משנה כלים פרק י״ב משנה ח׳

אולר. הוא סכין קטן והוא כלי יחתכו בו קצה הקולמוס. ואמרו הנה קולמוס. ירצה בו קולמוס של מתכת והרבה מבני אדם עושים קולמוסים מברזל ונחשת: ומטולטלת ומשקולת. שני מינים ממאזני הבנאים והוא חתיכה מברזל או מעופרת יעשה על הרוב מעופרת תמונה ותנקב ותתלה בחוט יעמידו בו הכתלים והעמודים בעת הבנין: והכירין. הוא כלי מברזל יתקעו בו הזיתים במעצד: והכן. הוא המסטר אשר יקוו בו השורות: והכנה. היא המסטרא: וגולמי כלי עץ. מבואר בתוספ' [ב"מ פ"ב] אמרו אלו הן גולמי כלי עץ כל שעתיד לשוף לשבץ לגרד לכרכב לטוח בטונס מחוסר כן או אוגן או אוזן טמא וכבר קדם ביאור אלו השמות בפ' אשר לפני זה זולת אמרו לטוח בטונס וביאורו להחליקו במחלקת הוא הברזל אשר יחליקו בו העצים ושמו טונס. ומבואר שכן הוא תושבת ואוגן הוא צואר הכלי: ואמרו משל אשכרוע. ר"ל בכלי הבקר וקורין אותו אלשמש"ר והאמת שהוא מין ממיני הארז תרגום תאשור אשכרועים ואמרו שזה המין לא יטמאו הכלים הנעשים ממנו עד שיגרדו וימרקו לפי שהן קודם זה לא יצליחו למלאכה לרוב קליפת העצים: וגרופית של זית. ירצו הכלים הנעשים מעקרי הזיתים הם רוב השמנים לא יוכשרו להשתמש בהן עד שיושלקו באש ואין הל' כר"י:

והכורים. ל' הר"ב כלי ברזל שבו תוחבים הזיתים וכו'. נמשך אחר לשון הרמב"ם בפירושו שבידינו. שז"ל הוא כלי מברזל יתקעו בו הזיתים במעצר. אבל בנא"י כותשים בו הזיתים במעצר. וזה נכון ומסכים למה ששנינו במשנה ה פ"ד דב"ב המוכר את בית הבד וכו'. לא מכר את העכירים ומפרשים בגמ' עכירים. כבשי. וכ"כ הר"ש בכאן בשם הערוך. דכירים דהכא היינו עכירים דהתם. ומה שפי' שם הר"ב והרמב"ם שהם נסרים כו'. שאני הכא דבכלי מתכות איירינן. אבל מן הסתם עושים נסרים של עץ למלאכת הכתישה הזאת. ולפיכך פרשו שם נסרים כו':

והכן והכנא. כתב הר"ב האמה וכו'. כ"כ הר"ש [*ולעיל ספ"ז מסיים ונראה דהאמה נקרא כנה. והלוח שמסרגלים עליה. היא הכן. ולפי אחד מן הפירושים שכתב מהר"ם במס' אהלות ברפ"ח. הכנה מדה. והכן מחק. כמו שאכתוב שם בשמו בס"ד. [ד"ה והעושה]. ונ"ל לשיטת הר"ב והר"ש דהכא שהכנה הלוח. והכן האמה] וכתב עוד די"מ הכן זה כלי גדול. וישקלו עליו את הכספים. והכנה היא המאזנים. ע"כ. [*ובערוך שלפנינו במקום כלי גדול. כתוב עץ גדול. ואותה הנוסח' נ"ל עקרית. שכן יש בהרבה מקומות אצל הסוחרים עץ ארוך תקועה על לוח ובו מאזנים שישקלו בהם הזהובים]. ולשון מהר"ם והכן והכנה. נ"ל מדה גדולה ומדה קטנה. כמו כנא בפרוטה. בכתובות פ' אלמנה [דף צט] . ועיין במסכת אהלות ריש פ"ח. ע"כ. והרמב"ם נראה שמפרש כמו הערוך:

גרופית של זית. כת' הר"ב ענף של זית קרוי גרופית כו' וכ"כ הר"ש. ועיין מ"ש במשנה ג פרק ה דב"ב:

האולר פעדער מעסער שמתקנין עמו הקולמס:

והמטוטלת זענקבליי שעל ידו יבדק הבונה אם שוה שטח החומה בראשה:

