משנה הוריות פרק ג׳

מסכת הוריות, סדר נזיקין · 8 משניות בניקוד · מתחת לכל משנה פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא, ובלחיצה על ״עוד פירושים״ – שאר המפרשים.

1. משנה א׳

   כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ, וְכֵן נָשִׂיא שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִגְּדֻלָּתוֹ, כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פַר, וְהַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר:

   ר׳ עובדיה מברטנורא

   כהן משיח שחטא ואח״כ עבר ממשיחותו. ולא הספיק להביא קרבנו עד שעבר מכהונתו:

   כהן משיח מביא פר. ואפילו עבר לאחר שהעבירוהו ממשיחותו, אמרינן לקמן במתניתין דמביא פר. ולא נקט ליה אלא משום דאיצטריך למתני דנשיא מביא שעיר כשחטא קודם שהעבירוהו, תני נמי בכהן משיח מביא פר:

   ונשיא מביא שעיר. דכתיב (ויקרא ד׳:ג׳) על חטאתו אשר חטא, מלמד שמביא חטאת כמו שהיה חייב בשעה שחטא:

   עוד פירושים על משנה א: פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, מלאכת שלמה

2. משנה ב׳

   כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ וְאַחַר כָּךְ חָטָא, וְכֵן הַנָּשִׂיא שֶׁעָבַר מִגְּדֻלָּתוֹ וְאַחַר כָּךְ חָטָא, כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פַר, וְהַנָּשִׂיא כְהֶדְיוֹט:

   ר׳ עובדיה מברטנורא

   כהן משיח שעבר ממשיחותו וכו׳ אע״פ שאינו עובד, בקדושתו הוא עומד. שאין בין כהן העובד לכהן שעבר, אלא עבודה ופר יום הכפורים ועשירית האיפה שמקריב בכל יום, כדלקמן. אבל נשיא כיון שהעבירוהו הרי הוא כהדיוט:

   עוד פירושים על משנה ב: פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, מלאכת שלמה

3. משנה ג׳

   חָטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְמַנּוּ, הֲרֵי אֵלּוּ כְהֶדְיוֹט. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם נוֹדַע לָהֶם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ, חַיָּבִין. וּמִשֶּׁנִּתְמַנּוּ, פְּטוּרִין. וְאֵיזֶהוּ הַנָּשִׂיא, זֶה הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ד) וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֱלֹהָיו, נָשִׂיא שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה' אֱלֹהָיו:

   ר׳ עובדיה מברטנורא

   הרי אלו כהדיוט. שנאמר בנשיא (שם) אשר נשיא יחטא, שחטא כשהוא נשיא. וכן בכהן המשיח נאמר (שם) ואם הכהן המשיח יחטא, שחטא כשהוא משיח:

   עוד פירושים על משנה ג: פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, מלאכת שלמה

4. משנה ד׳

   וְאֵיזֶהוּ הַמָּשִׁיחַ, הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, לֹא הַמְרֻבֶּה בִבְגָדִים. אֵין בֵּין כֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרֻבֶּה בְגָדִים אֶלָּא פַר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת. וְאֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר, אֶלָּא פַר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. זֶה וָזֶה שָׁוִין בַּעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמְצֻוִּין עַל הַבְּתוּלָה, וַאֲסוּרִין עַל הָאַלְמָנָה, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין בִּקְרוֹבֵיהֶן, וְלֹא פוֹרְעִין, וְלֹא פוֹרְמִין, וּמַחֲזִירִין אֶת הָרוֹצֵחַ:

   ר׳ עובדיה מברטנורא

   המרובה בבגדים. לאחר שנגנזה צלוחית של שמן המשחה היה כ״ג נכנמ לכהונה גדולה בלבישת שמונה בגדים, כדכתיב (שם כ״א) ומלא את ידו ללבוש את הבגדים:

   אלא פר הבא על כל המצות. שאין מרובה בבגדים מביא פר על שגגתו, דכהן המשיח כתיב:

   בעבודת יוה״כ. שאין עבודת אותו היום בשרה אלא בכ״ג בלבד, וכהן המשמש וכהן שעבר שוין בה:

   ולא פורעין ולא פורמין. כדכתיב בכהן גדול (שם) את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום:

   ומחזירין את הרוצח. אם מת אחד מהם, חוזר הרוצח מעיר מקלטו, כדכתיב (במדבר ל״ה:כ״ה) עד מות הכהן הגדול:

   עוד פירושים על משנה ד: פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, מלאכת שלמה

5. משנה ה׳

   כֹּהֵן גָּדוֹל פּוֹרֵם מִלְּמַטָּה, וְהַהֶדְיוֹט מִלְמַעְלָה. כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְלֹא אוֹכֵל, וְהַהֶדְיוֹט לֹא מַקְרִיב וְלֹא אוֹכֵל:

