משנה ברכות פרק ח׳ משנה ד׳

מסכת ברכות, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדַיִם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נוֹטְלִין לַיָּדַיִם וְאַחַר כָּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבָּיִת:

ר׳ עובדיה מברטנורא

בית שמאי אומרים מכבדין את הבית. מקום שאכלו שם מכבדים אותו משיורי אוכלים שנתפררו עליו ואח״כ נוטלים לידים מים אחרונים. דפעמים שהשמש עם הארץ ומניח הפירורים שיש בהם כזית, ואם אתה אומר נוטלים לידים תחלה נמצא אתה מפסיד את האוכלים שמים אחרונים נתזים עליהם ונמאסים. ובית הלל סברי אסור להשתמש בשמש עם הארץ, ושמש תלמיד חכם אינו מניח פירורים שיש בהן כזית אלא מסיר אותם, ואם נתזים המים על גבי פירורים שאין בהם כזית אין בכך כלום דפירורים שאין בהם כזית מותר לאבדן ביד. והלכה כבית שמאי בזה שמותר להשתמש בשמש עם הארץ:

עוד מפרשים על משנה ברכות פרק ח׳ משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

בית שמאי אומרים מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים כו': פירוש מכבדים את הבית להסיר הפתיתין שנפלו מן הסעודה. ודברי הכל היא שאם יהיה שם פתיתין כזית שאסור לרחוץ הידים עד שיסירו אותם. ובית שמאי אומרים מותר להשתמש בשמש עם הארץ ומפני שלא ידע מה שצריך להסיר יהיה אז מותר בנטילת הידים על כן אמר אין נוטלין לידים עד שיפנו המקום כולו. וב"ה אוסרין להשתמש בשמש עם הארץ ובשביל כך אומרים נוטלין לידים תחלה שהשמש עצמו לא יטול לידים עד שיסיר כל מה שהוא כזית. והלכה כבית שמאי:

תוספות יום טוב

נוטלין לידים ואחר כך מכבדין. ופי' הר"ב והכי איתא בגמרא דפלוגתייהו אי מותר להשתמש בשמש עם הארץ. ולא נשנית בעדיות גבי מקולי ב"ש וחומרי בית הלל. דכי אתשל בבית המדרש לענין נ"י אתשיל ולא לענין שמש עם הארץ. וכה"ג משנינן בגמ' בפ' ג' דחולין (דף נב) על משנת פ"ב דאהלות. וכה"ג צריכין לתרץ ג"כ בסוף פרקין וכן משנה ה' פרק ד' דכלאים וכיוצא בזה כתבו התוספות במסכת נדה דף לה [ד"ה בשופעת]. וכ"כ בריש קדושין בד"ה ב"ש וכו'. ומ"ש הר"ב דהלכה כב"ש בזה שמותר להשתמש וכו' כלומר לאפוקי בכולי פרקין דלית הלכתא כוותייהו. והא דקאמר שמותר וכו' נ"ל דה"ק דלהכי הלכה כמותם בזה משום דמסתבר שמותר להשתמש בע"ה כדי שלא להשתמש בתלמיד חכם וכמ"ש הר"י:

תפארת ישראל – יכין

בית שמאי אומרים מכבדין את הבית – אחר סעודה:

ואחר כך נוטלין לידים – מי' אחרונים. דס"ל מותר להשתמש בשמש ע"ה. והוא מניח פרורי כזית שתחת השולחן. וכשיטלו הידים קודם כיבוד יתבזו האוכלין:

ובית הלל אומרים נוטלין לידים ואח"כ מכבדין את הבית – ס"ל אסור להשתמש רק בחבר. וכשיראה חבר כזית שנפל מגביהו מיד. וזה אחד מו' מקומות דהלכה כב"ש [כתוס' סוכה ד"ג א'] והא דלא נמנה בעדיות [פ"ה מ"א] תי' רתוי"ט. דכד אתשיל ביה מדרשא לענין נט"י אתשיל. ור"ל דאין כאן קולא או חומרא. ואדרבה ב"ה מקילו טפי דרשאין ליטל ידים אף קודם כיבוד הבית. ולא לענין שמש ע"ה אתשיל. וזה כעין תי' הש"ס חולין [נ"ב]:

מלאכת שלמה

בש"א מכבדין כו'. פי' רש"י מכבדין את הבית מקום שאכלו שם אם הסבו ע"ג קרקע מכבדין את הקרקע או אם הסבו ע"ג שלחן מכבדין את השלחן ואח"כ נוטלין מים אחרונים לידים ע"כ. וכתבו התוס' ז"ל בפ"ק דסוכה (דף ג') דבסדר רב עמרם פסק בששה מקומות הלכה כב"ש וד' מינייהו תנן להו במתני' חדא הא. ואידך בסוף פרקין מי שאכל ושכח ולא ברך בש"א יחזור כו' ואידך דסוכה צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושלחנו דבפ"ב דמס' סוכה (ואע"ג דקיי"ל דלית הלכתא כשיטה ובפ"ק דסוכה אמר אביי רבי ור' יאשיה וכו' כמ"ש ברפ"ק דסוכה שאני הכא דאשכחן לרב הונא דקאמר הלכה צריכה שתהא מחזקת וכו' כדעת ב"ש. ולא תזוז מנה) ואידך בספ"ד דעדיות סדין בציצית ב"ש פוטרין וב"ה מחייבין. ואידך תרי איתנהו במנחות פרק התכלת (מנחות דף מ') כמה חוטין הוא נותן בש"א ד' ובה"א ג' וכמה תהא משולשלת בש"א ד' ובה"א ג' ע"כ. ובגמ' דר' אושעיא מפיך בהך בבא דב"ש לדב"ה ודב"ה לדב"ש וקבע בהא נמי הלכה כב"ה:

בפי' ר"ע ז"ל. דפירורין שאין בהן כזית מותר לאבדן ביד. אמר המלקט. ומ"מ קשה לעניות כדמוכח בפ' כל הבשר:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה ברכות פרק ח׳ משנה ד׳?

משנה ברכות פרק ח׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״בית שמאי אומרים מכבדין את הבית ואחר כך״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה ברכות פרק ח׳ משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, בדיבור המתחיל אחד, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת ברכות פרק ח׳?

בפרק ח׳ של מסכת ברכות יש 8 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת ברכות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Berakhot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Berakhot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Berakhot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Berakhot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Berakhot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Berakhot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)