והמשקלות כגון ליטרא וחצי ליטרא וכדומה:

והכורים הוא כלי שכותשין עמו הזיתים. ומנערין אותן בו לאחר שנתרככו בזיעת המעטן קודם שיכבשום בבית הבד:

והכנא בערוך פי' שהלוח שמסרגלין עמו הסופרים את הניירות כשמשרטטין כדי לכתוב ישר ושוה. נקרא בלשון המשנה כן. ליניאל בל"א. אבל הלוח שמניח עליו הנייר בשעת שירטוט הוא נקרא כנה. ויש אומרים דכן הוא עץ ארוך כמקל לשקול בו. דעזמער בל"א. וכנה הוא כעין מאזנים [ועי' פי' הר"ב לעיל ספ"ז. ומ"ש שם בס"ד]. וכולן מיירי שהן של מתכות וקמ"ל אף שתשמישן קל. ורק לצורך דבר אחר. אפ"ה מחשבו כלי ומקבל טומאה:

וכל גולמי כלי עץ היינו שנגמר בית קבול של הכלי. אע"ג שחסר עדיין הרבה לגמר תיקונו [רמב"ם פ"ה מכלים]:

חוץ משל אשכרוע דקליפת העץ ההוא עב מאד. ולהכי כל שלא הסיר הקליפה ההיא אינו מקבל טומאה:

רבי יהודה אומר אף גרופית של זית טהורה ענפי זית. אם עשה מהן כלי אינו מקבל טומאה:

עד שתשלק היינו שיכניסנו באש להוציא השמן שבגוף העץ שבו. וכל הנך דיני כלי עץ לא שייכי הכא בפרקן דמיירי כולו בכלי מתכות. אבל דיני כלי עץ מפורשים מפט"ו עד פי"ח. ורק מדקאמר לעיל מינה דגולמי כלי מתכות לרבנן אינו מקבל טומאה. אף שחסר רק קצת לתיקונו. כגון שאין צריך רק לשוף ולכרכר [כחולין דף כ"ה ע"ב]. והדר תני דאולר וקולמס וכן וכנה דהוה ליה פשוטי כלי מתכות ואפילו הכי מקבל טומאה. להכי כדי שלא תטעה לומר דכל שכן כלי עץ דפשוטין טהורין מכל שכן שיהיו גולמין טהורין. קא משמע לן דטהור בכלי מתכות טמא בכלי עץ וכו' [כמבואר בחולין שם]:

האולר וכו'. טמאים משום דכל חד מהני יש לו שם בפני עצמו ופי' בערוך בפירוש ראשון אולר פי' עץ שחותכין בו הקולמוס ומערבין בו הדיו ע"כ. וברמב"ם בספ"ט דהלכות כלים כתוב ג"כ והאולר שכורתים בו הסופרים ראש הקולמוס של קנה ע"כ:

מטוטלת. בערוך מטולטלת וכן ג"כ ברמב"ם ספ"ט דהל' כלים:

הכידין. בדלי"ת הביאו הערוך בערך כדם וכתב ס"א כדים ומפ' עכידין כדגרסי' בבא בתרא מאי עכידין כבשי וכו' ע"כ. אבל בערך עכר כתוב ברי"ש:

והכן והכנה. נראה דהאמה נקראת כנה והלוח שמסרגלין עליה הוא הכן כך פי' הר"ש ז"ל לעיל בספ"ז אליבא דפי' הערוך ובס"פ בתרא דמכלתין הביא הר"ש ז"ל תוספתא דקתני בה האולר והקולמוס וכו' עד של זכוכית טהורין וכתב וכל הנך שנויין לעיל במתני' ספי"ב אלא דהתם תנן הכידים והכא תניא העכידין והכל אחד והתם תנן טמאים דבשל עץ מיירי אבל הכא בשל זכוכית וטהורים עכ"ל ז"ל:

בפירוש ר"ע ז"ל. ופי רשע הוא עצי גופר אמר המלקט נלע"ד דמשום הכי קורהו פי רשע שנעשה ממנו תיבה לצדיק נח להנצל מן המבול של הרשעים. וכן גירסת הערוך פי רשע. ואפשר דגרסי' פירשע כולו תבה אחת:

ר' יהורה אומר אף. אית דלא גרסי מלת אף. גם הרי"א ז"ל מחקו.