דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה כלים פרק י״ט משנה ט׳

מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

תֵּבָה שֶׁפִּתְחָהּ מִצִּדָּהּ, טְמֵאָה מִדְרָס וּטְמֵא מֵת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, אוֹ שֶׁאֵין לָהּ לִזְבֵּז טֶפַח. נִפְחֲתָה מִלְמַעְלָן, טְמֵאָה טְמֵא מֵת. נִפְחֲתָה מִלְּמַטָּן, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, מִפְּנֵי שֶׁבָּטַל הָעִקָּר, בָּטְלָה הַטְּפֵלָה:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

שפתחה מצדה. כשפתחה מלמעלה אינה טמאה מדרס, דאם ישב עליה ובאים להשתמש בה אומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו. אבל כשפתחה מן הצד, יכול להשתמש אע״פ שיושב עליה:

בזמן שאינה גבוהה עשרה טפחים. כשגבוהה עשרה לא חזיא לישיבה כולי האי:

או שאין לה לזבז. דכשיש לה לזבז מזיק ליושב:

נפחתה מלמטן. בשוליה. לא חזיא לתשמיש, אבל חזיא לישיבה:

מפני שבטל העקר. עיקר התיבה היא עשויה להחזיק בשוליה מה שמשימים בתוכה. ועל ידם היא נקראת כלי. וכיון שנפחתו שוליה ובטלו, בטלו גם דפנותיה מלמעלן ושוב אינה מקבלת שום טומאה. והלכה כחכמים:

עוד מפרשים על משנה כלים פרק י״ט משנה ט׳

פירוש המשניות לרמב״ם

אמר רבי יוסי כי כאשר היתה גבוהה י' טפחים או היה לה שפה הנה היא לא תטמא במדרס הזב שהיא אינה ראויה לישב עליה וכבר ידעת שלא תטמא במשכב הזב אלא הראויה למשכב עוד אמר כי כאשר נפחתה למטה והוא שנפחת קרקעיתה הנה תשאר מקבלת טומאת מדרס לפי שהוא ראוי למושב וחכמים אומרים כי העיקר בו אמנם הוא קרקעיתו ובו הוא כלי עד שתטמא במת ובזב וכאשר בטל העיקר החזירה שלא תטמא במת ונשארו הלוחות אשר בצדה ובעליונה אשר יעשה להחזיק מה שבה ונאמר שהיא תטמא במדרס וזה לא יתאמת והלכה כחכמים:

תוספות יום טוב

רבי מאיר מטמא. הואיל ופתחה מצדה. ולא נפחתה למעלה ראויה למדרס כשהיתה וכל המיטמא טמא מדרס מיטמא טמא מת כדתנן במשנה ג פ"ו דנדה:

מפני שבטל העיקר בטלה הטפלה. ושיהיה כלי שיטמא טומאת מת הוא העיקר. וזה הולך על השרש אשר התבאר בששי מנדה והוא אמרם כל הטמא מדרס טמא טמא מת ויש שטמא טמא מת ואינו טמא מדרס הנה כבר התבאר שטומאת מת עיקר. הרמב"ם בסוף פרקין:

תפארת ישראל – יכין

טמאה מדרס דמדאפשר להשתמש בעיקר תשמישין שבתוך התיבה אף בשעה שישב עליה הזב. אין אומרים לו עמוד ונמ"ל:

אמר רבי יוסי אימתי בזמן שאינה גבוהה י' טפחים דאז נוח לישב עליה:

או שאין לה לזבז טפח ר"ל או אפי' גבוה י"ט. אבל אין שפה למעלה סביב גבוה טפח. דבשלמא בשנמוכה התיבה מי"ט. שאז רגלי היושב עליה נסמכים בארץ. אז אין הרגלים נדחקים מהשפה. אבל כשהתיבה גבוה י"ט. רגלי היושב עליה נשארים תלויות באויר בשעה שיושב עליה. והן נדחקים עי"ז מהשפה שתחת הירכות. ואין נוח לישב עליה [מיהו מכל רבותינו המפרשים נראה דתרתי לטיבותא בעינן שתהיה נמוכה מי"ט. וגם שלא יהיה לה לזביז. אז מק"ט מדרס ולפ"ז צריך לגרוס בדברי ר' יוסי. ושאין לה לזביז]:

נפחתה מלמעלן ר"ל שהתיבה שפתחה מצדה ניטל כסוי שלה:

טמאה טמא מת אע"ג שכשיפתח פתחה שמן הצד לא יהיה לה ב"ק. אפ"ה מק"ט. מדעכ"פ כשפתחה סתום נשאר ב"ק שלה:

נפחתה מלמטן ר"מ מטמא אף במדרס. דמדפתחה בצדה. עדיין חזיא לישיבה כבתחילה. והרי כל המק"ט מדרס. מקבל גם שאר טומאות [כנדה פ"ו מ"ג]. ולרתוי"ט [לקמן פכ"ד] דבנתקלקל הכלי ליתא להאי כללא. א"כ הכא לר"מ רק למדרס מק"ט:

וחכמים מטהרין מפני שבטל העקר היינו תשמיש שבתוכו:

בטלה הטפלה היינו הישיבה שע"ג. שזה רק טפל הי' להתשמיש שבתוכה:

תפארת ישראל – בועז

וא"ת למה לא תקבל טומאת מדרס כבתחלה. דהרי יכול להפכה ולישב על א' מהצדדים. דמי גרע מעריבה שנסדקה (פ"כ מ"ב) דחל עליה טומאה מדרס מחדש. מכ"ש הכא שראוי שתשאר בטומאת מדרס כבתחילה. י"ל דהכא שהישיבה ע"ג טפילה. לא יהפוך עבור זה התיבה משום שע"י הפיכתו ישתנה פתיחת הפתח של תשמיש העיקרי. שלא יהיה אז כבתחלה:

מלאכת שלמה

תיבה שפתחה מצדה. גרסי' הכא וכן הוא ג"כ בהר' שמשון ז"ל:

נפחתה מלמטה ר"מ מטמא. טומאת מדרס דחזיא לישיבה וטמא נמי טמא מת אע"ג דלא חזיא לתשמיש דכל המיטמא מדרס מיטמא טמא מת הרא"ש ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלים פרק י״ט משנה ט׳?

משנה כלים פרק י״ט משנה ט׳ פותחת במילים ״תבה שפתחה מצדה טמאה מדרס וטמא מת אמר״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק י״ט משנה ט׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלים פרק י״ט?

בפרק י״ט של מסכת כלים יש 10 משניות, וזו המשנה ה־9 בו.

עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)