בכור שור על בראשית פרק ה
רבי יוסף בכור שור · 2 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים
בראשית ה, כדוַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי־לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים
ויתהלך חנוך את האלקים. לפי שהיה קצר ימים שהאחרים היו חיים ט' מאות לבד הפרט וזה לא היה חי אלא ג' מאות ופרט והיה סבור שברשעו מת בחצי ימיו לכך הוא אומר ויתהלך חנוך שחסיד גמור היה, ואיננו בעולם כי מת בשליש ימיו, כי לקח אותו אלהים וסילק אותו מבין הרשעים ההמה כי בעבדיו לא יאמין:
בראשית ה, כטוַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְהוָה
זה ינחמנו ממעשנו ומעצבו ידינו וגו'. שמא לא נתכוון לכך אלא ניצק מפיו לקרותו על העתיד להיות בימיו, וזו היא הנחמה שבימיו כלה זרעו של קין שנתקללה האדמה בעבורו כדכתי' לא תוסיף תת כחה לך כל זמן שאתה וזרעך בעולם וכיון שכלה זרעו של קין שנתקללה האדמה בעבורו התחילה לקדמתה לכך נאמ' מן האדמה אשר אררה ה':
מקורות הנוסח של הפירושים
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.