דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה כלים פרק ח׳ משנה ג׳

מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

סְרֵידָה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל פִּי הַתַּנּוּר וְשׁוֹקַעַת לְתוֹכוֹ וְאֵין לָהּ גַּפַּיִם, הַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכָהּ, הַתַּנּוּר טָמֵא. הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, אֳכָלִים שֶׁבְּתוֹכָהּ, טְמֵאִין, שֶׁאֵין מַצִּילִין מִיַּד כְּלִי חֶרֶס אֶלָּא כֵלִים. חָבִית שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִין, וּנְתוּנָה לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, הֶחָבִית וְהַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין. הָיְתָה כְפוּיָה וּפִיהָ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ שֶׁבְּשׁוּלֵי הֶחָבִית טָהוֹר:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

סרידא. כמין עריבה קטנה שהנחתום משתמש ללוש בה ואין לה בית קיבול. ורמב״ם אומר שהוא לוח של חרס נקובה עשויה כעין שבכה. מעשה רשת, מתרגמינן עובד סרדתא:

גפיים. אוגנים ואזנים:

שאין מצילים מיד כלי חרס. מליטמא באויר כלי חרס:

אלא כלים. וזו הואיל ואין לה אזנים אינה חשובה כלי:

נחושתו של תנור. קרקעיתו ותחתיתו. ודומה לו ביחזקאל (ט״ז ל״ו) יען השפך נחושתך:

החבית והמשקין טהורים. דלא נכנסו לאוירו, דהא למטה מנחושתו קיימי. ואפילו מחובר אויר התנור באויר החבית ואפילו החבית פתוחה ונכנס מאויר התנור בפיה, לא נטמא היין בכך, שאין אויר כלי חרס מטמא לא למעלה ולא למטה אלא בתוכו:

היתה כפויה. החבית על פיה ונתונה על פיו של תנור שיש בו שרץ, ויש בשולי החבית לחלוחית יין שיש בה טופח על מנת להטפיח, לא נטמאת אותה הלחלוחית מפני אויר התנור שנכנס לתוך החבית, כיון שלא היתה לחלוחית היין בתוך התנור:

עוד מפרשים על משנה כלים פרק ח׳ משנה ג׳

פירוש המשניות לרמב״ם

סרידה. סבכה תרגום מעשה רשת נחושת (שמות ל״ח:ד׳) עובד סרדה דנחשא: גפיים. זר שאין לה בית קבול תהיה כלי עגולה ותשימה כלי וכאשר לא תהיה על זאת התמונה הנה אינה כלי ולזה לא תבדיל הדבר אשר יהיה בו מאויר התנור והיא שוקעת בתוכו ואינה כלי וביאר הסבה בזה ואמר שאין מצילין מיד כלי חרס אלא כלים על האופן הקדום בהלכה אשר לפני זאת. וביאור נחושתו של תנור קרקעיתו מלשון (יחזקאל ט״ז:ל״ו) השפך נחושתך ואמר כי כאשר היתה החפירה בקרקע התנור וחבית מלאה משקין בזאת החפירה שפי החבית אינו בתוך אויר התנור אלא למטה ממנו הנה לא תטמא לא היא ולא המשקין מפני חבור אויר התנור באויר החבית שאף על פי שאויר התנור טמא בהגעת השרץ בו הנה תכלית מה שיטמא כל מה שיגיעו בתוך גרם התנור לא מה שכנגד אוירו ולא מה שיהיה נוכח אוירו לא למטה ולא למעלה גם כן והוא אמרו היתה כפויה ופיה לאויר התנור והוא שתהיה החבית כפויה על פי התנור אשר יבא פי החבית עם פי התנור והוא החבית מחובר באויר התנור מלמעלה וזה הפך ההנחה הראשונה. עוד היה השרץ בתוך התנור הנה כבר נטמא אויר התנור בלי ספק אבל אויר החבית לא יטמא ואע"פ שהוא מחובר לא נטמא באויר התנור ולזה אמר שהמשקה אשר בקרקע החבית טהור והוא אמרו משקה טופח ר"ל המימיות אשר בו כדי לטפוח בו היד וזהו תכלית מה שאפשר שישאר בקרקע החבית מהמשקין והיא כפויה על פיה:

תוספות יום טוב

סרידה. פי' הר"ב כמין עריבה כו' מלשון ואת בגדי השרד (שמות ל״א:י׳). ועיין בפי' הר"ב משנה ב פט"ו:

ושוקעת לתוכו. כדפרישי' לעיל דכשהפיות שוים חשיב נמי תוך תוכו:

[*אלא כלים. עיין (שם) במשנה דלקמן ומ"ש שם בס"ד]:

חבית שהיא מלאה משקים כו'. ה"ה אוכלים. ומשום סיפא שבשולי חבית. שאין רגילות האוכלים שישארו בשוליו נקט נמי ברישא משקין ואי נמי משום מתניתין דלקמן דדוקא משקים:

משקה טופח. לשון הר"ב על מנת להטפיח. לא ידעתי מה הכריחו לפרש כן. וז"ל הרמב"ם משקה טופח [שבשולי החבית]. ר"ל המימיות אשר בו כדי לטפוח היד וזהו תכלית מה שאפשר שישאר בקרקע החבית מהמשקין. והיא כפויה על פיה. ע"כ. ועיין סוף פ"י:

תפארת ישראל – יכין

סרידה הוא לוח חרס פשוט. ומעוקם קצת באמצע כדי ללוש עליו. ועקמימות זה לא מחשב ב"ק. כל שאין דפנותיו זקופין וכדמסיק. ולרמב"ם הוא עשוי כעין רשת שג"כ אמק"ט. ונ"ל דצ"ל שהרשת אינו מנוקב. דאל"כ הרי כל נקב שעשה בכונה אמ"צ [כלקמן סי' מ"ח] וא"כ אפי' יש לה גפיים וב"ק אמ"צ. ודוחק לומר דנקבי רשת מחשב ניקב ממילא מדלא ניקבו בידים:

ושוקעת לתוכו שלוח הזה שהוא עב תחוב לתוך פה התנור. והעומק שבעקמימותו תחוב לתוך חלול התנור. ומיירי בששפיות הלוח בולטים סביב למעלה משפה פנימית של פה שבגג התנור. דאם היו שפיות הלוח תוך אויר התנור. אז אפי' היתה הסרידה כלי אמ"צ [כלעיל סי' ה']:

ואין לה גפיים שאין לה דפנות זקופים סביב. דאף שעמוקה קצת באמצעיתה מכל הצדדים סביב. אפ"ה לא מחשבה עי"ז ככלי עם ב"ק. כל שאין לה דפנות זקופין [כלקמן פט"ו מ"ב]:

השרץ בתוכה בתוך הסרידה. שמתוך שתחתית הסרידה העמוקה בולטת לתוך התנור. לפיכך אפשר שיהיה מונח שרץ תוך העומק של הסרידה נגד אויר חלול התנור:

התנור טמא דמדאין הסרידה כלי אינו מציל בתוך תוכו וכדמסיק:

חבית שהיא מלאה משקין טהורין וכ"ש אוכלין. דאף אם יתטמאו לא יחזרו לטמא החביות. משא"כ משקה טמא מטמא כלי מגזירת משקה של זב וזבה שהן אה"ט כשלהי פ"ק דשבת:

ונתונה למטה מנחושתו של תנור למטה מקרקעית התנור:

החבית והמשקין טהורין אפי' בשפה החבית פתוח לתוך חלול התנור. וכגון שאין להתנור שולים. והשרץ דבוק בדפנות התנור ונמצא שאויר החביות מעורב עם אויר הטמא שבתנור. אפ"ה החביות ומשקה שבתוכה טהורין:

היתה כפויה על פה התנור למעלה:

ופיה לאויר התנור אף ששפת פה החביות שקוע ובולט לתוך חלול התנור:

משקה טופח שבשולי החבית טהור מיהו דוקא כשהמשקין למעלה מכנגד חלול התנור. דאז לא נטמאו המשקין מאויר התנור. וגם החבית לא נטמא מאויר התנור. דהרי התנור שהוא כ"ח לא נעשה אה"ט לעולם אפי' נגע במת. וכ"ש הכא שנטמא רק בשרץ. והחבית שהוא כלי אמק"ט רק מאה"ט [כפסחים ד"כ ע"ב] אבל בהיה שפת החבית בולט לתוך אויר התנור. והמשקה טופח בדפני החבית בתוכו נגד אויר התנור אז אין החבית מציל על משקין שבתוכו מטעם תוך תוכו. משום דאויר החבית מעורב עם אויר התנור הטמא. ונ"ל דנקט הך עניינה בכפוי' לרבותא. דאף שסוף משקה לירד למטה אפ"ה אינן כאילו הן למטה תוך התנור ומה"ט לא איצטריך לאשמעינן הכא דגם החבית טהור כברישא דזה פשיטא דמ"ש מרישא. אלא דכל עיקר דנקט הך בבא היינו רק משום משקין נקט לה. וכ"ש כשעומדת החבית תחת שולי התנור. ופיה בולט לאויר התנור כברישא. רק שהמשקין שבחבית הן למטה מכנגד אויר התנור ג"כ הכל טהור:

מלאכת שלמה

ושוקעת בתוכו. כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:

שאין מצילין מיד כלי חרס. הר"ש ז"ל פי' על פי התוספתא שאין מצילין מיד כלי חרס אלא כלים שיש להם תוך וזו הואיל ואין לה גפיים שהן מחיצות כדתנן לקמן בפט"ו סרידא של נחתומין טמא ושל בעלי בתים טהור גפפו מד' רוחותיו טמא חשיבא אין לה תוך ואינה מצלת. וכפירוש זה פי' ר"ע ז"ל לקמן פ"ט סימן ו' ויש מפרשים גפיים לולאות:

נחושתו של תנור. קרקעיתו והתנור אין לו שוליים אלא מושיבין אותו על הקרקע והקרקע הוא שוליו ואם יש גומא אחת תחת התנור וחבית מלאה משקים מונחת בגומא כנגד אויר התנור וזו היא הצורה %:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלים פרק ח׳ משנה ג׳?

משנה כלים פרק ח׳ משנה ג׳ פותחת במילים ״סרידה שהיא נתונה על פי התנור ושוקעת לתוכו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק ח׳ משנה ג׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־7 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלים פרק ח׳?

בפרק ח׳ של מסכת כלים יש 11 משניות, וזו המשנה ה־3 בו.

עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)