משנה כלים פרק כ״ד משנה ז׳

מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

שָׁלֹשׁ פִּנְקָסִיּוֹת הֵן. הָאֱפִיפוֹרִין, טְמֵאָה מִדְרָס. וְשֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל שַׁעֲוָה, טְמֵאָה טְמֵא מֵת. וַחֲלָקָה, טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

ר׳ עובדיה מברטנורא

שלש פנקסיות הן. העשוין לכתוב בהן. כמו חנוני על פנקסו:

אפיפורין. לוח שמניחים עליו אבק של עפר וכותבים בו חשבונות. וגדול הוא וחזי לישיבה:

שיש לה בית קבול שעוה. לוח שטחין פניו בדונג ורושמין על הדונג בחרט:

וחלקה. שאין בה שעוה, וכותבים עליה בדיו, ואין לה בית קיבול:

עוד מפרשים על משנה כלים פרק כ״ד משנה ז׳

פירוש המשניות לרמב״ם

פנקסיות. הן כל שתי לוחות מזדווגות יהיו לסופר או לזולתן ושם פנקס על האמת אמנם הוא לסופר ואפיפורין הוא כסא של פרקים כאשר יתפשט יהיו שתי לוחות וישב הסופר עליו וכאשר יתקבץ ישוב לוח אחד וצורתו מפורסמת אצל האנשים כולן וכבר בארתיו לך בפ' ט"ז: בית קבול שעוה. מקום ישימו בו השעוה וכבר בארתיו לך בפ' י"ז: וחלקה. הוא לוח פשוט אין לו בית קיבול ולא כלי קיבול ולא תורת כלי עליו יהיה מפשוטי כלי עץ לקטנותו ולזה טהור מכלום:

תוספות יום טוב

[*פנקסיות פירש הר"ב כמו חנוני על פנקסו דרפ"ז דמסכת שבועות]:

האפיפורין. פירש הר"ב לוח שמניחים עליו אבק של עפר כו'. כ"כ הר"ש בשם הערוך ערך פנקס. ותמהתי דכה"ג תנן נמי אפיפורין ברפט"ז ושם פירש הר"ב וכן הר"ש כתב שם בשם הערוך. שהוא כסא של פרקים. ודקדקתי בערך אפיפורין ומצאתי דמייתי לה התם נמי הך אפיפורין דהכא ומפרש לה שהוא כורסיא קטן לפני תיבת ס"ת. גם הרמב"ם מפרש הך דהכא כי הא דלעיל שהוא כסא של פרקים ונקרא פנקס לפי שפנקס הן כל ב' לוחות מזדווגים יהיו לסופר או לזולתו ושם פנקס על האמת אמנם הוא לסופר. ואפיפורין הוא כסא של פרקים כאשר יתפשט יהיו שתי לוחות וישב הסופר עליו וכאשר יתקבץ ישוב לוח אחד:

תפארת ישראל – יכין

שלש פנקסיות הן והן לוחות מחוברות יחד כדי לכתוב עליהן:

האפיפורין הן ב' לוחות גדולות מעץ שמחוברות יחד בצירין. ומניחין בין ב' הלוחות נייר וקולמס ושאר כלי כתיבה ומקפלן. וכשרוצה לכתוב פותח קפולן. ויושב הסופר על הלוחות וכותב על הנייר:

ושיש בה בית קבול שעוה הן ג"כ ב' לוחות מחוברות בקצה א' שלהן. אבל הם קטנות. ויש להם שפה סביב ושם בפנים ממורחים פני הלוחות בשעוה. וכותבין וחורטין על השעוה זכרון דברים. ומקפלין ב' הלוחות אח"כ זה על זה. אולם לכשירצה מחליק שריטי האותיות שכתב. וכותב שם מחדש דברים אחרים. [כך משמע מהר"ש והר"ב. אולם צ"ל שאין ממלאין הב"ק שלהן בשעוה. וזה כדי שלא ימחקו שריטות האותיות כשיקפל ב' הלוחות זע"ז ולא יהיה ריוח בין לוח ללוח. דאי בממלא כל הב"ק עם שעוה. הרי ב"ק העשוי למלאות לא שמיה ב"ק. [כרמב"ם פ"ב מכלים]:

טמאה טמא מת עי' ספי"ז:

וחלקה שכותב עליו בסיקרא או בנתר שקורין קריידע בל"א:

מלאכת שלמה

שיש בית קבול שעוה. פי' הרמב"ם ז"ל לעיל בפי"ז דהיינו שיש לו חקק שמשימין בו השעוה וכתבתיו שם בסוף הפ':

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלים פרק כ״ד משנה ז׳?

משנה כלים פרק כ״ד משנה ז׳ פותחת במילים ״שלש פנקסיות הן האפיפורין טמאה מדרס ושיש בה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק כ״ד משנה ז׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלים פרק כ״ד?

בפרק כ״ד של מסכת כלים יש 17 משניות, וזו המשנה ה־7 בו.

עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)