לתוך אותן של בעלת א. ומדאינה רשאה בעלת א להקריב משלה כלום, א"כ תהיה בעלת ב רשאה להקריב חטאת א' ועולה א', דהו"ל אותה שפרח לה לתוך קני בעלת א כפרח לבין המתות, דלא הפסידה כלום [כמשנה א']. ואת"ל דמשנה א' מיירי דוקא בפרח לחטאות המתות ממש, כגון שהן מה' חטאות המתות, דהלממ"ס שימותו, וכן כתב רש"י להדיא [נזיר די"ב א']. אבל הכא דבעלת ב וא' אין קנין שלה מתים רק משום דלא ידעינן אם הן חטאות או עולה, ובדיעבד אם קרבו. פסולין רק מכח ספק, שפיר גזרינן בבעלת ג שמא תקריב בעלת ב', ובבעלת ב שמא תקריב בעלת א קנין שלה: ליתא, דהרי במשנה ד' חזינן דבפרח א' מסתומה, אפילו לבין חטאות שנתערב בעולה, נמי אמרינן דאותה שפרח ממנה לא הפסידה כלום. ותירץ המפרש דמשום דבשאר קנין מן הקן הד' ולמעלה כולן נפסל א' בהליכה וא' בחזרה, גזרינן נמי בבעלת ב' וג' לאסור להן א' בהליכה וא' בחזרה. אמנם ק' לפ"ז דא"כ בבעלת ז נמי נגזור מה"ט לפסול לה א' בהליכה ראשונה. וצריך לדחוק דלהכי בבעלת ז לא גזרינן אטו שאר קנין. מדלא דמי לשאר הקנין, דבכולן בפריחה ראשונה חסר מהן פרידה א' ע"י הפריחה, משא"כ בעלת ז לא נחסר ממנה פרידה בפריחה ראשונה. ולפעד"נ לתרץ כל הקושיא לגמרי, דאע"ג דהא דכתב רש"י [נזיר די"ב א'] דרק בנתערב בה' חטאות המתות, לא הפסידה אותה שפרח ממנה כלום, זה על כרחך לאו דוקא הוא, דאפילו בפרח רק לבין חטאות שנתערב בעולה נמי דינא הכי וכמו שהוכחנו לעיל. מיהו היינו דוקא היכא שהחערובות אפילו בדיעבד פסול כשהקריבום. אבל הכא בעלת ב וא' אף דלכתחילה אסור להקריבן, עכ"פ אם הקריבום. כשרין, מדאיכא ג' ספיקות, שמא חזר לה אותו שפרח לה בתחלה, ואת"ל שאחר הוא, עכ"פ שמא אותו שפרח מקניה לא יקריבוהו כלל במקום שפרח לשם, ואת"ל שיקריבוהו שם, שמא יקריבוהו כפי הראוי להבעלת א' וב' [ועי' לעיל סי' ו'], ולהכי שפיר גזרינן בבעלת ג שמא תקריב. הבעלת ב קנין שלה, ובבעלת ב נמי גזרינן שמא תקריב הבעלת א קנין שלה, ויהיו כשרין מכח ספק ספיקא. משו"ה נפסלו לבעלת ב וג' בחזרה קן א', כאילו כבר קרבו בעלת ב וא' קנין שלהן: ואע"ג דבמשנה ד' במפורשת שנתערבה בה חטאת בעולה, ופרח מהן א' לתוך סתומות, אמרינן דכולן ימותו, וק' אמאי סתומות ימותו, הרי איכא בכל חד מנייהו שיקריב ספק ספיקא, ספק שהוא מן בעלת הסתומות, דאז תוכל להקריבו כמו שתרצה, ואת"ל שהוא של בעלת המפורשות, שמא יקריבוהו בשמו הראוי לו. נ"ל דשאני התם, דכיון שקודם שפרח לתוך הסתומות, כבר נאסר להקריב המפורשות דהרי נתערבו בהן חטאת בעולה, ומדנולד הספק הראשון קודם שנולד הספק האחרון, אינו ניתר בספק ספיקא [כש"ך בכללי ספק ספיקא בי"ד סי' ק"י אות א']:

