הרא"ש על שמות פרק לב
רבנו אשר בן יחיאל · 7 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים
שמות לב, אוַיַּרְא הָעָם כִּי־בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן־הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל־אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה־לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי־זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה־הָיָה לוֹ
קום עשה לנו אלהים. לא לשם ע"ז נתכוונו חס וחלילה כי אם להיות שופט במקומו של משה רבינו ע"ה וכן משמע מדקאמר כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ וכו' ומה שאמר דוד וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב שהמירו את משה שעשה הקב"ה נסים ע"י והא דכתיב וישתחוו לו לכבוד היה ולא לשם ע"ז וכן תוכל לפרש הפ' כולה במשה:
שמות לב, בוַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי
פרקו נזמי הזהב. אהרן לש"ש נתכוון אמר אם אני או' להם כלב או נחשון יהי ראש כשיבא משה אם יורידוהו ירבה קטטה ביניהם ויבואו לידי שפיכות דמים ואם אני או' לא אתן עליכם ראש הם יתנוהו מעצמם וירבו קטטה ואם אני או' אהיה מלך שמא יקשה בעיני משה אעסיקם בדברים שאין בהם ממש לכך אמר פרקו נזמי הזהב לפי שהיה יודע שהנשים חסות על תכשיטיהם וישימו עיכוב בדבר:
שמות לב, דוַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם
ויצר אותו בחרט. בור"יל בלע"ז שהיה עושה בו צורות כדי לאחר ולהשהות עד שיבוא משה וכל כוונתו לא היתה אלא לש"ש כמו שמצינו שהכתוב משבחו כי שפתי כהן ישמרו דעת:
שמות לב, זוַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֶךְ־רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם
כי שחת עמך. אז ירדו מלאכי ה' מלאכי חבלה להזיקם אף קצף חימה השמד משחית כשהזכיר משה את האבות עלו שלשה נשתיירו אף וחימה וזהו כי יגורתי מפני האף והחימה אמר משה לפני הקב"ה עמוד נגד האף שנא' קומה ה' באפך וכו' ואני אעמוד על החימה שנא' לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית ואמרו בנדרים משה הרגו:
בפ' ב' שעירים בג' נידונו וכו' פרש"י. קשה משמתו המשתחוים לעגל מהו אומר וביום פוקדי ופקדתי עליהם חטאתם ויש לומר על אותם שה"יל למחות. וקשה והלא הרגו לחור שמיחה בהם. וי"ל על אותם שאמרו אשר העלוך ולא השתחוו יש פקידה דאלו אמרו אשר העלוך כולם היו כלים מן העולם אך שתפו להקב"ה עם ההבל אוכל עשב שאמרו העלוך ואע"ג דמשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם מ"מ טוב היה להם משימותו כולם מיד וז"ש וביום פקדי:
שמות לב, יאוַיְחַל מֹשֶׁה אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה יְהוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה
למה ה' יחרה אפך. כלומר בשביל חטא א' תהרגם אחרי אשר עשית להם כמה נסים. איתא במדרש שאמר משה אתה תשב רוח והוא יוריד גשם אמ' לו משה טעית שאין בו כח אמר לפניו א"כ למה יחרה אפך והלא אין גבור מתקנא אלא בגבור כמותו ומשה אמר במתכוין כך כדי שיבוא אל אותו דיבור:
שמות לב, יגזְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכָל־הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם
זכור לאברהם מדרש. לא היה זוית ברקיע שלא היה משה רבינו מתחבט עליו להתפלל ואומ' זכור לאברהם שמסר עצמו לשריפה על קדושת שמן ואם נתחייבו הריגה זכור ליצחק שמסר עצמו להריגה ואם נתחייבו גלות זכור ליעקב שגלה ואם אין אתה משגיח בכל אלה א"כ מה מועיל מה שאמרת לי ואעשה אותך וכו' ומה כסא של שלש רגלים אינו יכול לעמוד בפניך כסא של רגל א' לא כ"ש ועוד הם בטלו תחלת הדיבור דלא יהיו לך ואתה רוצה לבטל סוף הדיבור ועושה חסד לאלפים מיד וינחם ה':
אשר נשבעת בעקדה דכתיב בי נשבעתי נאום ה':
שמות לב, כווַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַיהוָה אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל־בְּנֵי לֵוִי
ויאספו אליו כל בני לוי. היה בהם שבטים אחרים שלא השתחוו אבל לא כל השבט וזש"ה האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו וכו' שאפי' אחד מהם לא פשע שנא' כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו ולכך האריך כ"כ:
מקורות הנוסח של הפירושים
- הרא"ש: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rosh on Torah – הדר זקנים, ליוורנו ת"ר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.