   ר׳ עובדיה מברטנורא

   כ״ג פורם מלמטה. אם מת לו מת שחייב לקרוע עליו, קורע מלמטה בכנף בגדו הסמוך לרגליו. והאי דכתיב ובגדיו לא יפרום, שאינו פורם כשאר כל אדם:

   מלמעלה. כנגד החזה סמוך לכתף, כשאר העם:

   אונן. מי שמת לו אחד משבעה קרובים שחייב להתאבל עליו, יום המיתה כולו בין נקבר המת בין לא נקבר, הוא אונן דאורייתא, ומיום המיתה ואילך כל זמן שלא נקבר המת הוא אונן דרבנן, ויום הקבורה הוא אונן דרבנן כל אותו היום אפילו לאחר קבורה, ומשנקבר המת ביום ראשון של מיתה כל הלילה שלאחריו הוא אונן דרבנן:

   כ״ג מקריב אונן ולא אוכל. מן הקדשים. שכן מצינו באהרן ביום שמתו נדב ואביהוא אמר ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה׳, על האכילה היה מקפיד לא על ההקרבה. ודוקא אהרן שהוא כ״ג, אבל בניו שהיו כהנים הדיוטים היו אסורים אותו היום בין להקריב בין לאבול:

   עוד פירושים על משנה ה: פירוש המשניות לרמב״ם, תפארת ישראל – יכין, מלאכת שלמה

6. משנה ו׳

   כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵרוֹ, קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ. וְכָל הַמְקֻדָּשׁ מֵחֲבֵרוֹ, קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ. פַּר הַמָּשִׁיחַ וּפַר הָעֵדָה עוֹמְדִים, פַּר הַמָּשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הָעֵדָה בְּכָל מַעֲשָׂיו:

   ר׳ עובדיה מברטנורא

   התדיר מחבירו הוא קודם. דאמר קרא (במדבר כ״ח:כ״ג) מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד. מכדי כתיב עולת הבוקר, אשר לעולת התמיד למה לי, אלא אמר רחמנא האי משום דתדיר, קדים ברישא:

   וכל המקודש מחבירו וכו׳ דהכי אשכחן בכהן, דכתיב ביה וקדשתו, ואמרינן לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון:

   פר משיח קודם. הואיל ומשיח מכפר ועדה מתכפרת, בדין הוא שיקדים מכפר למתכפר. וכן הוא אומר (ויקרא ט״ז:י״ז) וכפר בעדו ובעד ביתו, ואח״כ ובעד כל קהל ישראל:

   עוד פירושים על משנה ו: פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, מלאכת שלמה

7. משנה ז׳

   הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אֲבֵדָה. וְהָאִשָּׁה קוֹדֶמֶת לָאִישׁ לִכְסוּת, וּלְהוֹצִיאָהּ מִבֵּית הַשֶּׁבִי. בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם עוֹמְדִים לְקַלְקָלָה, הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה:

   ר׳ עובדיה מברטנורא

   האיש קודם לאשה. שהוא מקודש ממנה, שהאיש חייב בכל המצות והאשה אינה חייבת במצות עשה שהזמן גרמא:

   והאשה קודמת לאיש בכסות. שבושתה מרובה מבושתו של איש:

   לקלקלה. לביאה. ולמשכב זכור:

   האיש קודם. שזו דרכה בכך וזה אין דרכו בכך:

   עוד פירושים על משנה ז: פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, מלאכת שלמה

8. משנה ח׳

   כֹּהֵן קוֹדֵם לְלֵוִי, לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר, וּמַמְזֵר לְנָתִין, וְנָתִין לְגֵר, וְגֵר לְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּן שָׁוִין. אֲבָל אִם הָיָה מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם וְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ, מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ:

   ר׳ עובדיה מברטנורא

   לוי קודם לישראל. דכתיב (דברים י׳:ח׳) בעת ההיא הבדיל ה׳ את שבט הלוי מתוך בני ישראל:

   ישראל קודם לממזר. האי מיוחס והאי לאו מיוחס:

   ממזר קודם לנתין. זה בא מטפה כשרה וזה בא מטפה פסולה:

   נתין קודם לגר. זה גדל עמנו בקדושה וזה לא גדל עמנו בקדושה:

   גר קודם לעבד. זה לא היה בכלל ארור וזה היה בכלל ארור:

   ממזר ת״ח קודם לכ״ג עם הארץ. דכתיב (משלי ג׳:ט״ו) יקרה היא מפנינים, יקרה היא מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים:

   עוד פירושים על משנה ח: פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, מלאכת שלמה

הגמרא על פרק זה: תלמוד בבלי מסכת הוריות, דף ט׳ ע״ב · כל דפי מסכת הוריות

עוד: כל מסכתות המשנה · משנה יומית · לעילוי נשמת