לזו אחת וכו'. תוס' פ' שני שעירי (יומא דף ס"ה.) בפי' רעז"ל צ"ל וכי פרח מן הששית לחמישית וכו' עד דשמא מן הששית פרח מגופה אחת בשביעית וכו' עוד צריך להיות שם או יהי' עשוין שתיהן חטאות ואין יכולין וכו' עוד צ"ל שם ומשלישית לשניה אין כשר בשלישית כי אם וכו'. והקשה המפרש שבדפוס ויש תימה על זה נהי דמן השלישית פרח שתים א' ברביעית בהליכה ואחת בשניה בחזרה. מ"מ נשאר מגופה של שלישית ד' פרידין ולמה לא יעשה שני חטאות ושני עולות דכי נמי עשו אותו שפרח ברביעית עולה או חטאת מה בכך דשלשה קנין יכול להיות שלשה עולות ושלשה חטאות ומאותו שפרח בקן שניה בחזרה לא יקריבו דהא קתני וכו' כדפירש רעז"ל. ופירש רבינו יעקב הלוי ז"ל דנ"ל לומר דמשום דמרביעית ואילך וכו' גזרינן כמו כן בשלישית ובשניה אבל שביעית וכו' כדפירש רעז"ל. עוד בפירושו של רעז"ל צ"ל שם כדתנן בסמוך ואם פרח מבין המתות לכולן הרי כולן ימותו אלא קאי אשלישית שפרח ממנה לרביעית ומרביעית לחמישית וכו' וכל השאר צריך למחוק אותו דהיינו מלות לשניה ומשניה לשלישית ומשלישית. עוד שם צריך לאמר ומן הששית חסר ד' פרידות שנים בפריחה וחזרה ראשונה ושנים בפריחה וחזרה שניה. עוד שם ונשארו ב' קנים כשרים. אמר המלקט פי' שאינו יכול להקריב רק שני פרידין לעולה וב' פרידין לחטאת דאי עביד שלשה עולות וכו'. עוד שם צ"ל הרי שבע עולות ואין בשש קנים רק שש עולות וכן חמישית חסר ממנה ד' פרידין שנים שהלכו בששית ושנים ברביעית ואין כשר בה כי אם א' אחד לעולה ואחד לחטאת וכמו כן קשה בכאן כיון דהרביעית אין לה כלום יהי' יכול להקריב בחמישי' שש עולות ושלש חטאות דכי נמי אותם שהלכו בששית קריבות עולות או חטאות מה בכך הרי אין כאן כי אם חמש.

[הגה"ה נלע"ד דה"פ הרי אין כאן כי אם חמש עולות דהיינו שלשה שאנו אומרים שנקריב עולות מן הששה פרידין שנשארו בחמישית והשני פרידין שפרחו לששית אפי' את"ל שיקריבו שניהם לעולה ג"כ מה בכך הרי בחמישית יש חמש קנים ודינם שיהי' בהן חמש עולות וכן נמי אם יקריבו השנים שפרחו לששית חטאות הרי בין הכל הם חמש חטאות כדין חמש קנים]. וכן נמי הכא אותם שהלכו ברביעית אינם קריבות ולפי זה וכו'. עוד בפירושו ז"ל ונשאר בה רק אחד ע"ש. אמר המלקט נראה לי שצריך למחוק מלת רק. וכתב המפרש שבדפוס לא הפסידה כלום בפריחה זו וכו' אבל אין נראה לפרש לא הפסידה כלום ויקריבו בה שבעה חטאות ושבעה עולות דמצי עביד להו כיון דבקנין אחרים אין בהם כלום דאין זה הלשון דהל"ל נשכרה שביעית בפריחה שלישית שעל ידי פריחה שלישית הוכשרו כל הקנים שבשביעית אלא הלשון משמע לא הפסידה כלום בזאת פריחה שלישית והקשה הר"ר יעקב מאורלינאש היכי אמרינן בכל הני קנין משום גזרה ימותו דאילו בפ' שני שעירי פריך תלמודא ומשום גזרה ימותו בתמיה ותירץ דהתם לא פריך אלא אמאי אינו רועה דכיון דאית ליה תקנתא ברעיה. לא הוה לן למימר ימותו משום גזרה אבל הכא בעופות מיירי ואין רעיה ופדיון בעופות ע"כ:

ואם פרח וכו'. תוס' ר"פ התערובות: