משנה כלים פרק כ״ד משנה ה׳

מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

שְׁלֹשָׁה תַרְבּוּסִין הֵן. שֶׁל סַפָּרִין, טָמֵא מִדְרָס. שֶׁאוֹכְלִין עָלָיו, טָמֵא טְמֵא מֵת. וְשֶׁל זֵיתִים, טָהוֹר מִכְּלוּם:

ר׳ עובדיה מברטנורא

תרבוסים. כלים של עור כעין ארגזים:

של ספרים. מקיזים דם:

טמא מדרס. גדול הוא וחזי לישיבה או למזגא עליה:

שאוכלים עליו. כלי תשמיש הוא:

ושל זיתים. שסוחטין בו הזיתים, לא חשיב כלי של משמשי אדם:

עוד מפרשים על משנה כלים פרק כ״ד משנה ה׳

פירוש המשניות לרמב״ם

תרבוס. כלי מעור ואשר היא אצל המקיזים יעשו לישב עליה או לסמוך עליה ולזה טמאה מדרס ושרש זה כבר התבאר בפרק כ' והעור אשר יעשה להשיר עליו הזיתים אינו כלי ולזה אין בו טומאה כלל:

תוספות יום טוב

[*תרבוסין. וכך העתיקו הר"ב והר"ש. גם הרמב"ם בפירושו. אבל בחבורו פכ"ז מה"כ כתב תרכוסין בכ"ף. וכן הוא בערוך]:

[*טמא מדרס. פי' הר"ב דחזי לישיבה או למזגא עליה הבאים להקיז. הכ"מ שם]:

[*שאוכלין עליו. פירש הר"ב כלי תשמיש הוא. ואומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו. הכ"מ שם]:

[*ושל זיתים. כתב הר"ב שסוחטים בו זיתים. לא ידעתי למה לו לפרש כן. והרי הרמב"ם כתב אשר יעשה להשיר עליו הזיתים ובחבורו כתב ג"כ *)ששוטחין עליו הזיתים]:

תפארת ישראל – יכין

שלשה תרבוסין כך נקרא בלשון רומי עור שהופשט ועדיין שערותיו עליו:

של ספרין טמא מדרס דהוא גדול כשיעור שישב עליו המסתפר בשעה שמתגלח. כדי שלא יתפזרו שערותיו בבית. וכן עושין הנשים מה"ט ים נפה בשעה שגודלין [כדלעיל פט"ו מ"ג]:

שאוכלין עליו טמא טמא מת דמדמיוחד להושיב עליו המאכלים. להכי כשישב אדם עליו א"ל עמונמ"ל:

ושל זיתים שעשוי לשטוח עליו זיתים. כדי שיתרקבו ויתרככו קודם שיכבשום בבית הבד:

טהור מכלום מדהו"ל פשוטי כלי עור המשמש רק לתשמישי אדם. ולא לתשמיש גופו. דדינו ככלי עץ בזה. שאמק"ט כלל [כרפט"ו ופט"ז מ"ז]. ונ"ל דמיירי שהעור קשה. דאם הוא רך. מק"ט מת מדחזי לקפל בו שום דבר הו"ל כיש לו ב"ק [כתוס' שבת ס"ג ב' ד"ה מניין]:

מלאכת שלמה

תרבוסים. ראיתי שונים גורסים תרכוסים בכ"ף אכן הרב בצלאל אשכנזי ז"ל ראיתי שהיה בספרו כתוב תרבוסים בבי"ת ולא הגיהו בין במשנה בין בפירושה. ובערוך לא מצאתיה רק הביא תרנס בנו"ן הנזכר בב"ר ופירש שהוא כסא:

ספרים מקיזי דם ולקמן בפירקין בסימן י"ד גרסינן של ספרים שר"ל של ספרי תורה כמו שאכתוב שם בס"ד:

טמא מדרס. דחזי לישיבה או למיזגא עליה פי' לשכיבה וראיתי מי שכתב למיזגא פי' ארימא"ר בלעז:

ושל זיתים. ששוטחין בו הזיתים:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלים פרק כ״ד משנה ה׳?

משנה כלים פרק כ״ד משנה ה׳ פותחת במילים ״שלשה תרבוסין הן של ספרין טמא מדרס שאוכלין״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק כ״ד משנה ה׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלים פרק כ״ד?

בפרק כ״ד של מסכת כלים יש 17 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.

עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)